מקור בתרגום 

בטור שעבר התייחסנו לסופגניות שאינן קשורות לחנוכה, ועתה ענייננו במסכות שאינן שייכות לפורים.

מסכה בעברית של היום היא הפריט המשמש לכיסוי הפנים,mask  באנגלית – אך המסכה המקראית היא אחרת לגמרי, הרבה פחות חגיגית. המופע הראשון של המסכה הוא בפרשת כי תשא, עם בניית עגל הזהב ביד אהרן: “וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה". צירוף הסמיכות "עגל מסכה" מתורגם ביד אונקלוס: "עיגל מַתְּכָא", ובעברית: "עגל מַתֶּכֶת". מסכה פירושה אפוא מתכת, וזו המילה המבוקשת מטור השבוע שעבר.

שורש המילה מַסֵּכָה הוא נס"ך, שעניינו שפיכה, ניסוך, יציקה. תכונת המתכות היא שיוצקים אותן כשהן מותכות לתבנית – וכשהמתכת מתקשה הריהי בצורתה המוכרת לנו. המילה המקראית מַסֵּכָה מקבילה אפוא למילה המשנאית מַתֶּכֶת – וההבדל הוא שהמסכה גזורה מן השורש נס"ך ואילו המתכת מן השורש המקביל נת"ך, שעניינו גם הוא שפיכה ויציקה ("ומטר לא נִתַּךְ ארצה"; שמות ט).

בהמשך התנ"ך נזכרת המסכה לא רק כַּחומר שממנו הוכן הפסל, כבצירוף "עגל מסכה" או "אלוהי מסכה", אלא כשם נרדף לפסל עצמו ("ועתה יוסיפו לחטא ויעשו להם מסכה", הושע יג; תהליך סמנטי דומה מתרחש גם במילים "עץ ואבן"' שמתיאור חומרי הגלם לפסילים הפכו לכינוי לאלילים עצמם).

להתכסות במסכה ולישון

איך אפוא הפכה המסכה המתכתית הנזכרת בהקשרי חטא למסכה הצוהלת ושמחה שעל פני הילדים בפורים? התשובה טמונה בדמיון הצליל למילה הלועזית mask, שמקורה כנראה דווקא בצבע השחור (ע”ע מסקרה). כבר בתנ”ך מופיעה לצד מסכת המתכת מסכה שעניינה כנראה אריג (ישעיהו כה: “הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם"; והשוו למילה הקרובה מַסֶּכֶת, הקשורה לאריגה, כאמור בשמשון: "וַיִּסַּע אֶת הַיְתַד הָאֶרֶג וְאֶת הַמַּסָּכֶת". בלשון חז"ל החלו להשתמש במסכת גם במובן מופשט, כמכלול הסוגיות הנארגות יחד סביב נושא מסוים – כבמסכתות הש"ס).

במילון למונחי כלי הבית שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ד (1914) מופיעה המילה מַסֵּכָה עדיין במובנה הראשון, כשם נרדף לשמיכה (ובלשון ועד הלשון: "המכסה שמתכסים בו בשעת השכיבה") – אך בשנת ת"ש (1940) כבר מופיעה במילוני הוועד המסכה המוכרת לנו, במילון למונחי התיאטרון. יש להניח שההמונים העדיפו להתכסות בשנתם בשמיכה ולא במסכה – וכך יכולה הייתה המסכה לתפוס את מקום ה-mask הלועזי על הבמה, וכבר נשכחו לה (בדומה לבמה עצמה) חטאות נעוריה.

*

בקטע הבא טמונה מילה ששורשה מופיע במקרא פעם אחת ויחידה, והוא מתועד בתרגום אונקלוס לפרשות ויקהל-פקודי.

כבר בשבועות הראשונים גיבש נתניהו כמה כללי עבודה שנועדו לסייע לו לעבור את הקדנציה בשלום. אחד החשובים שבהם היה ממלכתיות. הוא ברח כמו מאש מהתנגשויות ועימותים. השקט התעשייתי היה חשוב לו יותר מכל אג'נדה. את ההסתדרות, האקדמיה, בית המשפט – הוא חיבק. אפילו עם התקשורת נמנע מלהתעמת פומבית.

מצאתם? שלחו נא תשובתכם לכתובת makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ו באדר תשע"ג, 8.3.2013