הרב כמותג־על / חיים מאיר נריה

העתקתו הספרותית של הרב הראשי של יהדות צרפת, כמו גם המצאת דמות הרב הבדיונית בידי הרב מיכאל ברויד מארה“ב, חושפות כי הרב 
 החדש נתפס כמותג לכל דבר. הגיע הזמן להתבגר

שבועות מספר אחרי השערורייה הספרותית שהביאה להתפטרותו של רבה הראשי של צרפת, גם העולם התורני המודרני בארצות־הברית כמרקחה. הרב מתתיהו (מיכאל) ברויד, דיין, פרופסור למשפטים וראש כולל לדיינות, מחבר פורה שפרסם מאמרים בבימות נכבדות בארץ (בין היתר ב'תחומין') ובחו"ל, שסומן כ'דבר הבא' של האורתודוקסיה המודרנית וכמחליף אפשרי לרב יונתן זקס כרבה של הממלכה המאוחדת – הודה ביצירתה של דמות רבנית בדויה בשם הרב הרשל גולדווסר.

הרב הרשל גולדווסר, האלטר־אגו של הרב ברויד שדמותו הספרותית גובשה במשך כעשרים שנה, כתב מאמרים הלכתיים מעניינים, פרסם מכתבים במקומות שונים ואף השתתף יחד עם הרב ברויד ואחרים בכתיבת הערות למהדורה האנגלית של סידור 'קורן'. שלא במפתיע, הרב גולדווסר הפנה למאמרים שכתב הרב ברויד ותמך בפסקיו.

חמוש בדמות הבדויה שהמציא ובביוגרפיה המרשימה שלה, הסתנן הרב ברויד לפורום אינטרנטי של ארגון רבני מתחרה מהצד הליברלי של המודרן־אורתודוקסיה (IRF). אנשי הפורום שניסו ליצור ‘מרחב אינטרנטי בטוח ומוגן‘ לדיונים פנימיים בין רבנים התרשמו מאמינותו של הרב הרשל גולדווסר, שהשתתפותו בפורום אף החמיאה להם, וקיבלו אותו כמשתתף מן המניין בלי לדעת שמדובר במתחרה הגדול הרב ברויד. המאמרים שכתב הרב גולדווסר והביוגרפיה האמינה שלו כרואה חשבון לשעבר שקיבל בצעירותו סמיכה מהרב יהודה גרשוני זצ“ל וכעת עלה ארצה ויושב ולומד בבאר שבע לא העלו חשד.

למרות חריפות שכלו, הרב ברויד שכח או שמא לא ידע שכתובת ה־IP של הרב גולדווסר, שכתב מאטלנטה, לא התאימה למקום מגוריו, באר שבע. ואכן, לאחר זמן מה גילו אנשי ה‘פורום הבטוח‘ את ההונאה הגדולה ונעלבו עד עמקי נשמתם מהתרמית. עם פרסום הסיפור ויציאתו לתקשורת, מי שניזוק יותר מכול הוא הרב ברויד. הוא הורחק ממשרתו כדיין, ומחברותו בארגון הרבני אורתודוקסי המרכזי בארצות הברית, ה־RCA, ויש חשש שאף יאבד את משרתו כמרצה למשפטים. דמותו של ה‘דבר הבא‘ של האורתודוקסיה המודרנית ניזוקה קשות.

סיפורו של הרב ברויד הפוך לחלוטין מסיפורו של  הרב הראשי של יהדות צרפת, ז‘יל ברנהיים. בעוד הרב ברנהיים לא היה מספיק יצירתי כדי לכתוב עבור עצמו, הרב ברויד היה כל כך יצירתי עד שכתב עבור שניים. ובכל זאת יש מן המשותף בן שני המקרים.

הרב־מותג ינוע מבית מדרש לבית מדרש בליל שבועות. מתוך הסרט 'הערת שוליים'

הרב־מותג ינוע מבית מדרש לבית מדרש בליל שבועות. מתוך הסרט 'הערת שוליים'

הדרישות לתפוקות

גנבות ספרותיות וזהויות בדויות הן חלק בלתי נפרד מהעולם התורני, אבל במקרה הנוכחי הן מצביעות על הנהגה רבנית הנתונה במשבר. משבר הדומה באופיו לזה שעובר על העולם המקצועי של רכיבת האופניים בעקבות פרשת הסמים של רוכב האופניים האגדי לשעבר לאנס ארמסטרונג.

לאורך ההיסטוריה היו ויהיו דמויות שינסו לקצר תהליכים ולזכות בהילה לא להן. אבל הלחץ הציבורי המופעל היום על רבנים לעתים דומה בעוצמתו לזה המופעל על ספורטאים מצטיינים. כמו ספורטאים יש רבנים המתנהלים כמותגים. לרובם עדיין אין 'יועצים אסטרטגיים' או יועצי תקשורת רשמיים, אבל אם התהליך הנוכחי יימשך לא ירחק היום והם יצטיידו בכאלה.

מותג איננו סתם מוצר צריכה. בעולם הכלכלי הפוסט תעשייתי מותגים קשורים למכלול שלם של רגשות אנושיים. מי שקונה מותג לא מחפש רק את המוצר הבסיסי. הוא מחפש אושר, שייכות, בידול, אסתטיקה וכל האסוציאציות השונות שהמותג מביא איתו. כשרבנים מתנהלים כמותגים הם חדלים להיות הם עצמם והם משווקים לציבור כדימוי החורג מעצמם.

כמותג, אורך החיים של רב כמוצלח, צעיר, כריזמטי, מבריק, 'הדבר הבא', הוא מאוד קצר. כמו סלבריטאים נוספים שאורך חייהם כאורך חיי הפרפר, הרב המוצלח לא יישאר תמיד צעיר מבריק. מאחוריו יזנב כבר מותג חדש, רב מבריק עוד יותר, שירצה לתפוס את מקומו.

כל עוד הרב הוא מותג חם הוא ייצר הכנסה והלחץ הציבורי עליו ילך ויגבר. הוא ימלא אולמות, אנשים יתמוגגו למוצא פיו, דרשותיו ימלאו אולמות וספריו ייחטפו מהמדפים. הרב ה'חם' יקבל הצעות מרחיקות לכת. ישיבה נחשלת תפנה אליו לעמוד בראשה, כי רק הוא יכול למשוך תלמידים ולייצר הכנסה. יזמים זריזים של חבילות נופש מופלאות לציבור הדתי יציעו לו חופשת פסח חלומית באי אקזוטי בין קפריסין ליוון אם רק ישמש רב בפסח, והשמים הם הגבול. הם ירצו רק אותו. זהו קול הבוחר וקול המון כקול שדי.

כמו פרופ' שקולניק הבן, הוא ינוע מבית מדרש לבית מדרש בלילי שבועות, יפסוק פסקים בנושאים הרי גורל במסרונים, ויכתוב באופן קבוע בעלון שבת נחשב. במקביל הרב יהיה איש משפחה למופת, יהיו לו שמונה או תשעה ילדים תוך כדי שהוא מעביר טישים כמיני אדמו"ר לקהילתו ותלמידיו. הדרישות לתפוקות ילכו ויגדלו וזמנו שלו יתקצר וילך.

אבל לרב כמותג אין זמן. אם הוא לא יעשה עכשיו את ה'מכה' שלו הוא כבר יאבד מזוהרו. ולכן הרב מנסה להספיק כמה שיותר. האיכות לא משנה, חשובה הכמות. במצב כזה, קיצורי דרך הם עניין של זמן. קיצורי דרך לא חייבים לבוא לידי ביטוי בחציית גבולות אתיים ברורים. הם יכולים לבוא לידי ביטוי במִחזור חומרים, בהתערבות לא זהירה בנושאים לא מוכרים לרב כמו מעמד אישי, שלום בית או זהות מינית, בפסיקה הלכתית לא מדויקת, והחמור מכול – בעיוות בתפיסת המציאות.

הלחץ הציבורי האדיר על הרב גורם לו להאמין שאכן הוא 'מותג על', שרק הוא יכול, שהוא חייב להנהיג את הדור. הוא מתחיל להאמין שהוא גם למדן, וגם נואם בחסד, גם כריזמטי וגם מבין לנפש האדם. שרק הוא פוסק נאור ועם זאת שמרן במידה, רק נפשו מכילה את האיזון הנכון.

חייבים לבחור

האשם הוא לא בהכרח ברב. הציבור אשם לא פחות ממנו. כל מי שבנו או בתו מצויים בשלבים של חיפוש מקום לימודים יודע עד כמה הדגש הוא על ה'מותג'. ה'שמות החמים' עוברים מפה לאוזן. הציבור חי כל הזמן בחוסר שקט. הציבור מחפש את הרבנים ה'מותגים' ונוהה אחריהם כמו אחרי כל טרנד אופנתי אחר. קהילות ותלמידים תרים אחרי רבנים ורשימת הדרישות שלהם היא בלתי אפשרית. הם מחפשים רבנים שלא קיימים או כאלה שמשחקים את המשחק. מידת הפניוּת שיש לרב או לראש הישיבה ויכולתו לעמוד בכל המטלות הנדרשות ממנו כלל לא עולות על פני השטח.

הבדיקה הראשונית היא בוויקיפדיה. אם לרב אין ערך בויקי הוא נפסל מיד. אם יש לו ערך הרי שהוא מושווה לרבנים סלבריטאים אחרים. בדידי הווה עובדא. אחד ממכריי מהישיבה היה בחור שבדה פסקים רבניים בשמו של רב מבוגר ומוערך שכלל לא הכיר אותו. הוא נתפס בקלקלתו, אבל הקריירה שלו לא צנחה אלא פרחה. לימים הוא כבר הספיק לשמש ראש ישיבה. במהלך שיטוטים אינטרנטיים הגעתי לערך הוויקיפדי שלו ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. עוד לפני גיל בינה, הנ"ל על פי הערך הוויקיפדי שלו היה בקי בירושלמי ובבבלי, במחשבת הרב קוק ובלמדנות הבריסקאית, בחסידות ובשיטת הגר"א, ושיעוריו שילבו באופן המופלא ביותר בין כל הזרמים והשיטות.

המקרה של הרב ז'יל ברנהיים הוא די ברור. המותג היה חלש מדי ולכן היה צורך לחזק אותו בספר שניתן יהיה להתהדר בו. התרמית התגלתה. הספר שהיה אמור לחזק את ה'מותג' קבר אותו. ה'מותג' של הרב ברויד היה על פניו מותג מוצלח. אבל אצה לו הדרך להשפיע יותר, להאדיר את שמו ולקבל לגיטימציה לפסקים שנויים במחלוקת. לשם כך הומצאה דמות רבנית מדור ותיק יותר, שלמדה אצל פוסק חריף שתלמידיו מועטים, הרב גרשוני זצ"ל, שתמכה בעמדותיו של הרב הצעיר הרב ברויד.

אכן, ראיתי בני עלייה והן מועטין. מעטים הם האנשים המבריקים. עוד יותר מעטים הם האנשים המוכנים לעבודה קשה וסיזיפית שפרסומה לא בצדה. על הרבנים להפסיק לשתף פעולה עם הדמויות המריצות אותם כמותגים ועל הציבור להפסיק לנהות אחר רבנים המתנהלים כמותגים. רבנים צריכים לשאוף להיות קודם כול בני אדם ורק אחר כך מלאכים. הציבור חייב להפנים שמי שמסיים ש"ס מספר פעמים בשנה הוא לא בהכרח אדם מעמיק, וזה לגמרי בסדר כל עוד הוא לא מתיימר להיות גם מעמיק. פוסקים גדולים לא יכולים להיות גם ענקי מחשבת ישראל, לרוב זה לא עובד ביחד, וזה לגמרי טבעי. ראש ישיבה או רב קהילה לא חייב להיות כריזמטי ולמדן, פוסק בסוגיות חמורות, נואם בחסד ועמוק מחשבה.

קהילה צריכה לבחור מה יותר חשוב לה – רב שמעביר שיעורי תורה יפים, או רב שיודע לפסוק ברגישות ובסבלנות. תלמיד צריך לבחור האם הוא מחפש ראש ישיבה שהוא מחנך סבלני או ראש ישיבה כריזמטי וסוחף. הבחירה בין השניים היא לגיטימית אבל חייבים לבחור. אל תאמינו לשמות ה'חמים', לאנשים שהם גם וגם. הם לא באמת קיימים. אם בכל אופן נתקלתם ברבנים שהם גם וגם וגם, נהגו בהם מנהג כבדהו וחשדהו.

לנפץ מותגיםלא אנשים

וכמה הערות לסיום: ארגון הIRF־ צריך להתנצל בפני אנשיו על היומרנות להציע “מרחב אינטרנטי בטוח“ לדיון. הרב ברויד שגה אך צריך להיזהר מלהחרים אותו ואסור לתת לצדקנות האמריקנית להרוג אותו. עדיף שיתנצל על מעשיו וימשיך לנסות להשפיע מתורתו בלי הילת המותג שעטפה אותו עד עכשיו. יכול להיות שזו צריכה להיות הגישה גם כלפי הרב ברנהיים. עלינו לנפץ מותגים, לא אנשים.

וגילוי נאות: רשימה זו נרשמה על ידי אדם שהוא לא דוקטור ואף לא רב ולעתים הוא מתנהג כמותג כושל. עמכם הסליחה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ט"ז אייר תשע"ג, 26.4.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 באפריל 2013, ב-גיליון אמור תשע"ג - 820 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 24 תגובות.

  1. הדברים חדים ומדוייקים, אבל יש בהם טעות אחת. הפיכת רבנים למותגים אינה תופעה חדשה המעידה על "הנהגה רבנית הנתונה במשבר". היא תופעה וותיקה שגילה כגיל התואר "רב", ואולי יותר.

    כבר חז"ל אמרו "ודאשתמש בתגא חלף". נבאו וידעו מה נבאו. תופעת הפיכת רבנים למותגים נפוצה מאוד. היא הגיעה לשכלול מיוחד עם החסידות, וביותר התגברה ב150 השנה האחרונות. הציבור החרדי, על "גדולי הדור" שלו על שלל תואריהם, חי על המיתוג הזה. מחרה ומחזיק אחריו הציבור החרד"לי, שאמץ את ה"הרה"ג" ה"שליט"א" וכיוצא בהם. וגם אצלו תמצא שככל שהמותג נחשב יותר כך הוא יותר ריק.

    • שמשון צבי לוינגר

      לבעיית 'הפיכת הרב למותג על' מתייחס יהודה גזבר, בביקורתו על ספרו של חנוך דאום 'רב הנסתר', בבלוג שלו, 'הכריכה האחורית', מיום ה' באב תשע"ב.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

    • מדובר על הגאון רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א הוא בנו של הגאון ר' אברהם קלמנוביץ זצ"ל מארה"ב בעל "קולמוס הלב". צדיק וטהור קנאי גדול בהשקפתו. עובד ד' מהזן הנדיר. כל ברכה לוקח לו זמן רב. התפלות זמן רב מאד, ושיעורי התורה שלו עמוקים מאד. מדובר באדם ענק שבענקים גדול בתורה ירא שמים עצום מיחידי סגולה בדור הזה, מפורסם בעיקר בתפילותיו ובברכותיו, אולם תמיד התנהג כאחד מהעם ועבד את הבורא בהצנע ללכת. עוד יצוין כי מרן בעל הקהילות יעקב אמר בכמה הזדמנויות כי העולם עומד על תפילותיו של רבי ישראל יצחק שליט"א. לגוף הענין מדובר בקדוש אלוקים ופרוש מעם, והלוואי שאזכה לשכון בחלקו. בתפילה הוא עומד שעות ארוכות, וכל הזכרת שם ד' מוזכרת בסילודין כשכל גופו מתעוות לכל הכיוונים.

      מדבר רק האמת, בדרשה שנשא בפני אברכים בישיבת פוניבז'. הוא גם קרא להיזהר משלטון הכופרים שכינה "עמלק" ואמר שהמלחמה האמיתית היא בניסיון למנוע את הרס המחיצות בין לומדי התורה ל"ערב-רב" שבחוץ.

    • התגובה של 'דן סגל' מתייחסת לתגובתו של 'אהרן הכהן' שבהמשך. לי אין קשר לשתי התגובות, אך לתועלת הקוראים שיבינו למה מתייחסת התגובה, אני מציין זאת.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

  2. לגבי מה שכתב חיים מאיר נריה על כך ש"פוסקים גדולים לא יכולים להיות ענקים במחשבת ישראל" תמהני עליו שמי לנו כרמב"ם שהיה מגדולי עמודי ההוראה של עם ישראל בכל הדורות ומאידך ספרו מורה הנבוכים ואגרותיו נחשבות ככתבי יסוד במחשבת ישראל

    ולא רק הוא ברשימה זו של פוסקים גדולים הידועים היטב בעיסוקם המרכזי במחשבה נמצאים הרב קוק והרב ויינברג בעל ה"שרידי אש" והאדמו"ר הזקן מחב"ד שמלבד התניא חיבר את "שו"ע הרב" שמשמש כספר פסיקה בעל משקל לא רק בחב"ד [המשנ"ב מצטטו לא פעם בדבריו וכך גם פוסקים אחרים]

    לרשימה מכובדת זאת מצטרפים גם בעל ה"משך חוכמה" וה"אור שמח" -ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק

    ועוד רבים וטובים. ככה שתמוה קצת מה שכתב כאן חיים מאיר נריה.

    לגופו של מאמר צודק נריה שרב לא אמור להיות סלב ושהוא צרך להימדד לא ברעש וצלצולים אלא בעמקות תורנית ומידות טובות המראות את גדולתו-למרות שלפעמים זה חבל שבעלמא דשיקרא שלנו יש רבנים גדולים ותלמידי חכמים שעקב חוסר פרסומם הציבור לא זכה להכיר את גדולתם ולשתות ממימיהם.

    ושמא אולי זה עדיף שנגע הסלבריטאות לא פגע בהם כמלוא נימא? צ"ע

    נ.ב

    השנה נבצר ממני [מסיבות משמחות]מלנסוע למירון הערב ואאחל כאן לכל החוגגים הילולא שמחה ומרגשת עם הרבה שפע של קדושה ועליה מעלה מעלה בעבודת ה'

  3. חיםם מאיר נריה מכיר גניבה ספרותית מסבו וסבתו. רב אחד גנב ספר שסבתו של חיים מאיר כתבה והוא שימש כדיין. אף שנתבע ניסה להתחמק.
    רב אחר גנב מסבו את המחזור ליום העצמאות. אותו רב נחשב כמועמד של הבית היהודי באמצעות דרוקמן להיות רב ראשי בישראל. כנראה שהמועמד מחזיק בגישתו של מצגר שגם אם גנבת אין צורך להתפטר.
    חבל שאותו רב לא לומד מהרב ברנהיים ומסיר את מועמדותו השפלה כרב ראשי

  4. יעקב,

    תגובת איננה הוגנת.

    לגופה של כתבה, אין קשר ענייני בין הרב ברויד לרב ז'יל ברנהיים מצרפת.

    מדובר על שני מקרים שונים בתכלית. נכון שהכותב מכיר בכך באופן כלשהוא, אבל עצם החיבור ביניהם יסודו בטעות.

    אם מדובר על הרצון להיות סלב, לפי המתואר הרב ברויד רחוק מכך מאוד. אצלו הסיפור הוא בכלל אחר. מדובר על אדם שרצה לקדם ספרים ומחקרים שהוא כתב (ולא גניבות ספרותיות מאחרים כרב ז'יל).

    כאן יש לנו עסק בשאלה מעניינת אחרת: ספרות פסאדו אפיגרפית ומקומה במסורת היהודית. כידוע יש לנו את ספרות הזהר (כדיוקו הקולע של פרופ' בעז הוס) שנכתבה/נערכה/עובדה (לא ברור הדבר) ע"י דמויות שהתכסו באצטלה של אמרואים/תנאים ושאר דמויות מסתוריות אחרות (כעולה ממחקריו המאלפים של פרופ' ליבס). כלומר, ספרות פסאדו-אפיגרפית. כמו כן יש לנו את הבשמים רא"ש חיבור הלכתי שכותבו יחסו לרא"ש, חיבור שלמרות הותו פסאדו-אפיגרפי הרב עובדיה יוסף מסתמך על תשובתו בנוגע לקבורת מאבדים עצמם לדעת ועוד.

    הנטייה לזהות בדויה וליחבורים במסורת היהודית יש לה שורשים ארוכים. ניתן לתהות על מקומה ונחיצותה בימינו. אולם היא נטועה עמוק במסורת היהודית, למורת רוחנו ולהיפך.

    עוד על פרשת הרב ברויד:

    http://ravtzair.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_17.html

  5. לגבי הבשמים ראש:הרב עובדיה אכן מסתמך עליו כמאן דאמר בתשובותיו אך הוא מודע היטב לסיפור שעומד מאוחריו ועל האישיות הבעייתית של כותבו וברוב תשובותיו שהוא מביא את הבשמים ראש כתנא דמסייע הוא מביא את הסיפור ומסביר שהוא מקבל את הדברים בבחינת "שמע האמת ממי שאמרה" והוא מצטט את הרב זווין זצ"ל שאמר לגבי הבשמים ראש שהוא מקבלו "מצד האמור ולא מצד האומר" היות ומחבר הבשמים ראש הרב שאול ברלין היה ת"ח ולמרות דיעותיו הבעיותיות היו לו בספרו סברות טובות שאפשר לבחון אותם בזכות עצמם

    וכדברי הרב זווין לעייל.

    כמובן שהיו גם פוסקים שבגלל הסיפור על הבשמים ראש כלל לא רצו להסתמך עליו ולהתייחס אליו כמאן דאמר כמו החת"ם סופר [שקרא לספר "כזבי הראש"]ובדורינו הציץ אליעזר

    נ.ב

    לשאלה הנשאלת איך הרב עובדיה ופוסקים אחרים מתייחסים לסברות בהתעלמות מהסובר הבעייתי שהרי אמרו חז"ל שתלמיד חכם אם יראה כמלאך ה' צבא-ות צריך ללמוד תורה מפיו אך אם לא אז יש להימנע מללמוד ממנו

    ראיתי אצל המהר"ל בנתיב התורה[לא זוכר כרגע מראה מקום מדוייק הספר לא תחת ידי כרגע ואפנה שאהיה מולו] שהוא עושה חילוק בעניין בין לימוד מספרים ללימוד מאדם באופן אישי שהרי בספרים מתייחסים נטו לסברות ולנאמר ואילו בלימוד מאדם באופן ישיר אפשר גם להתרשם מאופיו ומהכריזמה שלו וכיו"ב ואז הדבר יכול להות בעייתי שלומדים מאדם ללא מידות מתוקנות מה שאין כן כשלומדים מתוך ספר

  6. לגבי דברי הרב עובדיה יוסף על הבשמים ראש הדברים נאמרו ביתר פירוט בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כד סעיף ד' ד"ה " אולם עמו הסליחה" והרב עובדיה ממשיך משם עד סוף סעיף ו'.

    מה שהבאתי בשם המהר"ל בנתיב התורה על לימוד מספרים של המוגדרים "רב שאינו הגון" ולא מהם עצמם דבריו הם בנתיב התורה פרק יד ד"ה אומנם עדיין צריך עיון" בעמוד סא במהדורה הישנה והמוכרת של ספרי המהר"ל.

    • לאמיר – שלום רב,

      לפני כמה שנים יצא לאור מחדש ספר 'בשמים ראש', על ידי הרב ראובן עמאר, שהקדים לו מבוא בשם 'יפה לבשמים' שבו הוא מלמד זכות על הספר ומחברו, בעקבות הרב חיד"א שהתייחס אליו בכבוד.

      לעמדתו של הרב עובדיה יוסף ביחס לספר, קרובה עמדתו של הראי"ה קוק, ראה במאמרו של הרב פרופ' נריה גוטל, 'יחסו של הראי"ה קוק לספר "בשמים ראש"', קישורית אליו ב'ויקיפדיה' ערך 'בשמים רא"ש'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      נ.ב. בלי להתייחס לדיון הספציפי על ה'בשמים ראש', כדאי לציין, שלפי דרך העתקת כתבי-יד, מצוי מאד ש'גלוסות' שנכתבו בגליון ספר ישתרבבו בהעתקה הבאה אל תוכו, ו'יתנחלו' בספר לדורות. הוה אומר: לא בהכרח שדברים שלא לעניין הנמצאים בספר מעידים על זיופו של כלל הספר.

      • ש.צ שלום רב

        אני מכיר את ההוצאה של הרב ראובן עמאר של הבשמים ראש וגם קראתי בזמנו את המאמר של הרב גוטל ויישר כחך על הבאת דבריהם

        אגב למהדורה של הרב ראובן עמאר יש הסכמה מהרב עובדיה יוסף שליט"א שם הוא מזכיר שלמרות הרינון על הספר במילי דמעלייתא ביה דרשינן" כמו שהזכרתי ולכן ראוי להוציא את הספר לאור.

        קראתי את הדברים של הרב עמאר שם בהקדמה "יפה לבשמים" וכמובן יש לדון טובא בעניין ובכל טיעון ואוכל לעשות זאת בהזדמנות אחרת שיהיה לי יותר פנאי

        מה שכן הרב שאול ברלין מלבד כתיבת הבש"ר היה ידוע בדיעותיו נגד הרבה מהמקובל בנהוג בתקופתו והוא כתב בעילום שם קונטרס התוקף מנהגים שהוא התנגד אליהם וידוע היה בקשריו עם המשכילים של ברלין של אותה תקופה.

        לכן החשד הזה היה לא לחינם והיה רקע רציני לכך.

        בכל אופן הרב שאול ברלין היה ת"ח רציני שלא לחינם יש כאלו -כמו הראי"ה זצ"ל והרב עובדיה יוסף שליט"א שהזכרת ועוד-שמעיינים בדבריו להלכה כהווא אמינא והוא כיהן כל ימיו כרב קהילה והוא היה כנראה קרוע בנפשו בין ההשכלה של אותה תקופה והמסרים של דובריה לבין עיסוקו כרב והייתה לו התמודדות לו קלה בתוך נבכי נפשו ולא באתי כאן להשליך עליו חיצים ולבזותו חלילה אלא הבאתי מקורות בעקבות הזכרת כאן והזכרת הרב עובדיה יוסף כמסתמך עליו.

        וראוי להזכיר כאן בהקשר זה איגרת של הסטייפלער בעניין שהוא ממליץ לא לפרסם את קלונו הרב ברלין מכמה סיבות

        האיגרת מופיעה ב"קריינא דאיגרתא" כרך א ח"ב איגרת פא.

        נ.ב

        לגבי דבריך על טעויות הנכנסות לספרים הדברים ידועים וזה חלק מה"תלמיד טועה כתבו" הידוע בספרים לא מועטים וכך גם דעת היעב"ץ בספרו "מטפחת ספרים" שהזוה"ק מיוחס לרשב"י אלא שנכנסו בשלבי עריכתו ברבות השנים קטעים מבחוץ וצ"ע גדול בספרו ואכמ"ל.

        בכל אופן לגבי הבש"ר היו שניסו ללמד זכות על הספר בכללותו ועירערו על מספר מצומצם של תשובות "מהפכניות" עכ"פ רוב גדולי ישראל צידדו שהספר מזויף וכמו שכתבתי הם לא טענו זאת סתם ויש לעיין היטב בדברים

      • לאמיר –

        יישר חילךעל המקורות שהבאת!

        בברכה, ש.צ. לוינגר

  7. יעקב, תגובתך הרי היא חוצפה. הוצאת הסידור ליום העצמאות נעשתה באישור הרבנית נריה זצ"ל ואין בה משום גניבה ספרותית כלל. הרב נריה זצ"ל מוצג בתחילת הסידור יוצרו הראשון, והדברים שכתבת הם שקר גס ואין מקומם כאן. אני מתפלא על המערכת שלא סיננה את תגובתך! עד מתי צעירים יעלוז

  8. רפי,צר לי לאכזב אותך אך הרבה מהתגובות כאן הן תת רמה שהמערכת לא מסננת

    יש כאן ירידות לגופם של אנשים [שמחזירים להם באותה מטבע הם פתאום זועקים את זעקת הקוזאק הנגזל ומייבבים] וזלזול ברבנים ויש כאן לפעמים התנגחות באתר ברמה של מריבות תגרנים בשוק

    לצערי לפעמים בדיונים כאן נגררתי בעקבות הזוהמה הזו ובהחלט יכול להיות שמכוונות טובות דיונים רציניים נפלתי בפח של כל מיני פוחזים כאן.

    יש כאן באתר מגיבים שהאתר מאפשר להם לפרוק את כל הלחצים והזעם שלהם על רבני ישראל והדתיים השמרנים ומי לא בעצם? שהרי במציאות הממשית מעבר לאינטרנט אין להם כמעט השפעה

    באמת שאין מה להתעצבן ממגיבים אלו והזרם אותו הם מייצגים["האורתודוקסיה הליברלית" דה לה שמטע] שהשפעתם הקונקרטית על הציבור הדתי לאומי היא אפסית וגם כמותית וגם איכותית הם מהווים שבריר אחוז של החברה הדתית והתקשורת הדתית של ערוצי היהדות של וואיינט ואנ אר ג'י והמוסף כאן זורקים להם עצם ונותנים להם במה להוציא את דבריהם וירווח להם

    אין מה להתרגש

  9. חיים מאיר נריה, המאמר שלך מעיד בעיקר על הרצון שלך לפמפם את עצמך בציבור. חוץ מזה לא מצאתי כאן שום דבר בלתי הזוי. מה אפשר לומר על הפיכת שני מקרים ביזאריים מצרפת וארצות הברית לטענה ש"ההנהגה התורנית נתונה במשבר" חוץ משהכותב כנראה שהה יותר מדי זמן בשמש בלי כובע?

  10. בהמשך לדברי חיים מאיר נריה אני מעלה מחשבות על סוג אחר של רב מותג-אדם רציני שאינו לוקה בחסרונות המתוארים במאמר ,אך אחרים הופכים אותו למותג המשמש אותם לצרכיהם ,ובכך מסכנים את יכולתו להשאר הוא עצמו .ולא להפוך לפלקט של בעלי אגנדות שונות.האם התכוונתי למישהו מסוים? כן,ארמוז ששם משפחתו כאחת מעונות השנה והוא עשוי להתמודד על משרה בכירה בעולם הרבנות

    • לאליעזר –

      כל מנהיג נמצא בסכנה שהמנהיגות תסחרר אותו. ברם, מי שקרוי על שם המלך שידע לומר 'ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני' ועל שם עונת השלכת – ידע בע"ה לנהוג בענווה. גם זכות סבו, רבי שלמה מזוועהיל, שיום פקודתו חל בכ"ו באייר, תהיה בעזרו.

      אני חושש יותר מכיוון אחר: שכל בעלי האג'נדות התומכים בו כעת, יתאכזבו ממנו בראותם שאינו חורג בהוראותיו מהמקובל, ואז ייהפכו לו לרודפים. גם במקרה זה ימצא עידוד באמרותיו של בעל התהילים, שעל שמו הוא קרוי.

      עצה טובה אציע לך בשם רעייתי. לא אותי ולא אותך יזמינו לגוף הבוחר. הבה נניח את ההחלטות ביד הגוף הבוחר, ונשקיע את עצמנו בדברים יותר מועילים, כגון: תורה, עבודה וגמילות חסדים.

      בברכה, א.ב. פלת

  11. לא.ב פלת
    עקרונית אני מסכים אתך שלא כל אחד צריך להתערב בנושאים אלו,אבל קשה להתמם .כאשר כל כך הרבה אנשים .לדוגמא-כותבים רבים בחלקים השונים של העתון הזה.מביעים דעות חדות בענין ו"משעבדים" לדעתי ת"ח לאגנדות שונות.כמו-חיבים מהפך,המצב חמור…אי אפשר להשאיר את המגרש רק לדעות אלו ,וצריך לנסות ולהוסיף נקודות מבט ,כמו זו שנסיתי להציע

  12. אליעזר וש.צ[הוא א.ב פלת],ממה שנראה מהמאמר כאן במוסף אכן יש כאלו שיתאכזבו מרה מהרב סתיו שכן הם חושבים בטח שהוא יחולל מהפכות שהוא כלל לא היה מעלה בדעתו לחשוב עליהם

    אני מתכוון למאמר המשונה "פלפול לשעות הפנאי" של רוני שויקה שבא בטענות לרב סתיו על ספרו "בין הזמנים" שבמקום לכתוב "הלכה מהפכנית" הוא עשה את המעשה הנכון והישר שעוסקים בהלכה של פיתרון אתגרי השעה בדימוי מילתא למילתא מהש"ס והראשונים והאחרונים שקדמו לנו וכך להגיע למסקנות בנוגע לימינו

    כך עושים כל הפוסקים בשאלות המתחדשות שלא היו בימי חז"ל והראשונים והשו"ע והרמ"א ושהן זקוקות למענה הלכתי וכך דרכה של תורה שמחברת בין עבר הווה ועתיד בשרשרת אחת רציפה

    מי שלא מעוניין בדרך שלא יבוא בטענות לרב סתיו או לכל רב "לא מהפכן" אחר אלא לעצמו שהוא מחפש "הלכה" קונסרבטיבית ורפורמית אצל רבנים אורתודוקסים

    לצורך העניין:מי שמחפש מהפכות הלכתיות ו"עולם ישן עדי היסוד נחרימה" שלא יחפש אותם אצל רבנים אורתודוקסיים-מכל סוג שהוא-וילך לרבאייס הקונסרבטיבים והרפורמים שם ימצא את מבוקשו אם מעט מעט ואם הרבה ברבה

    בכל אופן כמו שש.צ כתב דומני שכולנו תקווה שהגוף הבוחר יעשה את הבחירה הנכונה והרבנים הראשיים הבאים יהיו מי שיהיו יקדשו שם שמים ויהיו כמו שהראי"ה זצ"ל כתב על עצמו "עבד לעם קדוש בארץ הקודש"

    וירבו תורה ואהבת תורה ואהבת ישראל בימי הקדנציה שלהם אכי"ר

    • ש.צ.לוינגר

      ולמי שיש לו 'שעות פנאי'.

      מחר, יום ה', כ"ט באייר תשע"ג, בשעה 20:00, יתקיים ב'בית מורשה' (מולכו 11 בירושלים), פאנל בנושא: 'אתגרי אדם ומשפחה בעולם חדש'. תרצה ד"ר עינת רמון על 'מחיר החופש', ויגיבו: הרב יובל שרלו, ד"ר חנה פרידמן וגב' חנה פנחסי. בסיום הערב ידבר הרב ד"ר יהודה ברנדס על: 'משפחה חדשה – בין אורות התשובה לעולם התוהו'. הכנס מתקיים לרגל צאת גליון כח של 'אקדמות'.
      הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי. לפרטים והרשמה: 077/4560172 studies@bmj.org.il

      בברכה, ש.צ. לוינגר

  13. בס"ד

    מכתב גלוי: לכבוד הרה"ג הרב גולדווסר שליט"א

    אני דן אתכם לקב זכות ואני בטוח שכבודו לא יודע ולא שמע דברי הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א מש"ה אמר דבריו בטעות, שמותר לחזק חיילי צה"ל ח"ו, ויה"ר מלפני אבינו שבשמים שכבודו יזכה לחזור מטעותו.

    היות והחרדים אנשים טובים ומכירים טובה לחיילים ומתפללים ואף לומדים לשלומם, ישנם גורמים בתוך הציבור החרדי, (כמו "הרה"ג הרב גולדווסר שליט"א") שרוצים לקחת את זה צעד קדימה, ולהטמיע את הצבא ולהכשיר את השר"צ הטמא (שירות צבאי) בושה מה שהולך היום בא"י….

    יש הלכה פסוקה שאסור להתחבר לרשעים, והיינו שגם בשעת מלחמה צריך לדעת לא להתחבר לרשעים, מדברי הגרי"י קלמנוביץ שליט"א בדברים חריפים: המלחמה האמיתית היום היא נגד ה'ערב רב' וה'עמלק' של השלטון והצבא וגם היום יש להזהר מלהתחבר לרשעים, כך מתריע הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א.

    כשהשתתפו בשיחה נדירה שאותה מסר הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א אמר פתח ואמר הגרי"י, "עלינו להבדל מהשפעתו הרעה של השלטון הכפרני שכדברי הגר"ח זיע"א 'תכליתו של הציונים היא לעקור את יסודי הדת'. כיום הדבר כבר בולט כמו שציין רבי אלחנן וסרמן ז"ל הי"ד שלפני הגאולה הערב רב ישלוט וישפיל את תלמידי החכמים האמיתיים, ועליהם כיוון החפץ חיים ז"ל שהם מזרע עמלק. על כן צריכה להיות הכרה חזקה בקרב בני תורה להתרחק מהשפעתם הרעה של השלטונות.

    וכיון ועיקר כוחו של השלטון זה הצבא, וכפי שהתבטא אותו רשע (ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שהצבא הוא 'בית חינוך טוב' מ.ו.), ואם כך ודאי כעת בשעת מלחמה צריכים אנו להתחזק בעצמנו היטב שלא להתחבר אליהם לא באופן מעשי ואף לא באופן רגשי, וגם התפילה שצריכה להיות עליהם היא על פי גדרי התורה. כפי שהעידו מהסטייפלר זצ"ל שאמר שהתפילה עליהם צריכה להיות רק מכיון שיש שם גם "ערליכע יידן" (יהודים הגונים. מ.ו.).

    המשיך ואמר, כל שיקולי המנהיגים שלהם אינם טהורים ובודאי אינם על פי תורה ומתוך זלזול בחיי אדם. ואשר לחיילים, כבר פסק החפץ חיים ז"ל, שכל שיש בו אפיקורסות ומערער אף על דקדוק אחד מן התורה אינו בכלל עמיתך ולכן אין חיוב להתפלל עליהם. ואמנם אם נהרגים על קידוש השם יש להם שכר רב (כמו כל קדוש).

    אשר למלחמה הדגיש, המלחמה האמיתית והגדולה כיום היא לעמוד מול הניסיון להרס המחיצות בין בני תורה לערב רב שבחוץ, ובכלל זה הניסיונות והפיתויים ללימודי חול ו"השתלמויות" שהם מסילה להתדרדרות עד שאול תחתית. ותפקיד כל אב ואם הוא כלשון החזו"א: 'ידינו עסוקות בבנין 'חומות' ולהקים 'חיץ' בינם לביננו".

    סיים, חובתינו בשעה זו היא ללמוד מדרכיו של אהרן הכהן להיות אוהב שלום ורודף שלום אך ורק בתוך ציבור בני התורה, וכך ליצור חומות התבדלות מהעולם שבחוץ.
    ——
    נ.ב. אני מצרף הכתבה הזאת שמצאתי לגבי הצה"ל: היום אני מאמינה באמונה שלמה, שאם כולנו הינו שומרים תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא ומלחמות בארץ ישראל. תפסיקו כבר עם התגובות הרדודות. בכלל איך נער/ה חרדי/ת שומר/ת מצוות יכול לשרת במקום פרוץ לגמרי, מלא אינטרנט, מלא מלא מלא “זנות”, (ללא בושה) מלא תועבות, אייפונים, חיילות שלובשות מדים צמודים, משקיות ת”ש.

    אני יודעת בדיוק איזו פריצות יש שם, ואיך שיש הרבה מקרים בין מפקדים נשואים לחיילות צעירות, לא עלינו!!!! עליהם אמר הכתוב, ויתד תהיה לך וכסית את צאתך… איכס בגדול. כל שיקולי המנהיגים שלהם אינם טהורים, הם אך ורק מזרע ערב-רב ועמלק. כן כן כן אני יכולה להעיד על הרבה מקרים, בין מפקדים נשואים, לחיילות צעירות שראיתי שמה… חרדקת לשעבר.

    אני מבקש מחילה מכבודו, ומבקש להרבות קידוש שם שמים ע"י המכתב הזה.

    בכבוד רב,

    יהודי פשוט בצער

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: