מתוך הגליון השישי של כתב העת ‘עתר’ – 
מבית החוג לספרות במכללת הרצוג, שראה אור לאחרונה

אפרת ביגמן

באתי לבקש פניך

בָּאתִי לְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ

כְּבַקָּשַׁת הֶעָלֶה אֶת אִוְשַׁת הָרוּחַ.

אָנָּא, הַנַּח עַל כַּפּוֹת יָדַי אֶת חַלּוֹת הַגַּעְגּוּעַ,

כְּחֹם גּוּף נִשְׁכָּח.

כְּמִיהָתִי הֱקִימַתְנִי מִזְּרוֹעוֹת הַמִּטָּה, שׁוֹטֶפֶת קוּרִים,

עוֹטֶפֶת פְּרִי בְּשַֹקִּית שְׁקוּפָה וְקוֹשֶׁרֶת כְּתָרִים עֲדִינִים.

 —————

 כנרת  פולק

רצון

הִפְכִי אֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּךְ לְמַנְדָּלָה

הַנִּיחִי לוֹ שֶׁיִּתְעַגֵּל בְּדֻגְמָה סַסְגּוֹנִית

שֶׁתַּזְכִּיר לָךְ שֶׁאֶפְשָׁר מֻרְכָּב.

צַיְּרִי מִבִּפְנִים הַחוּצָה,

וְאַחַר כָּךְ מִבַּחוּץ פְּנִימָה.

תִּפְרִי לָךְ בְּזָהָב קִשְׁרֵי הָרֶגֶשׁ־מַחְשָׁבָה

וּמִסְּבִיבָם תּוֹסִיפִי חוּטֵי הַכֹּסֶף גּוּף.

אֶת הַפִּזּוּר הַזֶּה שֶׁלָּךְ )אֲשֶׁר אֲנִי אוֹהֶבֶת( הִפְכִי לַחֲלָקִים

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִיּוּם.

סְחַרְחֹרֶת שֶׁתָּקְפָה אוֹתָךְ

הוֹפֶכֶת לְרִיצַת מָשְׁכֵנִי,

וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁבַּחֲדָרִים

זוֹ אַתְּ, זוֹ אַתְּ.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ט באדר תשע"ג, 1.3.2013