FM בלשון פיוטית / יעקב עציון

מקור בתרגום

לפני מספר חודשים פרסם משרד התקשורת עדכון של "תקנות הטלגרף האלחוטי". אם החמצתם, בין השאר נקבע שהוספת כל מְשׁוֹשׁה לתחנת קליטה תחויב ב־550 שקלים, וכן הוחלט שתחנת רדיו תחויב באגרה בין אם היא משתמשת במשדר את"ד ובין אם באת"ן. ועל זה נאמר: הלו, זה רדיו? מהי מְשׁוֹשָׁה? ומה פירוש את"ד ואת"ן?

ובכן, מדובר במונחים המוכרים לכל מאזין, אך בצורתם הלועזית. משושה היא אנטנה, ואילו ראשי התיבות את"ד ואת"ן הם החלופות העברית לראשי התיבות האנגליים FM ו־AM. בשנת 1938 ישבו חכמי ועד הלשון על מדוכת מונחי הרדיו העבריים, והחליטו לקרוא לאנטנה בשם העברי מְשׁוֹשָׁה. השם משושה במקורו התייחס לקרני החישה שבראש החרקים (מחושים בלשוננו), המסייעות להם למשש את סביבתם ולחוש אותה. המילה הלועזית אנטנה פירושה מוט גבוה, ובהשאלה – מָחוֹשׁ, ולפיכך נבחרה המשושה כחלופה לאנטנת הרדיו.

לאחר שמתקינים את המשושה – יש לכוון את התדר כדי לקלוט את השדר. מהו תֶּדֶר? מילה זו נגזרה מתואר הפועל "תָּדִיר", הרווח בלשון חז"ל. המילה תדיר אינה נזכרת במקרא, ובתרגום אונקלוס היא באה תחת המילה "תָּמִיד". בלשון חכמינו התמיד התייחד כשם קרבן התמיד שהוקרב מדי יום במקדש, וכך הפכה המילה לשם עצם וניתן היה להוסיף לה יידוע ("התמיד נשחט") או ריבוי ("תמידין ומוספין"). וכיוון שהפך התמיד לשם עצם, מה אמרו חכמינו כשהזדקקו לתואר הפועל המקראי "תמיד"? את החלל הזה מילאה המילה "תדיר", שיובאה מהארמית. הנה למשל מדרש חז"ל על הפסוק "לפני ה' תמיד" הנזכר בפרשת אמור ביחס לנר המנורה – "שיהיה נר מערבי תדיר, שממנו מדליק את המנורה בין הערבים" (ספרי בהעלותך). בעברית שלנו כיום משמשים הן התמיד והן התדיר, ולכן נוצר בידול: תמיד פירושו ברציפות, ללא הפסק, ואילו תדיר עניינו לעתים קרובות, בתכיפות גבוהה.

נחזור כעת לרדיו – בשנת 1957 נקבע המונח "תדר" כתחליף ל־frequency, היינו תדירות גלי הרדיו, מספר המחזורים שלהם בפרק זמן נתון. שתי דרכים עיקריות יש בשידורי הרדיו – FM ו־AM. דהיינו: Frequency Modulation או Amplitude Modulation. בקצרה (ואני מקווה שהדברים מכוונים) – אפשר להעביר את המידע המבוקש באמצעות שינויים בתדר, כשהגל נשאר בגודל קבוע (FM), ולחלופין אפשר לשמור על תדר קבוע, אך לשנות את גודל הגל (AM). המונחים העבריים שנקבעו לכך הם אפנון תדר ו־אפנון תנופה, ובקיצור: את"ד ואת"ן.

צמד המילים "אפנון" ו"תדר" נשמעות כיצירות העברית החדשה – אך למעשה שתיהן מופיעות בספרות הפיוט הקדומה. ב"תדר" השתמש למשל רב סעדיה גאון בפיוט האזהרות שלו לשבועות, ואילו ה"אפנון" (מלשון אוֹפֶן) חוזר מספר פעמים בפיוטי יניי ובני תקופתו. כך לדוגמה כתב יניי בקדושתא לראש השנה: "ארבעה פרקים בעולם איפננתה א־להי עולם" – כלומר: ארבעה פרקים יָסַדְתָּ וקבעת. בהחלט מעניין לתאר מה היה אומר יניי לו ידע שיבוא יום ובו האפנון יועתק מבית הכנסת אל שדה הטכנולוגיה, ויכנה דרך להעברת קולות וצלילים מקצה העולם ועד קצהו.

*

בקטע הבא טמונה מילה ששורשה מופיע בעברית המקרא פעם בודדה, ומקורה הארמי מתועד בתרגום אונקלוס לפרשות בהר־בחוקותי.

בכ"ט בטבת התקיימה התכנסות נוספת בבית הרב הראשי, הרב הרצוג. נדונה בה גם ההצעה לקבוע יום צום לדורות על אסון השואה. הרב הרצוג אמר: "על הרבנות הראשית להקים מיד ועדה שתחל לפעול להנצחה כמסורת ישראל… ולא, ניאלץ להיגרר אחריהם או שיחתמו אותנו לבטלנים". באותה ישיבה התקבלה החלטה חשובה – להקים בארץ יד לזיכרון קודש ליהודי אירופה.

מצאתם? שלחו נא דוא"ל לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה. 0

פתרון החידה בשבוע שעבר: "תדרים". הזוכה: יוסף בנג'ו

פורסם ב-3 במאי 2013,ב-גיליון בהר בחוקותי תשע"ג - 821. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: