חיל החרדים / יוסף ארגמן

הציבור החרדי איננו מסוגל מבחינה אידיאולוגית לשרת בצבא. הדרך היחידה לפתרון סוגיית השוויון בנטל היא הקמת מערך צבאי נפרד שיפעל בחסות החובה ההלכתית להתגייס למלחמת מצווה. יש תקדימים היסטוריים

הוויכוח הפוליטי והאזרחי הלוהט סביב החוק לשוויון בנטל הגיע לשיאו דווקא בשבת פרשת "מטות". בפרשה זו ציוויים מפורשים, המחייבים את בני ישראל כולם להתגייס לצבא למלחמת מצווה. משה רבנו אף נוזף בבני גד ובבני ראובן המבקשים לפטור עצמם מהלחימה על ארץ-ישראל: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". רש"י, גדול פרשני המקרא, קובע שם כי הגיוס חל אפילו על הלויים העובדים בקודש. הרמב"ם מוסיף על חייבי הגיוס גם את החתנים היוצאים מחופתם.

אלא שגם קביעות נחרצות אלו מפי גדולי הגדולים לא שינו עד כה את עמדתם הסרבנית של ראשי הציבור החרדי בישראל. זאת על אף שגם הם כמו כולם קראו את פרשת "מטות" באותה שבת, ולמרות שכל השקלא והטריא התלמודית וההלכתית מבוססת על תקדימים מן התורה. מדוע אפוא מתעלמים הרבנים החרדים מן התקדימים הנוגעים לשירות הצבאי? האם בשל החשש שיידרשו להילחם למען המדינה "הציונית"? חידה היא. בכל אופן, גם בשיא הוויכוח הציבורי נשארנו עם שאלת היסוד: האם יש עתיד לגיוס החרדים לצבא?

התשובה מורכבת ועדינה. מה שברור הוא שכל מי שירצה לגייס את החרדים לשירות צבאי רחב ומשמעותי יזדקק לתוכנית הפרדה חכמה. מבחינת עשרות אלפי תלמידי הישיבות החרדיות כבר נאמר: "נמשלו ישראל לזית. מה שמן אין מתערב, כך ישראל אין מתערבים עם עכו"ם" (שמות רבה, לו). מבחינת החרדים הקיצוניים – וסליחה על הבוטות – החילונים, על גוניהם, הִנם, בגדול, סוג של עובדי-כוכבים-ומזלות הדוברים עברית. איתם לא אוכלים מאותו המסטינג.

תוכנית שכזו ראוי שתתחיל בהקפדה – דו צדדית – על שימוש מדויק במילים והגדרות. כי מילים הן הדק קטן. שימוש לא זהיר בהן עלול לעוות את המציאות ולהקשות על קירוב עמדות ראשוני בין שני הצדדים. כך למשל, מי שמכנה שוב ושוב את תלמידי הישיבות החרדיות בתואר "משתמטים" לוקה בפשטנות, רדידות ופופוליסטיות. רוב החרדים הצעירים באמת ובתמים אינם מסוגלים להתחבר לצה"ל מבחינה נפשית. הם לא מתחזים. ההווי הצבאי החילוני, שעליו מבוסס הפולקלור של צה"ל לדורותיו, אכן זר להם כהווי מחנה קוזקים לתלמידי בית המדרש בעיירה. בכלל, הם לא יודעים הרבה על חיי האנשים הצעירים ב"מדינת הציונים", ומה שהם יודעים הוא מעוות, מסונן ומשובש, לכן – הס מלגעת.

צילום: מרים צחי

מערך נפרד

מה שיגרום לשינוי הוא ככל הנראה מצבור עצום של לחצים וסיבות משנה חזקות, שיהפכו למסה קריטית. לחץ זה יביא להקמת "חיל החרדים" (ח"ח). בראשות המפעל הזה תהיה חייבת לעמוד אישיות רבנית-צבאית כריזמטית ומוערכת ביותר על ידי שני הצדדים. חיל החרדים, שייבנה בהדרגה מספר שנים לא קטן, יתקיים באופן עצמאי. מפקדיו, בעצה אחת עם הרבנים, יקבעו את גיל הגיוס. הם גם יקבעו מי מבין בחורי הישיבות ילך לקרבי ומי ילך לעתודה התורנית ויישאר בישיבה על תקן עילוי. חיל החרדים יספק את כל צרכיו בעצמו, הן בלוחמים ותומכי לחימה, הן במפקדים, הן במזון, הן במתקני האימון והן בסדר היום הצבאי. צה"ל יקבל ממנו כוחות מוגדרים למשימות מבצעיות מוסכמות.

החיל יפעל באופן נפרד לחלוטין, אף כי מפקדו ישתתף בישיבות פורום מטכ"ל. החיל יכלול מספר חטיבות רגלים ויקיים אורח חיים צבאי-תורני, שיענה לטעמם של החרדים האדוקים ביותר. הוא יקיים לשכת גיוס נפרדת. יהיו לו בסיסי טירונות ושטחי אימונים נפרדים. המדינה תקים עבורו גם בית ספר למקצועות החי"ר, בית ספר למ"כים ובית ספר לקצינים. חיילי החי"ר החרדים לא יפגשו חיילים חילונים. הם לא יראו בנות חיילות. סדר היום שלהם יהיה אחר לגמרי – אף  כי במרכזו יעמדו ההכשרה הצבאית המיטבית והפעילות המבצעית לצד הלימוד. מימוש החזון הזה ייקח זמן. הוא יעלה כסף – הרבה כסף – אבל יהיה שווה זהב. כי בנוסף לשאר היתרונות הוא יחסוך למדינה, עם הזמן, כספים עצומים המיועדים כיום להפעלת גדודי מילואים רבים בשירות פעיל.

חיל החרדים יקיים גם מערכת חינוך נפרדת. הוא יסתמך על הלכות הצבא של גדולי הפוסקים במהלך הדורות (מהרמב"ם ועד הרב שאול ישראלי, למשל). הוא  לא יילחם למען "המדינה הציונית". הוא כן יילחם מלחמת-מגן ומניעה למען עם-ישראל. על פי המקורות, מלחמה זו מותרת ורצויה והיא אף סוג של חיוב. חיל החרדים יפעל בחזיתות השונות באופן רנדומלי, ולעולם לא יחלוק קו חזית עם יחידה של חיילים חילונים. מה יפריע לחטיבה חרדית לתפוס את הקו הצפוני או הדרומי מול עזה? האם אין המסתננים-רוצחים באים להרוג בעם-ישראל? האין זו מלחמת מגן ואף מלחמת מצווה?

סביר להניח כי רמת החיילוּת בחיל החרדים תהיה גבוהה במיוחד. עובדה: אל"ם אודי בן-מוחה, מפקד חטיבת "כפיר" שבמסגרתה פועל הגדוד החרדי "נצח יהודה", גילה לא מכבר כי רמת הכושר של לוחמי הגדוד היא הגבוהה ביותר בהשוואה לחמשת הגדודים האחרים של החטיבה. הוא צוטט אומר: "הגדוד החרדי עובד אצלנו מצוין". מסורת ההתנדבות הנרחבת של החרדים בארגוני צדקה, תמיכה וסיוע – העולה כיום על חלקם היחסי באוכלוסייה – תוכל לשמש מצע נוח להתנדבות העתידית למסגרת הצבאית העצמאית.

תקדים עולמי

חיל סקטוריאלי לא יהיה דבר חדש לגמרי. יש לו תקדימים. צה"ל התגבש, בסופו של דבר, מתוך שלל ארגונים צבאיים סקטוריאליים ביישוב. כבר היו לנו חי"ש ופו"ש ופלוגות-הלילה, ואצ"ל ולח"י ופלמ"ח ובריגדה – כל גוף  וחייליו, כל גוף ומסגרתו, כל גוף ותפקידיו בהיסטוריה של היישוב. אבל  מעבר להבדלים האידיאולוגיים והטקטיים, כולם היו מוכווני מטרה אחת: ביטחון ישראל והעם היהודי.

גם בצבא הבריטי היו חטיבות סקטוריאליות. למשל: גדודי חיילי גורקה מנפאל (200 שנה בצבא הבריטי), חטיבות סיקים מקשמיר וחטיבות הודיות מפאנג'ב, כמו גם חטיבות מאוסטרליה, מניו-זילנד ומדרום-אפריקה, ואפילו חטיבה-יהודית-לוחמת (שכינויה חי"ל או "הבריגדה"). כל חטיבה שימרה את ייחודה הפנימי, וניהלה אורח חיים המתאים לחייליה. אבל לכל החטיבות הללו יחד הייתה מטרת-על אחת. במלחמת העולם השנייה מטרה זו הייתה להכות את האויב הנאצי עד ריסוקו המוחלט. יחידות סקטוריאליות היו גם בצבא הצרפתי – החל מלגיון הזרים וכלה ביחידות מסנגל ומצפון אפריקה – וכך גם בחילות היסטוריים החל מימי הרומאים.

כאמור, את הבסיס ההלכתי לחיוב הכולל להתגייס לשירות צבאי ימצאו הרבנים והחיילים המעורבים בשורה ארוכה של הלכות צבא שפסקו ראשונים ואחרונים. הללו חייבו את שבטי ישראל – בלשון ברורה – להתייצב למלחמת מצווה או מגן. חיוב זה כלל גם את בני שבט לוי, אשר שימשו בקודש (כלומר: בחורי ישיבה, בגרסת החרדים). די אם נצטט בהקשר זה את הפסוק שבו מצווה ה' את משה לקרוא לבני-ישראל להתגייס למלחמה במדיין (במדבר לא, ג): "וידבר משה אל העם לאמור – החלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין…. אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא". ורש"י מוסיף כאן: "לכל מטות ישראל, לרבות שבט לוי". כלומר: כולם – כולל כולם – חייבים להתגייס כאשר מדובר במלחמת מצווה או מגן. על כן, למרות קיומם של ניואנסים דקים בין הגורמים למלחמותיה של מדינת-ישראל, האם יהיה מישהו שיוכל לטעון ברצינות כי הן אינן מלחמות מגן או מצווה להגנת עם-ישראל? מסופקני.

יש מי שחוששים מהפקדת החרדים על ניהול עצמם. אבל הצלחותיו הגדולות של ארגון המתנדבים החרדי זק"א, לצד יכולת מוכחת מרשימה בהתנדבות בכלל ובארגון הפגנות ענק בכל זמן ובכל מקום, אינן משאירות ספק לגבי יכולת הניהול והארגון העצמאית של המחנה החרדי.

ואם יש מי שחושש, אפילו חשש תיאורטי, כי בבוא השעה יהפכו החטיבות המאומנות של חיל-החרדים ל"משמרות המהפכה" בגרסה היהודית – ואף יאיימו על שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית בשם האמונה – נדמה שעליו להעמיק את לימודו בתחום ההבדלים ה"קטנים"…

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', יג' אלול תשע"ב, 31.8.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 באוגוסט 2012, ב-גיליון כי תצא תשע"ב - 786 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. אני מעדיף לשאת יותר בנטל מילואים משתקום יחידה צבאית חרדית הומוגנית שתציית לפוסקי ההלכה האורתודוקסית. למרות הפסקה האחרונה פה אני אכן רואה בזה סכנה גדולה לדמוקרטיה ולחופש הדת בישראל.
    צבא סקטוריאלי הוא מתכון למלחמת אזרחים, שמדינת ישראל הצליחה עד עכשיו להמנע ממנה בדרך פלא. ונראה לי שתסריט לפיו כוח צבאי חרדי עצמאי יעלה עם הטנקים שלו על הכנסת בתגובה להחלטה ממשלתית שאיננה לרוח פוסקי ההלכה הוא ממש לא תסריט דמיוני. ותסריט כזה צריך להדיר שינה מעיני כל אזרח שזכויות האדם יקרות לו.

  2. טענה נאיווית ביותר. החרדים לא רוצים לשרת לא בגלל ה"השקפה" או בגלל הכשרות הפחות מהודרת, אלא כי לא בא להם, כשם שלא בא להם לעבוד. הנה לכם סיפור מהחיים: חרדי שהוא חבר שלי יצא לשוק העבודה. בתור מי שאין לו השכלה פורמלית הוא לא בחל בשום עבודה. במסגרת אחד הג'ובים המזדמנים החבר שלי היה אוסף ערכות מגן מהתושבים. כשיום אחד הוא הגיע למשפחה של אברך בישיבה, ראש מהשפחה שאל אותו "כמה אתה מרוויח?" למשמע התשובה הלה גיחך: "בשביל סכום כזה לא הייתי יוצא מהכוילל".

    וזאת בדיוק הסיבה. החרדים פשוט לא רוצים לצאת מד' אמותיהם החמים והנעימים אל בה"ד 4. תעשו שמיניות באוויר, תקימו יחידות נפרדות, שום דבר לא יעזור (פרט לקיצוץ הקצבאות).

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: