כן – יאה / יעקב עציון

מקור בתרגום

"לא נָאֶה לי ולא יָאֶה לי", כתבה לאה גולדברג בסיפורה הידוע 'דירה להשכיר'. ומאין נטלה גולדברג את צירוף הנָאֶה והיָאֶה? מן הסתם מהפיוט המוכָּר המושר בסיום ליל הסדר' "כי לו נָאֶה, כי לו יָאֶה", הפותח "אדיר במלוכה".

הן המילה נאה והן המילה יאה הן מורשת לשון חכמים. התואר נָאֶה הוא הרגיל בלשון חז"ל תמורת יָפֶה המקראי (כך למשל דורש רבא במסכת חגיגה בתלמוד (ג, א): "מאי דכתיב 'מה יָפוּ פעמַיִך בנעלים בת נדיב' – כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל").

התואר יָאֶה נדיר יותר בלשון חכמינו, ומקורו בארמית. את הפסוק "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (בראשית כט יז) מתרגם אונקלוס: "ועיני לאה יָאֲיָן ורחל הות שפירא בריוא ויָאֲיָא בְּחֶזְוָא". כלומר, "ועיני לאה נאות, ורחל הייתה יפה בתוארה ונאה במראה". כבר בתנ"ך מופיע השורש יא"ה (ירמיהו י ז: "מי לא יראך מלך הגוים כי לך יָאָתָה"), אך זו לו הופעה יחידאית בעברית, ובארמית הוא רווח (אגב, נראה שמחבר הפיוט "כי לו יאה" התבסס על פסוק זה, המדבר בשבח המלוכה של הקב"ה).

המילה שאליה כיוונו בחידת השבוע שעבר גזורה מן השורש יא"ה – תואר הפועל "כַּיָּאוּת", היינו כראוי וכַנָּאֶה. לאחר שלקה במכת החושך אומר פרעה למשה "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" – ומשיב לו משה: "כֵּן דִּבַּרְתָּ, לא אֹסִף עוד ראות פניך". המילה "כן" בפי משה אין פירושה "כך" – כמשמעה הרגיל בתורה – אלא "נכון", נכונים וכֵנים דבריך. ואכן, אונקלוס מתרגם את "כן" במילה הארמית "יָאוּת", ולא במילה "כין" הרגילה בתרגום תחת "כן" שמובנה "כך".

בקצרה נעיר שהשימוש במילה "כן" כתשובה חיובית לשאלה, כרגיל היום (ההפך של "לא"), הוא שימוש מאוחר למדי בעברית – ובתנ"ך ובלשון חכמים לא נמצאנו. ככל הנראה נתמזגו כאן שתי ההוראות המקראיות של המילה "כן" – "נכון" ו"כך" – תחילה כקיצור של "כן הדבר" ובהמשך "כן" ותו לא (לשם ההמחשה, בתרגום התנ"ך לאנגלית לא מופיעה המילה yes ולו פעם אחת – אף שהמילה “כן“ מופיעה בתנ“ך מאות פעמים).

והערה אחרונה: משום מה רבים כיום משתמשים בתואר הפועל “כיאות“ שלא כיאות, ואמרים “כיאוֹת“ במקום “כיאוּת“. המילה “יאוּת“ מופיעה בתרגום אונקלוס תמיד בו‘ שרוקה, וכך יאה לה ונאה לה אף כשהיא משולבת בדיבורנו העברי.

* * *

הקטע הבא לקוח מראיון עם הרב מנחם פרומן שהתפרסם במוסף זה לפני זמן. אחת המילים שבו מוצאה בארמית, ושורשה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת בשלח.

"הסתובבתי בגבעת הקפיטול, שהייתה בירת העולם – והיא מקרינה בריאות. חטפו להם הרבה אנשים. הם נכנעו? הם ירדו על הברכיים כדי לשחרר את העיתונאי שלהם, שלא יהרגו אותו?"

ובסוף הרגו.

"אז הרגו!", קולו משתנק ודמעות עולות בעיניו. "אני לא אומר שיהרגו, אבל עמים בריאים לא עושים דבר כזה. אמא שלי היתה מברכת אותי 'שתהיה חזק כמו גוי'. לפעמים לגויים יש גם שכל".

מצאתם? אתם מוזמנים לשלוח תשובתכם לדוא"ל makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו ביו הפותרים נכונה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד שבט תשע"ג, 25.1.2013

מודעות פרסומת

פורסם ב-25 בינואר 2013,ב-גיליון בשלח תשע"ג - 807, מדורים קבועים, מקור בתרגום. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: