קבלה סטרילית / רועי הורן

לקט מקורות קבליים מעלה פנינים חבויות ומהווה תיקון והשלמה יהודיים לאוספים מיסטיים קודמים. מצד שני, הוא מציג קבלה ניו־אייג'ית, מנוגבת משמירת מצוות ועבודת ה'

לב הקבלה

מבחר מקורות מתורת הסוד היהודית

דניאל מט

עולם קטן, תשע"ב, 253 עמ'

אחת המילים הבודדות בעברית שקנו להן שביתה בעולם הרחב, ויש להן עדיין קונטקסט חיובי, היא המילה 'קבלה', או יותר נכון 'KABBALAH‘. ‘מרכזי קבלה‘ ושיעורים מסוגים שונים מושכים את לבבות המוני הגויים בעולם וידוענים שונים מתוודים חדשות לבקרים כי הם לומדים קבלה, או לפחות מקושרים למקובל זה או אחר.

במסגרת זו ישנה ספרות נרחבת למדיי המציגה את הקבלה בגרסאות מגוונות, הכול על פי ראות הכותב. פעמים רבות מדובר בגרסתם של פיליפ ברג או מיכאל לייטמן למשנתו של בעל הסולם, ר‘ יהודה אשלג, ופעמים אחרות מדובר בשילוב מזן אחר של ניו־אייג‘ ומושגים מסוימים מן הקבלה. מאידך גיסא, ישנה ספרות מחקרית רבה העוסקת בקבלה ומתפרסמת בשפות שונות, הן בידי בני ברית והן על ידי חוקרים שאינם בני ברית. פעמים שזו ספרות העוסקת בהיבטים היסטוריים או פנומנולוגיים של הקבלה ופעמים שהחוקר מעוניין בהיבטים פסיכולוגיים או פסיכו־תיאולוגיים שלה.

מחבר הספר שלפנינו, פרופ‘ דניאל מט, מוכר אולי לקוראי ‘שבת‘ מן הראיון שערך עמו תומר פרסיקו (התפרסם לפני כמה חודשים על בימה זו). מט הינו חוקר קבלה ותיק, ומפעל חייו המרכזי הוא מהדורת הזוהר הביקורתית והמבוארת שהוא מפרסם באנגלית. יש לקוות שמפעל עצום זה יתורגם לעברית.

הספר שלפנינו הופיע באנגלית לפני כמעט שני עשורים ובאמריקה נמכרו עשרות אלפי עותקים שלו. אחר כך תורגם לשש שפות אחרות (ביניהן קרואטית, למשל), ועתה הוא מתפרסם בשפת המקור שלו, עברית.

תכליתו של הספר שונה במעט משלל הספרים המפורסמים כיום על הקבלה – הן בממד המחקרי שלה, הן בממד העממי שלה והן בממד הדתי־קלאסי שלה. זו למעשה אנתולוגיה של מקורות מתוך הקבלה. ספרות הקבלה היא אדירת ממדים, הרבה יותר, לשם משל, מן הספרות הפרשנית לתנ“ך או ספרות הפילוסופיה היהודית. דומני שרק הספרות התלמודית עולה עליה בהיקפה. גם גבולותיה לא לגמרי ברורים: מאימתי מתחילים לקרוא לחיבור “חיבור קבלי“ – האם רק מן המאה ה־12 בצרפת, או שמא כלולים בהגדרה זו אף ספרי הסוד העבריים הקדמוניים יותר, כגון היכלות או ספר יצירה?

למעשה לא ניתן להגדיר את ‘תורת הקבלה‘. בחלוקה גסה ישנן ‘קבלות‘ רבות: תורת הסוד הקדמונית מבית מדרשם של התנאים או בני זמנם; ספר יצירה; הקבלה התיאוסופית, העוסקת בעיקר בעולמות העליונים ובדרכי ההשפעה ההדדיות של העולמות והאדם; ישנה הקבלה האקסטטית, העוסקת בעיקר בטכניקות להשגת מצבי תודעה מיסטיים; וכמובן קבלת האר“י וגוריו (הממשיכים לפתח את דבריו ולארגנם עד ימינו), החובקת עולם ומלואו, אך בעיקר עוסקת ב‘כוונות‘: כיצד כל מצווה, ברכה או תפילה ‘מתקנת‘ מקום מסוים בעולם העליון.

הרוצה לערוך אנתולוגיה מן הספרות הקבלית צריך אפוא להחליט מה ייכלל בה, ובעיקר, מה לא. אפשר להעמיד את השאלה גם באופן אחר: מה בחר המחבר להראות לקורא הקרואטי (למשל) מתוך הקודקס העצום הנקרא קבלה?

אופייה הפרטיקולרי מטושטש לחלוטין. לימודי קבלה במערה ליד מושב 'בית מאיר' צילום: פלאש 90

אופייה הפרטיקולרי מטושטש לחלוטין. לימודי קבלה במערה ליד מושב 'בית מאיר'
צילום: פלאש 90

הנאה מפוקפקת

המחבר בחר טקסטים כמעט מכל סוגי הקבלה שמנינו לעיל, אך נראה שחביבים עליו במיוחד הקטעים המשקפים חוויות אקסטטיות־מיסטיות, ופחות קטעים המכילים ידע מסוים (על אף שכמה מהם מובאים באריכות). הפסקאות מובאות כלשונן מתוך המקורות, כשבסוף הספר הן מבוארות בביאור קצר ונוספו עליהן הפניות לספרות המחקר. אדם שאינו מכיר דבר מן הקבלה, אך יש לו רגישות לטקסטים בעל אופי מיסטי, יכול להפיק עונג רב מאסופה זו; ואדם המכיר מעט את הקבלה, מובטח לו כי נוסף על קטעים קלאסיים, שהוא בוודאי מכיר, הוא יפגוש פה ושם פנינים נדירות ביופין. לשם הטעימה, אצטט כמה מהן:

דמה בדעתך שאתה אור וכל סביבותיך מכל פינה ומכל עבר אור. ונטה לך לימינך, ותמצא שהוא אור בהיר, ועל שמאלו ותמצא הדר שהוא אור מזהיר, ובינהם ולמעלה מהם אור הכבוד וסביבותיו אור החיים… (עמ' 118, קטע המיוחס לר' עזריאל מגירונה).

לשוות נגד פניי עשר ספירות בלימה… וראיתים היום הזה על ראשי למעלה ממני כעמוד, ורגליהם על ראשי וראשיהם למעלה למעלה מכל העולמות… וכל עוד הייתי משתכל בסולם זה שהוא שמו של הקב"ה אני רואה את נפשי דבקה באין סוף (עמ' 129, מכתבי ר' יצחק דמן עכו).

במובן מסוים אסופה זו מהווה השלמה לספר חשוב ומיוחד שחיבר מרטין בובר לפני כמאה שנה, 'וידויים אקסטטיים' (שטרם זכה לתרגום עברי) – לקט פסקאות בעלות אופי אוטוביוגרפי שבהן מספר המחבר על החוויות המיסטיות שהיו לו; וכן השלמה לספרו הקלאסי של ויליאם ג'יימס, 'החוויה הדתית לסוגיה'. שני מחברים אלה – כל אחד מטעמו – לא כללו ציטוטים מן המקורות היהודיים. 'לב הקבלה' עשוי להיות התחלה של מפעל גדול המאסף וידויים מאלפים כמו אלה שראינו ומציגם להנאת הקורא.

מן העבר השני, המקובלים עצמם הם הראשונים שיתנגדו להנאה מפוקפקת מעין זו. הקבלה רואה עצמה כעבודת ה', ולא ככלי להנאה חושנית נרקסיסטית, כמיסטיקת הניו אייג', ומעבר לכך דורשת שלמות בכל המידות, כולל כמובן שמירת המצוות.

רוב רובה של הקבלה הוא פירוש לשמירת המצוות, ונושאים כמו ייחודם הסגולי של עם ישראל ושל ארץ ישראל הם מרכזיים בה. כל אלה נעדרים מן הספר שלפנינו, כמו גם קביעת המקובלים עצמם שלא ניתן להפריד בין שמירת המצוות לאותן השגות מיסטיות־אקסטטיות כגון אלו המובאות בספר זה. כל זאת איננו ידוע לקורא הקרואטי או הקוריאני של 'לב הקבלה', כמו גם לחלק מן הקוראים העברים. במילים אחרות, אופייה הפרטיקולרי של הקבלה מטושטש לחלוטין. כך שמצד אחד לפנינו קיום דברי הנבואה ש'מציון תצא תורה', ומצד שני היא יוצאת תוך שהיא עוברת תהליך סטריליזציה מכל היבט קונקרטי־יהודי.

אסיים בציטוט מן הקטע הכמעט אחרון בספר, קטע המייצג יפה, לדעתי, את עמדתו של המאסף על הקבלה; קטע החותר למעשה תחת כל עץ החיים הגדול שהקבלה עשויה ממנו:

נסתר נקרא דבר שאין אדם יכול להבינו לחברו כמו הטעם של המאכל – אי אפשר לספר לאדם שלא טעם זה מעולם, ואי אפשר לפרש לו בדיבור איך ומה, ונקרא זה דבר סתר… אבל מה שהם קוראים 'נסתר' לחכמת הקבלה היאך הוא נסתר?! הלא כל מי שרוצה ללמוד הספר לפניו, ואם אינו מבין הוא עם הארץ, ולפני איש כזה גמרא ותוספות גם כן נקרא 'נסתר'! אלא עניין הנסתרות שבכל הזוהר וכתבי האר"י ז"ל – הכל בנויים על פי דבקות הבורא, למי שזוכה להידבק (עמ' 176, מדברי מנחם מנדל מפרמישיליאן).

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ד כסלו תשע"ג, 7.12.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 בדצמבר 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון וישב תשע"ג - 800, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. יופי של ביקורת על הספר, רועי.
    ויש גם את כל העניינים 'הבעייתיים' והלא מספיק 'נאורים' שאינם באים לידי ביטוי בקובץ.
    ובכל זאת, זה קובץ מומלץ שנכתב ונערך ותורגם בידי אוהבי תורת הסוד …
    אהרל'ה ק.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: