להקת השיעים | יעקב עציון

מקור בתרגום המילה היוונית אוקסימורון היא אוקסימורון בעצמה. oxy פירושו חריף, חד (ומכאן השם הלועזי לחמצן, oxigen, במשמע “יוצר חומצה“), ו־moron הוא ההפך מחד – קהה או מי שאינו מצטיין בחריפות שכל. אוקסימורון פירושו אפוא משהו כמו “טיפש חריף“. ברבות הימים הפכה המילה אוקסימורון לשמו של האמצעי הרטורי שמודגם בה עצמה – שילוב שני הפכים יחד.

ברשימה של אוקסימורונים עבריים במרשתת מצאתי דוגמאות נאות כמו “משתנה קבוע“, “עותק מקורי“ או שם הפרח “צבעוני לבן“, ולצידן דוגמה פוליטית: “מפלגת האיחוד הלאומי“. כשלעצמי חשבתי להוסיף אוקסימורון נוסף מבית היוצר של הפרלמנט הישראלי: “סיעת יחיד“.

המילה סיעה אינה מופיעה במקרא, ובתרגום הארמי היא באה בין השאר תחת המילים העבריות "אגודה" או "להקה". כך למשל, "להקת הנביאים" שפגש שאול ברמה (שמואל א יט; אגב, הלהקה היחידה בתנ"ך) מתורגמת על ידי יונתן "סיעת ספריא" (סיעת הסופרים). המילה סיעה גזורה כנראה מהשורש סי"ע, והיא מציינת קבוצת אנשים המסייעים זה לזה ופועלים יחד. השורש סי"ע אינו בא במקרא כלל, אך בלשון חז"ל הוא מופיע לרוב. בעל מדרש מכילתא מספר לדוגמה על עמלק: "מלמד שכינס כל אומות העולם ואמר להם: בואו וסייעוני על ישראל". בואו וסייעוני פירושו בואו והיו עמי סיעה אחת כנגד ישראל.

כלל ידוע הוא שמילים רבות שבעברית נכתבות בשי"ן שמאלית או בסמ"ך – מקבילותיהן בערבית נכתבות בשי"ן ימנית. כך למשל המספר עשׂר בעברית הוא עשׁרה בערבית, שְׂמֹאל הוא שִׁמַאל ועוד. איך אפוא נאמר סיעה בערבית – אכן, שִׁיעָה. מיודעינו השיעים הם למעשה אנשי סיעתו של עלי אבן אבו טאלב, בן דודו של מוחמד. השם שיעה הוא קיצור של שיעת עלי, היינו סיעת עלי (והשוו ללשון העברית שבמקורות: "שבנא וסיעתו", "חזקיה וסיעתו").

בפרשת בלק מביא אונקלוס את המילה סיעה בפירושו לפסוק האחרון שבנבואות בלעם: "וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד". אונקלוס מבין שהכתים הם הרומאים, ואילו המילה צים מתפרשת לו לשון סיעות וציים: "וסיען יצטרחן מרומאי ויענון לאתור…". במקום הנוסף במקרא שבו מופיעה הצורה "צִים" (יחזקאל ל) מתרגם אותה יונתן במילה "לגיונין" – וזהו הרי שם הסיעות הלוחמות בצבא הרומי, כנודע. אגב, שמה של חברת הספנות "צים" ניתן לה על סמך הפסוק הנזכר (וכפירוש רש"י על אתר: "צים – ספינות גדולות"). כיום מוסבר שם החברה לרוב כראשי התיבות "צי ימי מסחרי" או "צי ישראלי מסחרי", אך נראה שמדובר בניסיונות מאוחרים לתרץ את המילה המקראית הייחודית.

כמה קוראים שלחו כפתרון חידת השבוע שעבר את המילה "סיכוי", הגזורה מן השורש סכ"א שפירושו בארמית רָאָה, צָפָה. סיכוי הוא בעצם ציפייה, תקווה – ובעברית החדשה הוא השתגר כתחליף למילה chance. אמנם לא כיוונתי למילה זו – אך היא בהחלט עומדת בדרישות, והדין עם סיעת הפותרים שכתבה כך.

*

בקטע הבא, שפורסם בעיתון זה, טמונה מילה שמוצאה בארמית ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת פינחס. מצאתם? שלחו נא דוא“ל לכתובת
 makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

לכל אלה ששואלים עצמם מה קרה לנו, יש לי הסבר מאוד פשוט: הפיכת הכסף לערך עליון. מתלוננים על דיור בר השגה, אך לא בכך עניינם של המפגינים בשדרות רוטשילד. יש להם כסף לבזבז על מסעדות יוקרה וכל מיני בילויים וריגושים. הפכנו לעבדים של הצרכנות המופרזת, ללא התחשבות בכמה זה עולה (להורים כמובן). 0
המילה המבוקשת בשבוע שעבר: "בסיעה". הזוכה: יצחק אנגלרד

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' תמוז תשע"ג, 28.6.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-28 ביוני 2013,ב-גיליון פינחס תשע"ג - 829, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: