אנא מלט

אָנָּא מִלֵּט מִלִּבִּי שִׂמְחָה
פְּרָאִית
כְּמוֹ שֶׁל אוֹהֲדֵי כַּדּוּרֶגֶל.
לִטְרֹף אֲנִי רוֹצָה
כְּמוֹ בְּפִּתָּה
עִם סֶדֶק לְמַטָּה, כְּשֶׁנּוֹזֵל
בָּעֵינַיִם לִרְאוֹת, בְּלִי עֲדָשׁוֹת קָשׁוֹת
וְסִימָנֵי פִּסּוּק בְּרַגְלַיִם
מֻנָּחוֹת לִרְוָחָה.

ליקוטי שיחות

שֶׁכָּל מִלּוֹתַי, אֵלֶיךָ נֶאֱמָרוֹת.
בִּיחִידוּת, חֲרִישִׁית, כְּלַחַשׁ
כְּשָׁפִים בִּידֵי הֶדְיוֹט.
שֶׁאֲנִי טוֹרֶקֶת עַפְעַפַּי אֵלֶיךָ,
טָמִיר וְנֶעֱלָם. תָּמִיר וְנַעֲלֶה. עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר
אֶל עַל וְאֵינֶנּוּ נִגְלֶה.
שֶׁמַּלְאָךְ סוֹטֵר עַל פִּי בְּכָל שָׁעָה עֲגֻלָּה
וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי יְכוֹלָה לְהַפְסִיק, וּפוֹעָה
אֵלֶיךָ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיהּ
לוֹגֶמֶת אֲרֻכּוֹת כּוֹס תֵּה נֶחָמָה מְמֻתָּק
לָשֶׁבֶת עַל בִּרְכַּי אֶפְנֶה נֶגְדְּךָ.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' חשוון תשע"ד, 25.10.2013