לא יעשו עוולה / שלום רוזנברג

התנהגות הנתפסת כשלילית בעיני העמים גם היא חילול השם. 
על המלכוד שבמצוות קידוש השם בעקבות ר' משה מקוצי

"ולֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…" (ויקרא כב, לב). הדגש בפסוק הוא לכאורה על "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אלא שיש בכלל גדול זה ממדים נוספים. אחד מהם יעסיק אותנו כאן. אם תרצו ניתן לבטא אותו כך: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בעיני העמים". עמדנו על דברי הנבואה על 'חילול השם' בעיני העמים, שהוא תוצאת הגלות או תבוסה צבאית: "לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם" (יואל ב, יז). כאן מבקש אני לעמוד על התופעה ההפוכה – התנהגות בלתי מוסרית של העם, ככלל או כיחידים. גם כאן “משחקים” ביניהם זה כנגד זה החילול והקידוש.

מוצגת בהפגנות העולם כגדר אפרטהייד. גדר ההפרדה צילום: AP

מוצגת בהפגנות העולם כגדר אפרטהייד. גדר ההפרדה צילום: AP

חובת השארית

אחת ההתייחסויות החשובות ביותר בתחום זה מצויה בדרשותיו וכתביו של דמות מיוחדת במינה, אחד מבעלי התוספות במאה הי"ג, ר' משה מקוצי. קטע אחד בספרו (סמ"ג, מצוות-עשה עד) עקרוני לענייננו: “כבר דרשתי לגלות ירושלים אשר בספרד ולשאר גלויות אדום [הארצות הנוצריות] כי עתה… יש לישראל… [לאחוז] בחותמו של הקב”ה שהוא אמת, ושלא לשקר לא לישראל ולא לגויים ולא להטעותם בשום עניין…”.

בדבריו כאן מסתמך ר’ משה על דבריו המופלאים של הנביא צפניה (ג, יג): “שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא-יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא-יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא-יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית”. במקום נוסף (לא-תעשה ב) הוא מדגיש במפורש: “ואני דרשתי לגליות ישראל כי המשקרים לגויים וגונבים להם הם בכלל מחללי השם שגורמים שיאמרו הגויים ‘אין תורה לישראל’ ואומר ‘שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה’…”.

ר”מ מקוצי נותן הסבר חדש ל’חילול’: “וכשיבוא הקב”ה להושיעם יאמרו הגויים בדין עשה כי הם אנשי אמת ותורת אמת בפיהם, אבל אם יתנהגו עם הגויים ברמאות יאמרו ראו מה עשה הקב”ה שבחר לחלקו גנבים ורמאים”. אם הקב”ה יגאל את ישראל החוטאת, הרי שהוא מזדהה עם מעשיה. והוא מוסיף כאילו לענות על שאלה שלא הובאה: “הלוא גונבים אותנו, האמנם אסור לנו לגנוב חזרה?”. על כך הוא “כאילו” ענה: “והרי הקפיד הקב”ה על גזל הרשעים שנאמר (בראשית ו, יא) ‘וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס’”, גזילה לבני דור המבול.

זאת מצווה עליונה, ולמרות זאת לפנינו משימה כבדה, לפעמים בלתי אפשרית. דוגמה לא טריוויאלית לכך היא לדעתי כזאת: העיקרון של קידוש השם מחייב אותנו לא לסחור בנשק שיכול להפוך אמצעי דיכוי כנגד אזרחים, ואף לשאוף ליום שבו לא נמכור נשק כלל וכלל. ברור לי שהיום זהו הכרח ביטחוני, אבל הכרח שיגונה! המציאות הפוליטית קשה ופעמים רבות מדי שמה אותנו במלכודות ובדילמות מוסריות קשות.

לחצים כפולים

דילמות אלו הכרוכות בשובה של "שארית ישראל" לארצה באו לידי ביטוי מופלא בתיאור שובו של יעקב ארצה מגלותו בחרן, עם "קבלת הפנים" שערך לו אחיו עשו, שבא לקבלו "וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". על כך אומר הכתוב: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לו" (בראשית לב, ח). דברים אלה התפרשו על ידי רש"י על בסיס המדרש (בראשית רבה עו, ב): "וַיִּירָא שמא ייהרג, וַיֵּצֶר לו אם יהרוג הוא את אחרים". זהו ניסוח מופלא של הלחצים הכפולים שבחיינו אנו, הסכנות הקיומיות והמצוקות המוסריות.

אלא שבכך לא די, ללחצים אלה מתווסף היבט שלישי שעליו העיר אחד מגדולי החסידות, רבי חיים צ'רנוביץ (נפטר ב-1816), בספרו "באר מים חיים": "ירא אנכי שלא יהרוג אותי, וגם… שלא אהרוג, כי לא זו תפארת יעקב לשפוך דם ארצה בפרט דם אחיו". לכאורה מוכן עשו להשלים עם יעקב: "וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בראשית לג, ד). אולם כבר העירו חז"ל על הנקודות המוזרות שעל המילה 'וַיִּשָּׁקֵהו', שההשלמה לא הייתה אלא רמאות מסוכנת. יעקב היה חייב להגן על עצמו, ולמרות זאת "אם הוא [יעקב] יהרוג אותו… חס ושלום, יתחלל שם שמים כי אין הכל יודעין מה בקרב לב איש".

דברים נבואיים נאמרו כאן על מלחמותינו. הן עקובות מדם וקשות מנשוא בגלל השפלות והרמאות שבמעשי הטרור. ולמרות זאת, הן נראות בלתי מובנות ובלתי מוסריות בעיני הצופה מבחוץ והמוציא את העובדות מהקשרן. אמנם כן, רק לעתים נדירות צופים אלה הם ניטרליים ואובייקטיביים. הכובעים הדיפלומטיים והמיקרופונים טבולים בדלק ובפטרו-דולרים ומשקפיהם מעורפלים מאדי האינטרסים הפסיכולוגיים להוכיח שמעשינו גרועים יותר ממעשיהם הם, האירופים, בימי הנאצים. ולמרות זאת, "וַיֵּצֶר לו", אוי לנו שאנו חייבים להילחם נגד עשו. אוי לנו "כי אין הכל יודעין".

גדר ההפרדה הנבנית להגנתנו מפני הטרור מוצגת בהפגנות רבות בעולם כאילו היא גדר אפרטהייד. אף שקשה לי לכתוב זאת, אני מתאר לי שגם גבלס ימ"ש יכול היה ללמוד ממבט ליברלי זה. תעמולה נאצית נפלאה! חומות הגטו שהיהודים הוכרחו על ידי הנאצים להקים לא היו אלא גדרות אפרטהייד שהיהודים בחרו לבנות נגד שכניהם הפולנים והגרמנים. סלח לנו ריבונו של עולם! יעקב נתון במשימה בלתי אפשרית. וַיִּירָא… וַיֵּצֶר לו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון',כ"ט טבת תשע"ג, 11.1.2013

פורסמה ב-13 בינואר 2013, ב-גיליון וארא תשע"ג - 805, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: