איך עם נולד / אורית אבנרי

עיון משווה בין פתיחת ספר שמות לספר בראשית מלמד כי לפנינו סיפור בריאה חדש, הפעם של עם. החידוש הגדול הוא אחוות האחים שמופיעה לראשונה בתורה

פתיחת חומש שמות עמוסה במילים וביטויים המחזירים אותנו לפרקי הבריאה מספר בראשית. כך "פרו… וירבו" (שמות א, ז) המהדהד את "פרו ורבו" (בר' א, כח), "וישרצו" המתקשר ל"ישרצו המים שרץ נפש חיה" (בר' א, כ) וגם "ותמלא הארץ אותם" מהווה המשך לציווי "ומלאו את הארץ" (בר' א, כח). אפילו אמירתו של מלך מצרים (שזכתה לפירושים רבים בניסיון להבין את משמעותה) "ועלה מן הארץ" (שמות א, י) מזכירה את תיאור האד העולה מן הארץ רגע לפני בריאת האדם.

שזירת פתיחת ספר בראשית עם פתיחת ספר שמות מאפשרת להבין כי אם בספר בראשית נברא העולם, והאנושות החלה לצעוד את צעדיה הראשונים, הרי שכאן, בפתיחת ספר שמות, מתוארת גם כן בריאה, אף אם בריאה מעט שונה – בריאה של עם, עם ישראל. אולי כך ניתן להבין את דבריו של הנצי"ב בהקדמתו לפירושו "העמק דבר" לחומש שמות: "אלא בא זה ללמדנו שזה הספר בייחוד הוא שני לספר ראשית הבריאה, כי הוא חלק שני מזה הספר".

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

סדר השמות

המעבר מן המשפחה לעם מתבטא יפה ברשימת השמות המופיעה בפתיחת ספר שמות. רשימה זהה הופיעה כבר בפרשת 'ויגש'. שתי הרשימות נפתחות במילים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" (בר' מו, ח; שמות א, א) ונחתמות בסיכום מספר הבאים: "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" (בר' מו, כז), ובדומה "והיה כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש" (שמות א, ה).

לצד הדמיון בין הרשימות, בולטים שני הבדלים. הראשון הוא שבספר בראשית מופיעה הרשימה בפירוט רב – כל 70 האנשים שירדו מוזכרים בשמם, ואילו בספר שמות מוזכרים רק ראשי המשפחה – בניו של יעקב. הבדל שני הוא בסדר הופעת בני יעקב: בספר בראשית מוזכרים תחילה בני לאה (ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון), אחריהם בני זלפה, שפחת לאה (גד, אשר), לאחר מכן נזכרים בניה של רחל (יוסף ובנימין) וחותמים את הרשימה בני שפחת רחל, בלהה (דן, נפתלי). בפתיחת ספר שמות הסדר מעט שונה. אמנם מתחילים גם כן עם בני לאה (ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון), אך מיד לאחריהם בני רחל (בנימין, יוסף אינו נמנה שכן הוא כבר במצרים), הבאים בתור הם בניה של בלהה, שפחת רחל (דן, נפתלי), וחותמים את הרשימה בני זלפה, שפחתה של לאה (גד, אשר).

אם כן, פתיחת חומש שמות יש בה כדי להדהד את סיום חומש בראשית, אך מתוך פרספקטיבה שונה. בעוד שבספר בראשית צוין שמו של כל יחיד ויחיד במשפחה, שכן היו אלו 70 יחידים שבאו מצרימה, הרי שספר שמות אינו מתעניין בכל אחד מן השבעים, אלא בראשי המשפחות שמהם תצמח הקבוצה הגדולה יותר, זו שאין בה מקום להזכיר את שמו של כל 
פרט מפרטיה.

על נקודה זו נוסיף את שינוי סדר ההופעה, כפי שראינו קודם לכן. בספר בראשית הרשימה שיקפה באופן ברור את ההפרדה בין שני האגפים השונים, שתי השושלות המרכזיות אשר הרכיבו את המשפחה: בני לאה ושפחתה זלפה מצד אחד, ובני רחל ושפחתה בלהה מצד שני. שני ענפים אלו ידעו מתחים רבים במהלך ספר בראשית וניתן לומר שמתח זה היה הציר המרכזי שסביבו נטוו סיפורי הראשית של המשפחה. ספר שמות מתבונן על משפחת הבאים מצרימה, לעומת זאת, במבט אחר, מבט לאומי יותר. החלוקה הבינארית לשני ענפים מתחילה להיסדק ולהתפורר ובמקומה ממקמים את הדמויות לפי ההיררכיה המעמדית מתוקף תפקידן הלאומי. בראש נמצאים בני לאה – האם המרכזית, בעלת רוב הבנים ורוב התפקידים המנהיגותיים (בהם כהונה והנהגה פוליטית־מדינית), מיד לאחריה רחל, האם השנייה ובסוף – השפחות, כאשר בצמוד לרחל ניצבת שפחתה ולאחריה שפחת לאה.

צמיחת הסולידריות

עם זאת, דומה שהדרמה הגדולה של הפרשה טמונה בהמשך הסיפור, שכן יחד עם הולדת העם נולד דבר נוסף חדש ומרענן: אחוות אחים!

בספר בראשית המשפחה היתה זירה של תחרות, קנאה, יריבות ומתח בלתי אפשרי בין אחים שהוביל לא פעם למעשים קיצוניים (קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו). לעומת זאת, בספר שמות נפתח עידן חדש, בריאה חדשה – אחים המשלימים זה את זה, הדואגים זה לזה ועוזרים זה לזה. ברצוני להראות כיצד בפרשתנו נקודה זו נרקמת באופן עדין לכדי סיפור.

בפרק ב אנו קוראים על הולדת משה. מקריאת המילים "וילך איש… ויקח את בת לוי… ותהר האשה… ותלד בן" עשוי להתגבש רושם ראשוני שלפיו מדובר בבן בכור (ייתכן שתופעה זו היא התשתית למדרש חז"ל בדבר גירושי עמרם ויוכבד וחזרתם יחד לאחר מאמצי השכנוע של מרים). אך מספר פסוקים לאחר מכן מתגלה, למרבה ההפתעה, דבר קיומה של אחות גדולה לאותו תינוק. בהמשך נודע כי למשה יש גם אח גדול. האגביות שבה מספרת לנו התורה על קיומם של אחי משה מעוררת השתאות ומרמזת לנו שיחסים בתוך המשפחה לא יהוו עוד מוקד לפיתולי העלילה וזירה לחיכוך וסכסוך בין גיבוריה.

יתרה מזו, אם נדייק בכתובים נגלה תגלית מרתקת וחשובה מאין כמותה: הופעתם הראשונה של כל אחד מן האחים מדגישה דווקא את דאגתם למשה. מרים פורצת לסיפור כדי לשמור על משה התינוק: "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" (ב ד), ואהרן מופיע במפתיע בפרק ד כדי ללוות את משה האיש בהליכתו לפרעה: "הלא אהרן אחיך הלוי… הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו… ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לא־לוהים" (יד־טז). אם כן, כל אחד מהאחים נזכר לראשונה ברגע של משבר עבור משה. הופעתו של האח או האחות מסייעת למשה להתקדם הלאה תוך כדי שהם מעניקים לו מיכולותיהם ומכישוריהם.

נקודה זו מרשימה עוד יותר בהתחשב בעובדה שאחים אלו שונים מאוד באישיותם ואף על פי כן פועלים מתוך הרמוניה והשלמה, כפי שמתארת התוספתא (סוטה פי"א, ה"ח):

כיון יצאו ישראל ממצרים נתמנו להן שלשה פרנסין טובין. אילו הן? משה אהרן ומרים. בזכותן נתנו להן שלש מתנות: עמוד הענן ומן ובאר; באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה. מתה מרים בטלה הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן, מת אהרון בטל עמוד הענן וחזרו שניהם בזכות משה, מת משה בטלו שלשתן ולא חזרו…

כל אחד מן האחים אחראי למילוי היבט שונה בצורכיהם של ישראל, על אף שברור, לפי סוף התוספתא, שהיה בכוחו של משה לדאוג לשלושת הדברים גם יחד. או שמא נאמר אחרת: משה יכול היה רק להחזיר את הדברים לאחר שנעדרו בעקבות מות האח או האחות, אך מלכתחילה לא היה מסוגל לבדו לספק גם את המן, גם את הבאר וגם את עמוד הענן. ללמדך שכל האחים פעלו יחד לטובת ישראל, מתוך צמצום עצמם ונתינת מקום לאחר. בכך האחווה אינה עוד פתח לצרות. אחים מהווים מעתה שם נרדף לדאגה, סולידריות, תמיכה, רעות ושיתוף. זה הבסיס הראשוני וההכרחי לצמיחת עם.

ד"ר אורית אבנרי היא מרצה לתנ"ך במכללת דוד ילין ובמת"ן בירושלים, ועמיתת מחקר במכון הרטמן. ספרה 'האחרוֹת והאחרוּת – שייכות, זרות וזהות במגילות אסתר ורות' 
יראה אור השנה

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ב טבת תשע"ג, 4.1.2013

מודעות פרסומת

פורסמה ב-4 בינואר 2013, ב-גיליון שמות תשע"ג - 804 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: