האוצר החבוי בחצרך / אדמיאל קוסמן

בספר ותיק, רצוף מאמרים מכבשונה של החברה הדתית, חבוי מאמר מרתק העוסק במעשייה חסידית ואוליסקוטית. גלגוליו של סיפור

עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל

ספר יובל למלאת עי"ן שנים לטובה אילן

עורך: נחם אילן

הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה, תשנ"ט,

 727 עמ'

 

לכבוד טובה אילן – דמות מרשימה במיוחד בעולמו של החינוך הדתי וממניחי היסוד לדיאלוג של שלום והבנה בין דתיים לחילונים – נקבצו בספר זה ל"ז חוקרים והוגים שתרמו כל אחד בתחומו מאמרים מרתקים שחברו יחד לספר יוצא דופן באיכותו ובכמותו. הספר נחלק לחמישה תחומים: "תמורות בחינוך"; "על מעמד האישה"; "בין דתיים לחילונים"; "ספרות והגות" ו"עיונים בהלכה". והוא משופע וגדוש בשכיות חמדה – במאמרים בנושאים אקטואליים ובמאמרים מרתקים בתחום ההלכה, רבים מהם עוסקים בשאלות הקשורות למעמד האישה.

ואולם, ברשימה קצרה זאת בחרתי להתמקד דווקא במאמר שנראה כי אינו תופס מקום מרכזי בספר עב-כרס זה (שהוא, אגב, אחד הספרים הכבדים המונחים על מדף כרכי העיון שבספרייתי), העוסק בנושא שאיננו מן הנושאים הבוערים המעסיקים את החברה הדתית בימינו. אף אין זה מאמר אקדמי כבד, וכותבו בוודאי איננו נמנה על המחנה הדתי או הלאומי  – אך למרות זאת מאמר זה לכד את עיני, והלכתי שבי אחר הנושא המרתק שהוא מעלה ואחר הדרך החיננית שבאמצעותה המחבר מעביר מסר רוחני-לעילא, החוצה גבולות של זמן ומקום.

כוונתי למאמרו של דן אלמגור, "יש מקום שתמצאהו" (עמ' 497-516). מאמר זה עוסק בגלגוליו הספרותיים של מה שאפשר לכנות "סיפור האוצר והגשר", שלרבים נדמה כי מקורו יהודי, אך מתברר כי סיפור זה נפוץ בתרבויות שונות ברחבי העולם במגוון צורות שונות ומשונות.

גרסת יהודי עיראק

כדי להזכיר לקוראים במה מדובר אציג בקצרה את הסיפור בגרסה אחת, מוכרת-למדי: מגלים לפלוני – נניח ששמו אייזיק – בחלומו כי אוצר טמון תחת גשר בעיר הגדולה. אייזיק מגיע לשם כדי לחפור, אך חייל מקומי, המופקד על שמירת המקום, מונע ממנו לעשות כן. כשהחייל שואל את אייזיק מדוע הוא רוצה לחפור שם, הוא מגלה לו בתמימותו את לבו ומספר לו על חלומו. במקום לגחך על כך החייל מגיב בפליאה, ומספר לו כי באופן מוזר גם הוא חלם הלילה חלום דומה – על אוצר הטמון בחצרו של אחד, שמו אייזיק, המתגורר בכפר פלוני. כשאייזיק חוזר לכפרו וחופר בחצרו הוא מוצא אוצר גדול המושיעו ממצוקת עוניו.

מנקודת הראות הרוחנית אין ספק שסיפור-משל זה הוא מן העמוקים והתובעניים שקיימים באוצרות הרוח העולמיים, וכבר דב סדן שכתב מאמר רחב-יריעה על גלגוליו של הסיפור תמצת את המסר הרוחני עז-הביטוי שלו במילים קולעות אלו: "אדם צריך לנדוד למרחקים – כדי למצוא ממעמקי עצמו" (עמ' 498).

מצד אחד מתגלה מסקירתו של אלמגור – למי שמכיר את הסיפור בעיקר מנוסחאותיו החסידיות ומגרסאותיהם הידועות של בובר ב"אור הגנוז" (עמ' 408-409) ושל ש"י עגנון (מעצמי אל עצמי, עמ' 263) – כי לסיפור זה יש שורשים כבר בספרות המדרש, בנוסחאות המזכירות אותו בבראשית רבה וויקרא רבה.

אך מצד אחר אנו למדים מהמאמר שכנראה לא נוכל, אנו היהודים, לנכס לעצמנו באופן בלעדי תפיסה רוחנית עמוקה זאת – שכן כאמור הסיפור בגרסאותיו השונות מופיע בארצות זרות ורחוקות כפינלנד, סקוטלנד, אסטוניה ואפילו יפן. כבר העיר עגנון בצדק כי הסיפור מופיע גם ב"אלף לילה ולילה" הערבי, והמשורר הסופי הנודע ג'לאל אל רומי שחי בקוניה שבתורכיה רומז אליו, באומרו "נמצא בקהיר וחולם על בגדד, בבגדד – וחולם על קהיר" (עמ' 502).

יתר על כן, אפילו אלו שחשבו כי הסיפור הוא במקורו אשכנזי-מובהק ומוצאו מעדת החסידים (הוא יוחס פעמים רבות לרבי שמחה בונם מפשיסחא, לרבי נחמן מברסלב ואף לבעש"ט; והיו שאף זיהו את "אייזיק" בדמות היסטורית – אייזיק ב"ר יעקליש, שחי בקרקוב במאה הי"ז) – יתפלאו לשמוע שהיו לסיפור זה גרסאות ספרדיות מובהקות של יהודי עיראק, אפגניסטן וכיוצא בזה.

גשר לונדון

ואולם, שיאו של המאמר הוא במקום שבו אלמגור פושט את אדרת חוקר-הפולקלור ועוטה את גלימת המספר. אלמגור מגלגל בסיומו של המאמר סיפור אישי שאירע לו ולרעייתו בשנות השמונים בביקורו באנגליה אצל חוקרת החסידות עדה רפפורט-אלברט. ביקור זה, הוא מספר, הובילם לפתחה של עיירה אנגלית קטנה הסמוכה ללונדון, המכונה סוואפאם. והנה מתברר שעיירה שכוחת-אל זאת מוכרת בבריטניה מימים עברו בעיקר בזכות סיפור על רוכל מקומי בשם ג'והן צ'פמן, שבמשך שלושה לילות רצופים נתגלה לו בחלומו זקן שסיפר לו כי אוצר ממתין לו תחת הגשר בלונדון, מול ארמון המלכות.

מכאן מתגלגל הסיפור עבור צ'פמן מסוואפאם בדיוק כפי שהוא מתגלגל לאייזיק היהודי שלנו בקרקוב, אך סופו של הסיפור האנגלי הוא בכך שאותו צ'פמן, שהתעשר מהאוצר שמצא בחצרו, בנה את הכנסייה הניצבת במרכז העיירה החל מהמאה הט"ז ועד עצם היום הזה. אנשי סוואפאם מזכירים לעצמם מאורע זה מדי שנה בהצגה המועלית על ידי ילדי בית הספר המקומי ששמה "הרוכל מסוואפאם". בנקודה זאת מתחיל אלמגור מסע משלו אחר "האוצר המסתתר מתחת לגשר", עד שהוא מגיע בסופו בחזרה אל החצר האחורית שלנו.

אלמגור מעלה את ההשערה כי מקורו של הסיפור האנגלי על צ'פמן הרוכל הוא בדמות היסטורית אמיתית של בנקאי יהודי בעל הון רב מהמאה הי"ג שחי בנוריץ' הסמוכה לסוואפאם, שכינויו היה "אייזיק מנוריץ'". באותם ימים היתה אנגליה מהאזורים האנטישמיים והאכזריים ביותר ביחסה ליהודים באירופה (בשנת 1290 גורשו לבסוף כל יהודי אנגליה) ואין להתפלא על כך שאייזיק זה נכלא בכלא בריסטול ונפטר – אולי בעודו בכלא – בשנת 1234 או שנה לאחר מכן (לפי קביעת ההיסטוריון ססיל רות). לדעת אלמגור אפשר שהגרעין ההיסטורי של אגדה זאת נעוץ באיזו גרסה גרעינית שנוצרה סביב אותו אייזיק, שסיפרה כי השלטונות האנגליים החשדניים חקרו את היהודי העשיר למקורות כספו, והוא סיפר כי מצא אוצר גדול בעקבות חלום שחלם.

היום, מכל מקום, מנסים האנגלים לשכוח את עברם האפל. אלמגור מספר שלאחר שהוא יצר קשר עם ספרן העיירה סוואפאם והחליף איתו מידע על מקורו היהודי הידוע של הסיפור – יצר ספרן זה קשר עם ראש העיירה ומנהל בית הספר המקומי, ואלו מששמעו זאת החליטו כי תלמידי בית הספר המקומי יציגו באותה שנה לא את סיפורו של צ'פמן האנגלי שבנה את הכנסייה המקומית – אלא את סיפורו של אייזיק אשר בנה את בית הכנסת עבור בני הקהילה היהודית. 0

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' אלול תשע"ב, 06.09.12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-7 בספטמבר 2012, ב-ביקורת ספרים, גיליון כי תבוא תשע"ב - 787, עיון ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. אדם צריך לנדוד למרחקים – כדי למצוא ממעמקי עצמו.

    אני מבינה שנדידה למרחקים לא אמורה להיות פיזית- אלא רוחנית ?

    ואולי שניהם ?

  2. רציתי להוסיף למאמרו המרתק של קוסמן את מה שבוודאי ידוע לרבים. גם ספרו רב המכר של פבלו קואלו – האלכימאי – מבוסס על הרעיון שהאוצר נמצא אצלך בפיך ובלבבך ולא מעבר לים או בשמים.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: