"אבינו מלכנו": תפילה ותוספת | יעל לוין

מקבץ הבקשות הנאמר בימים הנוראים 
מאפשר תוספת לפי צורכי הדור. עיון בתולדות התפילה והצעה לסדר

בדברינו הבאים נבקש לעמוד תחילה על השתלשלותה של תפילת "אבינו מלכנו", הנאמרת בימים הנוראים ובתעניות ציבור. מעיון בקורותיה עולה באורח מעניין כי נוסחי תפילה זו לא היו קבועים בקרב העדות והקהילות השונות, אלא נבדלו אלו מאלו. מבחינה זו, אין מעמדו של "אבינו מלכנו" כמעמדן של תפילות הקבע אשר חסידי אשכנז נהגו למנות את מספר תיבותיהן. לפיכך, יש מקום לשקול בזמננו את הוספתן והכללתן בתפילה זו של בקשות בעניינים הנצרכים לדורנו.

יסודו של "אבינו מלכנו" הוא במעשה המובא בתלמוד הבבלי על רבי אליעזר ורבי עקיבא:

מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו". וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן [=היו מרננים החכמים]. יצתה בת קול ואמרה: "לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו" (תענית כה, ב).

המעשה המתואר התרחש בתענית ציבור, ובה אמרו תפילת עמידה מורחבת הכוללת תוספת של שש ברכות (משנת תענית ב, ב). מאחר שרבי אליעזר לא נענה בתפילתו ירד אחריו רבי עקיבא, ובתפילתו הקצרה, שבה נקט את התבנית הלשונית של "אבינו מלכנו", הצליח לבקוע שערי רקיע.

מקבילה למעשה בבבלי מובאת בירושלמי תענית (פ"ג ה"ד, סו ע"ד) בשינויי פרטים. נאמר שם שרבי אליעזר עשה תענית ולא ירדו גשמים, ולאחר מכן עשה רבי עקיבא תענית וירדו גשמים. בהקשר זה מובא משל שהמשיל רבי עקיבא להטעים מחמת מה נענה הוא, בעוד פניו של רבי אליעזר הושבו ריקם. שלא כמו הבבלי, לפי הירושלמי מדובר בשתי תעניות נפרדות, וכן אין מופיע נוסח תפילה כלשהו שנשא רבי עקיבא.

בפירוש רבנו חננאל לבבלי תענית מצוי נוסח שונה מעט של תפילת רבי עקיבא בהשוואה לנוסח התלמוד הנדפס: "אבינו מלכינו אבינו אתה ואין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכינו רחם עלינו" (מהדורת מצגר, עמ' ס). בכתבי יד אחדים של הבבלי מצויות גרסאות נרחבות יותר של תפילת רבי עקיבא לעומת הדפוסים. כך בכתב יד אוקספורד נאמר: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה. אבינו מלכנו רחם עלינו". ראוי גם להזכיר את גרסת כתב יד גוטינגן 3, מהמאה הי"ג: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, חטאנו לפניך. אבינו מלכנו רחם עלינו. אבינו מלכנו אין לנו א־לוה אחר אלא אתה".

תפילת "אבינו מלכנו" שייכת לסוגה של ליטאניה, דהיינו תפילה העשויה בקשות קצרות בעלות מבנה כללי זהה, בקשות הנאמרות בפי שליח הציבור, והקהל חוזר בסוף כל טור על מענה קבוע. הקריאה החוזרת היא המילים "אבינו מלכנו", המופיעות כיום ברבות מן הנוסחאות בראש כל שורה, ולא בסופי השורות (יוסף היינימן, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, עמ' 91–95).

ב"סדר רב עמרם גאון" מוזכר "אבינו מלכנו" בהקשר לדיון בשאלת אמירת "צדקתך צדק" בתפילת מנחה בשעה שראש השנה ויום הכיפורים חלים בשבת (מהדורת גולדשמידט, עמ' קלח־קלט). לפי הנאמר שם, מכיוון שאין אומרים הלל בראש השנה, מועד שבו ספרי חיים ומתים פתוחים, לפיכך בראש השנה וביום הכיפורים החלים בשבת אומרים לאחר העמידה את "צדקתך צדק" כבשבת רגילה, וזאת לאחר "אבינו מלכנו". אחרי אזכור דברים אלה מובא נוסח "אבינו מלכנו" הכולל מקבץ של 27 בקשות. ההתייחסות לתפילה היא כתפילה שהייתה מוכרת ומגובשת באותו הזמן. אין הידרשות כלשהי לאמירתה במועדים אחרים.

אם נבקש להשוות את הנוסח ב"סדר רב עמרם" עם נוסח אשכנז הנוהג בזמננו, ניווכח כי מרבית הבקשות מצויות בו כלשונן ממש, ומיעוטן בחילופי גרסאות שונים. עם זאת, אפשר להצביע על הגרסה "חדש עלינו גזרות טובות", שאינה מצויה בנוסח אשכנז, אך ידועה ממנהגים אחרים, כגון קרפנטרץ ואביניון. חשוב לציין כי לעומת הנוהג המשתקף ב"סדר רב עמרם" שלפיו "אבינו מלכנו" נאמר בשבת, הרי שדעה זו לא התקבלה הלכה למעשה במרבית המנהגים.

חיוני להזכיר כי ב"סדר רב עמרם" מובאת תפילת "א־להינו שבשמים", המקבילה באופייה, בתבניתה ואף בחלק מִתְּכָנֶיהָ ל"אבינו מלכנו", אם כי היקפה רחב יותר (שם, עמ' קנד־קנה). התפילה מובאת בחלק של "סדר אשמורות", דהיינו בסליחות לעשרת ימי תשובה. שורשיה של תפילה זו אינם ידועים, ואף היא נמנית עם הסוגה של ליטאניה, ונאמרת במנהגי עדות שונות עד לימינו.

ב"מחזור ויטרי" לרבנו שמחה, מתלמידי רש"י, מובא נוסח שלם של "אבינו מלכנו", ולפניו מובאת ידיעה בעלת חשיבות מרובה להתהוותה של התפילה (מהדורת הורוויץ, סימן שמז, עמ' 384). המחבר מביא תחילה את המעשה בבבלי תענית, וכותב כי יסודה של תפילה זו הוא מימי רבי עקיבא. המחבר מציין כי כשראו "שנענה בתפילה זו הוסיפו עליהם מדי יום יום וקבעום לימי תשובה". הקטע ב"מחזור ויטרי" מצוי גם ב"שבלי הלקט" (מהדורת בובר, סימן רפז, עמ' 270), בשם ספר הפרדס לרש"י, אף כי אינו במהדורה שלפנינו. הטעם לקביעת אמירת התפילה לדורות מובא בלשון שונה קמעא: "וכשראו שנענו בתפלה זו הוסיפו עליהם מדי יום ביום וקבעום לימי התשובה". מתברר כי לאחר שנכחו שהתפילה הועילה, החליטו להוסיף בקשות אחרות על אלה שביטא רבי עקיבא. מהנאמר עולה כי מדובר היה בתהליך מתהווה ומתפתח של הוספת בקשות, וכי בחרו לקבוע את אמירת התפילה לימי התשובה.

נוסחו של "אבינו מלכנו" ב"מחזור ויטרי" נרחב יותר בהשוואה ל"סדר רב עמרם", והוא מונה 35 אמירות. מרבית הגרסאות מוכרות לנו מהנוסחים בני־זמננו, לעתים בשינויים כלשהם. עם זאת, חשוב להפנות אל נוסחים אחדים בעלי ייחוד. כך מובא ב"מחזור ויטרי" הנוסח הבא: "א"מ תסכים עם מלמדי זכותינו". נוסח נוסף בעל מיוחדות הוא: "א"מ כתבנו בספר שלום", הבא מיד לאחר הבקשה: "א"מ כתבנו בספר חיים טובים". נוסח אחר הראוי לציון המובא לאחר "א"מ הרם קרן משיחך" ואשר מקביל לו מבחינה תבניתית הינו: "א"מ הרם קרן מזבחך". כמו כן מופיע נוסח חלופי של האמירה החותמת: "א"מ חנינו וענינו כי אין בנו צדקה וחסד, עשה עמנו למען שמך והושיענו".

אפשר להצביע על נוסחאות ייחודיות נוספות בגרסאות השונות של "אבינו מלכנו". כך ראוי לאזכר את הנוסח הבא במנהג רומניא: "אבינו מלכנו כתבנו בספר הרחמים". יש להזכיר עוד כי פרופ' יצחק משה אלבוגן מציין שהבתים בנוסח אשכנז המדברים על זכותם של הנהרגים על קידוש ה' ("עשה למען הרוגים על שם קודשך" וכן הלאה) נוספו ככל הנראה בעקבות גזרות ת"ח ות"ט, ואינם מצויים בגרסאות קדומות יותר ובמנהגים אחרים (התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, עמ' 422, הע' 39). באופן כזה מצויים כיום בנוסח אשכנז־פולין 44 בתים. הרב ד"ר דניאל גולדשמידט כותב בצורה מסכמת במבואו למחזור ראש השנה כי "באשר למספרם של הפסוקים ולסדר עריכתם הרי השינויים רבים בין אזור לחברו ואף בין קהלה לשכנתה. עד לתקופה האחרונה שמרו קהילות על מנהגיהם המיוחדים בקונטרסים מיוחדים או בספרי הסליחות שלהן… או אף בעלונים מודפסים" (עמ' כד).

ד"ר יעקב רוטשילד עומד על המבנה של "אבינו מלכנו" בנוסח אשכנז. החלק הפותח כולל את הבקשות שנאמרו בידי רבי עקיבא, ולאחריהן מופיעה הבקשה "חדש עלינו שנה טובה". בהמשך מצוי קובץ בקשות לביטול גזרות, ולאחריו באות בקשות למניעת ייסורי הגוף, בקשות סליחה, בקשות לזכירה וכתיבה טובה בימי הדין, בקשות לשגשוג וישועה, בקשות לקבלת התפילות, הזכרת זכות הנהרגים על קידוש ה', ולבסוף פסוקי סיכום (מעיינות ט, תשכ"ח).

מתברר אפוא כי "אבינו מלכנו" הוא דוגמה מובהקת לתפילה שנוסחה לא היה קבוע ושלא התגבש באחת, כי אם נדבך על גבי נדבך. זו תפילה שניתנו לגיטימציה והרשאה להוסיף עליה בחלוף הזמן כדי לבטא את מאורעות השעה, ובכלל זה פורענויות שעברו על העם היהודי. חיוני לציין שדיוננו הנוכחי מוסב על "אבינו מלכנו", ואין להקיש ממנו בצורה גורפת על תפילות נוספות.

*

על רקע אופייה של תפילת "אבינו מלכנו", כפי שתואר, יש מקום להציע בזמננו תוספת של אמירת בקשות בענייני הדור והשעה. כך ניסחתי בשנת תשע"ב אסופה של חמש בקשות קצרות הנצרכות לפי תפיסתי לימינו ולהווייתנו, בעניינים אקטואליים הניצבים בקדמת סדר היום החברתי והדתי במדינת ישראל.

וזה נוסח בתי התוספת המוצעים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הַזְמֵן זִוּוּג רָאוּי וְהָגוּן לַצְּרִיכִים לִמְצֹא אֶת זִוּוּגָם.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, פְּקֹד לְכָל חֲשׂוּכֵי בָנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הַתֵּר אֶת כָּל הָעֲגוּנִים וְהָעֲגוּנוֹת מִכִּבְלֵיהֶם.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, קְרָא לַשְּׁבוּיִים דְּרוֹר וְהוֹצֵא מִמַּסְגֵּר אֲסִיר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, שִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְהַמְשֵׁךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

ראש השנה הוא מועד המסוגל לקיבול תפילות, ומרבית הנושאים המועלים בבתי התוספת הינם בעלי זיקה ישירה בין ליום בריאת האדם והעולם בין לראש השנה. כך אפשר לציין בן היתר באשר לעניין מציאת הזיווג כי לדעת רבי אליעזר, יומו הראשון של ראש השנה הוא יום בריאת האדם (בבלי ראש השנה י־יא). מקורות מדרשיים מתארים בווריאציות שונות את הבאת חוה לאדם כחופה שנערכה או כחופות שנערכו בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו (ראו תורה שלמה, חלק שני, עמ' רמג־רמה). אין צורך להכביר מילים על הזיקה בין ראש השנה לפקידת עקרות. בבבלי ראש השנה (שם) מוזכר כמסורת תנאית המובאת הן משמו של רבי אליעזר והן משמו של רבי יהושע כי שרה, רחל וחנה נפקדו בראש השנה, מסורת שאינה ידועה מהירושלמי. לעומת זאת, לפי הנאמר בתנחומא (וירא, יז) נפקדו במועד זה ארבע עקרות: שרה, רבקה, רחל ולאה.

בקשה להתרת עגונים ועגונות מתאימה באורח מיוחד לראש השנה על רקע החובה להתפלל במועד זה להתרתם של עגונים ועגונות, כפי שהעליתי על בסיס עיון בקטעים ממשנתו של ה"תפארת שלמה", האדמו"ר שלמה רבינוביץ מראדאמסק, לראש השנה. ה"תפארת שלמה" מציין את הנחיצות להתפלל בראש השנה על הקמת השכינה מעפרה, ו"כל המתיר עגונה אחת כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים העליונה" (ראו בפירוט י' לוין, "התרת עגונים ועגונות מכבליהם", מקור ראשון, כ"ט באלול תשס"ט).

לתפילה להתרת שבויים נודעת זיקה מיוחדת לראש השנה על רקע המסורת המובאת הן משמו של רבי אליעזר והן משמו של רבי יהושע שלפיה בראש השנה יוסף יצא מבית האסורים (ראש השנה שם). באשר לבקשה לשלום, כפי שנזכר לעיל בקשה כללית לשלום מובאת באופן ייחודי בנוסח "אבינו מלכנו" שב"מחזור ויטרי", אולם היא בגדר אמירה שנשתקעה.

אמירת בתי התוספת ל"אבינו מלכנו", בין היתר בימים הנוראים, יכולה להיעשות בין ביחידות, כתפילה אישית, בין בידי שליח הציבור באותן קהילות שבהן עמדה זו תהא מקובלת על דעת המתפללים. נראה כי המקום המתאים לומר את קובץ הבקשות המחודש הוא מבחינה תוכנית בסיום הקטע של הבקשות לשגשוג ולישועה, דהיינו לאחר "מלא אסמינו שבע", וקודם הבקשות לקבלת התפילות. קיימת גם האפשרות לומר את צרור הבקשות בנפרד לגמרי מסדר התפילה בבית הכנסת.

לאחר שניסחתי את בתי התוספת, נודע לי שהרב יואל בן־נון הוסיף ל"אבינו מלכנו" את הבקשה "מלא מאגרינו מים" (הערך על הרב בן־נון ב"ויקיפדיה"). במענה לפנייתי הרחיב הרב את היריעה בדבר השקפתו העקרונית. הוא כתב כי מאז שהיה ראש ישיבה בעין צורים ועבר לפני התיבה בימים הנוראים, החל להוסיף את הנוסח "מלא מאגרינו מים" לאחר "מלא אסמינו שבע", שהוא מקביל ושקול לו, "וחיוני הרבה יותר ממנו בארץ ישראל". כמו כן, הרב יואל בן־נון מוסיף ב"אבינו מלכנו" את "הרם קרן מדינתך", אחרי "הרם קרן ישראל עמך", ולפני "הרם קרן משיחך", ו"בשנות הצורך הגדול" הוסיף גם את הבקשה "עשה למען שבויים וחטופים".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט אלול תשע"ג, 4.9.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-4 בספטמבר 2013, ב-גיליון ראש השנה תשע"ד - 839 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: