דממה ביזרעאל – סיפורו של זמר עברי / מרדכי מרמורשטיין

'שיר העמק' נכתב בידי אלתרמן כפסקול לתעמולה ציונית – אך הפך לשיר מכונן ששום ערב שירה לא שלם בלעדיו. גלגוליו של השיר העברי הוותיק, ופרשנות שמוליכה את אלתרמן 2,700 שנים לאחור

דרך הרוח מי יֵדע. ביום העצמאות השישים וארבעה של מדינת ישראל נשאה אותנו הרוח אל הר הגלבוע, ובהתיישבנו על 'כתף שאול', משקיפים אל נופיו המרהיבים של העמק הרובץ תחתינו, צופים בים הדגן המתנועע, החל 'שיר העמק' להזדמזם באוזנינו. כהרף עין באו המילים והניעו את שפתותינו: "באה מנוחה ליגע".

אמנם, נפלה בחלקנו הזדמנות נפלאה להתרפק מחדש על אחד מאותם שירים שהיו לאושיות הזמר העברי, שירים שמגדירים את הזמר, שלא ניתן לדמיין את הפזמון העברי בלעדיהם. את מילותיו כתב המשורר נתן אלתרמן לצלילי לחנו של דניאל סמבורסקי, ושמו המקורי שניתן לו על ידי המשורר הוא כנראה 'דממה ביזרעאל'.

גאולת קרקעות עמק יזרעאל וההתיישבות החלוצית בו בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת היו לאבני יסוד בתולדות שיבת ציון, לאגדה ולמיתוס. במקביל למיתוס העמק צמח מיתוס השיר, וכמו במראות השתקפו זה בזה העמק והשיר, ולא נודע מי עיצב את מי.

מילותיו של מלחין

ראשיתו של שיר העמק בשנות השלושים הראשונות של המאה הקודמת, ואם לדייק, בשנת 1934. קרן היסוד של ההסתדרות הציונית ביקשה להפיק סרט שאורכו שעה, שיציג קבל העולם היהודי בגולה את המעשה החלוצי הנעשה בארץ, ובאמצעותו לשכנע גבירים לתמוך במפעל הציוני.

שם הסרט היה 'הארץ המובטחת', ובסוגריים: 'לחיים חדשים', שם שבסופו של דבר הוא שנתקבע בתודעה הלאומית. היה זה הסרט המדבר הראשון שהופק בפלשתינה של אז. הפקת הסרט נמסרה לגברת מרגוט קלאוזנר. המפיקה ביקשה ליצור פסקול, ונזכרה בשירי אופרה ששמעה בדרכה לארץ מושרים על ידי החלוצים.

הייתה זו אופרה שנכתבה על ידי דניאל סמבורסקי, שעלה לארץ חודשים ספורים קודם לכן. היא לא נזקקה למאמץ מיוחד על מנת להגיע למלחין, שגר ממש מולה בשדרות רוטשילד בתל אביב. סמבורסקי חיבר את הלחן ואף צירף לו מילים משלו:

הבה נשב פה בחדר / שיר אחד עוד פה נשיר

פה בחדר כל החברים / פה בחדר יחד נשיר.

פזמון: כפר, עיר, כל השדות

פה בחדר אנו ביחד /זה כבר נושב הרוח

לא ברור מדוע, אך סמבורסקי נסוג ממילותיו ופנה לאלתרמן. בהשראת הלחן כתב המשורר תוך יום את 'שיר העמק'. יפה נהג המלחין, ההיסטוריה אך מודה לו. אין ספק שמילותיו לא המריאו לגבהים ולא היה בהן כדי לנסוך בשיר אותה עוצמה ואותו קסם שיצק בו אלתרמן. אפשר שלולא עשה כך, הייתה המיתולוגיה הציונית החלוצית חסרה משהו.

המוסיקולוג הרצל שמואלי כתב על השיר בהתלהבותו כי רבה: "פיות טובות רבות נשקו, כפי הנראה, את דניאל סמבורסקי, כאשר הלחין את לחנו למילים אלה, והמוזות אהבו אותו אז במיוחד". סביר שפיות טובות נשקו לסמבורסקי בכתבו את הלחן, אך שמואלי טעה כמובן. את ההשראה, כאמור, לא קיבל סמבורסקי מאלתרמן אלא להיפך.

בסרט מוקרן קטע שבו נראה סמבורסקי ישוב ליד הפסנתר בחדר האוכל של קיבוץ גבעת ברנר ומלמד את החברים את השיר. בהמשך העלילה, כשהשיר כבר שגור בפי כול, נראה רפתן שמזמר את השיר בתוך חליבת פרה, חבר שמלווה עם השיר את תגלחתו וחברה שפוצחת בו שעה שהיא תולה את כביסתה. והשאר היסטוריה.

זמר-עם, כשמו כן הוא. העם השר אותו בערגה ובגעגועים ליד המדורה או בערב שירה בציבור ספק נרדם ב'באה מנוחה ליגע' ספק הוזה ב'לילה חיוור משתרע' ואינו נזקק לפרשנויות ספרותיות מעמיקות. הקהילייה הספרותית משקיעה משאבים אינטלקטואליים רבים בניסיון לפצח את שירתו של אלתרמן, אולם באופן מפתיע למדי היא פסחה על שיר העמק.

אפשר ששיר שאינו אלא פסקול לסרט תדמית שנכתב בן לילה בהשראת לחן מוכן, שיר שלא נועד אלא להעצים את המיתוס של עמק יזרעאל ושכל עניינו בים הדגן המתנועע ובעדר המצלצל, גם אם מילותיו נכתבו על ידי אחד מגדולי משוררינו – אינו ראוי שתשזוף אותו עינה של הקהילייה הספרותית. אך דומה שכמו בשירים רבים אחרים שיטה אלתרמן בחוקריו, ואף השיר הזה יצא לאוויר העולם כשהוא עוטה על עצמו תחפושת חביבה של שיר עם פשוט שעה שהוא עצמו נושא איתו תובנות לרוב. אלה אבדו בעשן המדורות או לצלילי האקורדיון המלווה את שירת הציבור, וסימני השאלה סביב השיר רבים מסימני הקריאה.

אווירת אופל בעמק

אולי זו העת להרוות את צימאונם של הקוראים ולהציג בפניהם את מילותיו של השיר:

באה מנוחה ליגע

ומרגוע לעמל,

לילה חיוור משתרע

על שדות עמק יזרעאל.

טל מלמטה ולבנה מעל,

מבית אלפא עד נהלל.

פזמון:

מה, מה, לילה מליל?

דממה ביזרעאל.

נומה עמק, ארץ תפארת,

אנו לך משמרת.

 

ים הדגן מתנועע,

שיר העדר מצלצל.

זוהי ארצי  ושדותיה,

זהו עמק יזרעאל.

תבורך ארצי ותתהלל

מבית אלפא עד נהלל.

פזמון: מה, מה, לילה מליל…

 

אופל בהר הגלבוע,

סוס דוהר מצל אל צל.

קול זעקה עף גבוה

משדות עמק יזרעאל.

מי ירה ומי זה שם נפל

בין בית אלפא ונהלל?

ה'עמך' השר את השיר מסתפק בדרך כלל בבית הראשון. כשנחה עליו הרוח והוא ממשיך לבית השני, מוחשת בו אווירה פסטורלית. שדות עמק יזרעאל המפוזרים בין בית אלפא ובין נהלל, ים הדגן שמתנועע, שיר העדר, הטל, הלבנה והדממה – כל אלה מעניקים למזמר תחושה של אידיליה, מעין מנוחת הלוחם אחרי אלפיים שנות גלות, שיבה אל האדמה, גאולה, ביטחון…

אולם דומה כי המתעמק בשיר מתחילתו ועד סופו מאבד מהתחושה הפסטורלית. כבר בפזמון דואג אלתרמן להנמיך את הציפיות, לרמוז על הבאות, ושואל "מה, מה לילה מליל?", בדיוק כפי שנשאל השומר בספר ישעיהו. אילו סכנות טומן בחובו הלילה שעוטף את העמק?

הפסטורליה מופרת באחת, הדממה בעמק יזרעאל איננה עוד ביטוי של שלווה ורוגע כי אם של תחושת איום מרחפת. השיר הוא לכאורה שיר ערש, אך הוא טומן בחובו את הסכנה המחייבת עמידה על המשמר.

אם בפזמון רק נרמזות הסכנות, הרי שהבית האחרון משליך אותנו באכזריות אל תוכה של המלחמה. הר הגלבוע, על עברו הכואב, אינו רק הר שעוטף את העמק בנופיו המרהיבים ובאהבתו, אלא מאיים עליו, ובתוך החשיכה היורדת מסתתר האופל.

הדממה שבפזמון הופכת לזעקה: קול ירייה מהדהד בחללו של העמק ויש מי שנפל. האם חזה אלתרמן את הסכנות המאיימות על המפעל הציוני? האם הבין בחוש נבואי כי קשים ייסורי הגאולה וכי ים הדגן אין בו כדי להתיר את חבלי המשיח; כי דם רב עוד יישפך עד שתגיע הארץ הזו אל המנוחה והנחלה?

שירתו של אלתרמן, בחלקה הגדול, נותרה עדיין חידתית ובלתי מפוענחת, אולם בשיר זה הציג המשורר חידה לא בדרך של רמז כי אם במפורש, תוך הצבת סימן שאלה: "מי ירה ומי זה שם נפל בין בית אלפא ונהלל?".

בעמק נודעו כמה ספקולציות שביקשו לענות על השאלה "מי זה שם נפל?" שהותיר לנו אלתרמן. יש שטענו כי הכוונה לנוטר משה רוזנפלד, שנרצח למרגלות הגלבוע (במקום שנקרא היום על שמו 'מעיין הסמל') על ידי עז-אדין אל קאסם (נשמע מוכר?) ב-7 בנובמבר 1935, בשעה שרדף אחרי שודדים ערבים שפרצו לפרדס האשכוליות של קיבוץ עין חרוד. אחרים סברו כי הכוונה לשומר המיתולוגי אלכסנדר זייד, שהתגורר על גבעות שיך אבריק ונרצח על ידי פורע ערבי ב-11.7.1938 בדרכו לקיבוץ אלונים הסמוך.

לשתי ההשערות אין כל בסיס, שכן האירועים התרחשו לאחר שהסרט יצא לאקרנים. 'לחיים חדשים' הופק בשנת 1934, וכבר במאי 1935 הוקרן בפני הקהילה היהודית בברסלאו שבגרמניה. הפרכת ההשערות הללו העלתה את הסברה שהבית השלישי נכתב בתקופה מאוחרת יותר ממועד כתיבתם של שני הבתים הראשונים. לחיזוק השערה זו מסייעת העובדה שהבית השלישי אינו תואם ברוחו את הבתים הראשונים.

אך גם השערה זו אינה עומדת במבחן המציאות. בריאיון לציפי פליישר סיפר סמבורסקי כי כשהגיע לבית השלישי כבר "שר כל חדר האוכל". בקטע הסרט שבו מלמד סמבורסקי את השיר לא מופיעה אמנם שירת הבית השלישי, אך סביר להניח שהיא הוסרה בעריכה. אפשרות נוספת שהועלתה היא כי הבית השלישי אינו מתייחס לנופל מסוים אלא לנופל סמלי.

בשיחה שקיימתי עם חבר הכנסת לשעבר נחמן רז, מוותיקי העמק וקיבוץ גבע, הוא ביטל בחיוך את כל הספקולציות לגבי הנופל המרומז בשיר וביקש להשיב לשיר את כבודו האמנותי ואת זכותו להיות משוחרר מקונקרטיזציה ומרמזי דוקומנטציה. הביטוי "מי ירה ומי זה שם נפל" אינו אלא אמצעי אמנותי ואינו מרמז על אירוע היסטורי כלשהו, פסק.

מי ירה? יהוא

פרשנות מפתיעה ומרתקת הועלתה בפורום אלתרמן ברשת על ידי ד"ר יוסף גלובינסקי. ד"ר גלובינסקי, רופא עיניים בכיר במקצועו, נתוודע לשירת אלתרמן באופן מקרי לחלוטין לפני שנים מועטות בשבת פרשת 'בשלח'. על הפסוק "ובבוקר הייתה שכבת הטל סביב למחנה" אומר רש"י: "הטל יורד על הארץ, והמן יורד עליו וחוזר ויורד טל והרי הוא כמונח בקופסא". באסוציאציה מיידית נקשרו המילים הללו למילות שיר העמק שנתנגן באוזניו באותו רגע: "טל מלמטה ולבנה מעל".

מי כתב את השיר הזה, שאל גלובינסקי חבר לספסל, וזה השיבו: אלתרמן. מאז נשתנו חייו והוא שקוע עד צווארו בחיבור פרשנות מקורית ונועזת לשירי אלתרמן, בעיקר ל'כוכבים בחוץ', תוך שהוא מוליך את אלתרמן ואת קהל הקוראים במבוך הפרדס, בשבילים נסתרים של פשט, רמז, דרש וסוד.

למותר לציין שהקהילייה הספרותית לא מתלהבת, בלשון המעטה, מפרשנותו. הן בגלל שהיא מתקשה להאמין שאלתרמן ירד למבוכים אלה בכתיבתו כשפניו הגלויים של המשורר הם פני האב רוחני של הצברים המיתולוגיים יפי הבלורית והתואר, שנשאו בצקלונם את 'כוכבים בחוץ' והיו רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהמחוזות הדרשניים שאליהם מוליך גלובינסקי את אלתרמן; הן בגלל שהיא מתרחקת ממחוזות האמנות הפואטית כשהיא רואה בשיר סוג של תשבץ הדורש פתרון קונקרטי, אחד לאחד, לכל מילה המוצגת בו.

כך או כך, גלובינסקי מוליך אותנו 2,700 שנה לאחור, ללב לבה של תקופת התנ"ך, ופרשנותו ל"מי ירה ומי זה שם נפל" מעניינת ואף אינה נטולת הגיון. בקו שנמתח בין בית אלפא ובין נהלל על פני המפה שוכן 'תל יזרעאל', ששימש בירת מלכות ישראל בתקופת מלכות אחאב. בספר מלכים  ב' פרק ט' מסופר כי אלישע הנביא ציווה את יהוא בן יהושפט להרוג את יורם בן אחאב מלך ישראל ולהניח את גופתו בכרם נבות הגזול.

יהוא רוכב על סוסו לכיוון תל יזרעאל, יורם דוהר על כרכרתו לקראת יהוא, וכאשר מתברר לו כי פניו של יהוא אינם לשלום הוא סב לאחור. או אז – "ויהוא מילא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרועיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו".

התשובה לשאלה "מי ירה" היא אפוא: יהוא (שנקרא "מי", כי כאשר חיסל את איזבל בארמון בתל יזרעאל קרא לשומרי הראש שלה שיצטרפו אליו: "מי איתי מי?"), ולשאלה "מי זה שם נפל": יורם (הוא נקרא "זה" הואיל ובצאתו לאחד הקרבות נגד מלך סדום השתמש בביטוי "אי זה הדרך").
מה עניין יהוא ויורם לשיר העמק? על כך בפי גלובינסקי תשובה מזומנה מראש: הבית השלישי של שיר העמק מספר על יריית החץ ביורם מלך ישראל בתל יזרעאל, כסמל ליציאת ישראל (עשרת השבטים) לגלות על ידי האשורים, בעוד שני הבתים הראשונים מספרים על השיבה לעמק יזרעאל וגאולתו אחרי 2,700 שנה על ידי חלוצי העלייה השנייה והשלישית.

הגלות והשיבה גם יחד מקופלים בשם 'יזרעאל'. הנביא הושע קיבל הוראה לקרוא לבנו יזרעאל כסמל לאותה דואליות: מחד גיסא, יזרעאל – וזריתים בארצות – כסמל לגלות,  ומאידך גיסא, יזרעאל – וזרעתים על אדמתם – כסמל לשיבה לארץ.
אם תרצו, הגלות והשיבה מרומזות גם בפזמון: "מה, מה, לילה מליל", הנסמך על דברי הנביא ישעיה: "שומר מה מלילה שומר מה מליל? אמר שומר: אתה בוקר וגם לילה", שעליהם אומר המדרש: "אם תרצו – בואו וחזרו!". הווה אומר: גם אם הגלות (הלילה) נמשכת ורוב העם עדיין בגלות, הגיע זמן הגאולה (בוקר) ואתם יכולים לשוב.

אפשר שיש שירימו גבה למקרא הדברים. אפשר שלא. לא בכדי שאל אחד הכותבים בפורום: "תגיד, לא הגזמת?". רבות מחשבות בלב אלתרמן ועצת הפרשן היא תקום. תהא הפרשנות אשר תהא: את שיר העמק לא נפסיק לשיר.

ד"ר מרדכי מרמורשטיין הוא כלכלן והיסטוריון

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' בתמוז תשע"ב, 22/6/12

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 ביוני 2012, ב-גיליון קורח תשע"ב - 776 ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. לדעתי כדאי לתת את הדעת לכך שכנראה בתקופה בה חובר השיר, החלום הציוני היה היה מאוד מינורי והאמונה שניתן להקים מדינה יהודית כפי שהוקמה בסופו של דבר לא היתה.זאת ניתן להסיק מתוך הפזמון של הבית השני:
    "תבורך ארצי ותתהלל
    מבית אלפא עד נהלל"
    כלומר "ארצי" משתרעת מבית אלפא עד נהלל.
    זה גם מתחבר לתמונה הפסימית של שמתוארת בבית השלישי שמצטרפת גם לחיי עמל מייגעים כפי שמתוארים בבית הראשון.
    אני מניח שעם השנים, עם התחזקות היישוב היהודי בארץ, יחד עם קליטת פליט ירדיפות הנאצים, האוירה השתנתה ואים גדל חלום ארץ ישראל.

  2. לעניות דעתי, עצם הדיון בשאלה האם הבית השלישי היא תוספת מאוחרת לשיר [ובוודאי שאינו תוספת] נובעת מקריאה לא מדוקדקת של שני הבתים הראשונים, ובעיקר של הפזמון. כפי שניתן להבחין, השיר מושם בפיו של אחד השומרים: "תבורך ארצי ותהולל מבית אלפא עד נהלל": רק שומר העמק יכול להגדיר את 'ארצו' ביחידת שטח מסוימת זו. השומר הוא השר שיר ערש לעמק 'נומה עמק' בעוד הוא נותר לשמור, וכסיום הפזמון 'אנו לך משמרת'.
    אלא מה? שהשומר על אף הביטחון והרוגע שהוא מנסה לשדר, אפוף חוסר וודאות המאופיין ע"י הלילה, דבר החוזר בפזמון "מה, מה לילה מליל?" שפירושו "מה שונה לילה זה מכל לילה אחר".החזרה על שאלת 'מה' פעמיים מעצימה את תחושת חששו של השואל. אמנם יש דממה ביזרעאל, אך זו טומנת בחובה גם חשש [מובן שאלתרמן כאן נשען לחלוטין על הפסוקים בישעיהו כב "משא דומה . . .שומר מה מלילה, שומר מה מליל", העוסקים כמובן בשומר . . .].
    אלתרמן מתאר את השומר כהורה אחראי המרגיע את ילדו ומרגיעו, בעודו יודע כי הביטחון אינו לגמרי בידיו. חששו של השומר המופיע בפזמון "מה, מה לילה .. " מקבל אישוש בבית השלישי, ולשם מכוון השיר כבר מראשיתו: 'קול זעקה עף גבוה' מנפץ את אשליית השלווה שבדממה. 'מי ירה' 'מי שם נפל', הן שאלות ששומר העמק הניצב על עמדתו שואל את עצמו בעומק הלילה, ומעצימות את השאלות של הפזמון, 'מה, מה לילה מליל'.על אף ששיר זה 'הוזמן' ע"מ לשמש מוזיקת רקע ל'סרט תעמולה' עברי, ניכר כי אלתרמן לא נפל לפרסומאות זולה, ושיקף ברמיזה את מצבו המורכב של היישוב היהודי בשנות השלושים.
    אילו שיר העמק היה חסר את הבית השלישי, היה נותר בגדר פוסטר תעמולה דו ממדי [כפי שאכן הוצג בסרט 'לחיים חדשים'].
    כפי שנכתב כאן בכתבה, אין כל עניין לשייך את הבית השלישי למשה רוזנפלד באופן ישיר, אולם הירצחו של רוזנפלד מלמד על החשש הסמוי מפעולות איבה כלפי היישוב שכבר היה קיים קודם לכן.
    הסבר זה דוחה מכל וכל, לדעתי גם את הפרשנות המקורית בדבר היות היורה והנופל יהוא ויהורם, אף שסביר להניח כי הכיר אלתרמן פרשיה זו ונעזר במילותיה.

    רובד נוסף המופיע בשיר נוגע ליחס בין מנוחת השבת הרוחנית, לבין מנוחת היגע. אלתרמן עושה שימוש מובהק בפירוש רש"י "באה שבת, באה מנוחה" [בראשית ב, ב] כדי לציין צורה אחרת של מנוחה. בעוד מנוחת השבת מזוהה בתורה כמתנת שמים ומזוהה עם המן היורד משמים [שמות טז], מנוחת העמל קשורה בשדות העמק, במזון הארצי שאף הוא 'טל מלמטה ולבנה מעל' [כפי שצויין בכתבה]. הביטוי בפזמון 'אנו לך משמרת'- מקבילה לצנצנת המן, אשר שימש למשמרת הנס[שם]. עם זאת, מנוחת העמל והיגע בצורתם החילונית, חסרים את הביטחון הדתי המנחם, והד לכך ניתן לאורך שירה זו, כפי שהסובר לעיל.

  3. הוכחה מוחצת לכך שהבית השלישי נכתב יחד עם שני הבתים הראשונים מופיעה ביוטיוב [פורסם שנת 2015] ע"י חוקר הקולנוע העברי יעקב גרוס שהצליח לאתר את טיוטת הסרט המדובר, ושם מופיע הביצוע של שלוש הבתים, כולל 'אופל בהר הגלבוע'. חלק זה כאמור 'נחתך' לצורך הסרט שהיה אמור לשדר אופטימיות רבה יותר. מכאן ברור שבית זה אינו קשור להירצחו של רוזנפלד, ובוודאי לא לנפילתו של זייד.
    שיר העמק 1934 הגרסה המלאה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: