שטן עלי אדמות / שלום רוזנברג

פרשת התוכחה תולה את החורבן בעוונות, אך השואה נבעה ממקום אחר. אם תרצו, זו הופעתו של השטן

"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ… וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה". חורבן הבית התרחש, כדברי הנביאים, בעקבות חטאים נוראים. מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ ומפני שגיאותנו גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. חטאנו קשות גם בעולם המודרני, ושגיאות רבות עשינו. טרם סיימנו לעשות חשבון הנפש על כך.

אלא שביחס לשואה הדברים התנהלו אחרת. לא בגלל חטאינו נרצחנו בשואה, אלא כדבריהם הקלאסיים של המשוררים בתהילים (מד, כג): "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה". קדושי השואה נהרגו "עָלֶיךָ", בגלל היותם יהודים, בגלל ששמו של הקב"ה נקרא עליהם.

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". יש בשתיקתו אזהרה לכל מי שמתיימר להבין את סודות ההיסטוריה וההשגחה. כפי שלימד אותנו הרי"ד סולובייצ'יק, ההיסטוריה היא שטיח קיר מרהיב ביפי התמונות הארוגות בו, אלא שאנו יכולים להסתכל בו רק מהצד הלא נכון, שבו מופיעה בפנינו מערבולת של קצוות חוטים חסרי משמעות וסדר. באחרית הימים נוכל אולי לראות את השטיח במלוא הדרו, אך כיום "המשכיל בעת ההיא ידם, כי עת רעה היא" (עמוס ה, יג). את זאת למדנו בספר איוב, וחזרנו לשנן זאת עם מותם של עשרת הרוגי המלכות, ורבי עקיבא בראשם.

פלנטה אחרת

אין בידינו הסבר דתי לשואה, אך אין גם הסבר מדעי. למה התרחשה? כיצד הייתה מן האפשר? השואה בנויה על האנטישמיות, אך יש הבדל יסודי ביניהן. הסברים שונים ניתנו לאנטישמיות, הסברים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים והיסטוריים. אני מסוגל "להבין" את האנטישמיות ואף את הפשיזם, אך אינני מסוגל להבין את השואה. אנו מצויים כאן בפני תופעה יחידאית ושונה, שאין לה אח ורע ואין לה הסבר. הוגים וחוקרים – גדולתם אינה מוטלת בספק – ניסו לענות על שאלה זאת. הם אולי הסבירו את הרקע ואת המכניזמים שפעלו בהיסטוריה, אך לא נתנו הסבר של ממש לאבסורד של ה'למה' וה'לשם-מה'. ההסבר הקיצוני ביותר הוא בעיניי הטענה שלפנינו שיגעון קולקטיבי, אלא שהמשתמש במושג זה אינו רגיש לאבסורד שבדבריו. זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, הציע מפתח להבין את ה'שיגעון' ולהסביר את התופעות הכרוכות בו, תופעות שלכאורה אין להן מובן. פרויד מצא היגיון בשיגעון, בעוד בהקשר שלנו, במושג שיגעון אין הסבר אלא ערפול. המושג 'שיגעון קולקטיבי' מעיד על כך שהתבונה האנושית החושבת שהכול שקוף וחשוף לפניה אינה יכולה להתמודד עם השואה. השואה מהווה חור שחור בהיסטוריה, או כפי שבוטא באופן טרגי על ידי אחד מקרבנותיה: 'פלנטה אחרת'.

אנו בוחלים ברוע שנעשה מתוך "יצר הרע", למען אינטרסים כלכליים או פוליטיים. אך אנו יכולים להבין אותו. אנו יכולים "להבין" את האיכר הפולני, ימ"ש, שמסר את מקום מחבואו של היהודי לנאצים, כי חמד בזוג המגפיים שלו. אולם אי אפשר להבין את מה שניתן לכנות הרוע המוחלט, הוויתור על האינטרסים למען עשות רע, רוע לשמו. בפלנטה ההיא בא לידי ביטוי הרוע המוחלט, הרוע השטני!

ברור לי שבעקבות טענתי זאת חושף אני את עצמי להאשמה קשה של יצירת מיתוס. אם תרצו, אני מודה באשמה, ואף אחריף אותה. הטענה שלפנינו התגלות השטן והתגלמותו בדמותו של הצורר הנאצי, ימ"ש, נראית לי רציונלית יותר, ואף אמיתית יותר, מאשר הסברים אחרים המוצעים לנו. אין השואה מוסברת על ידי היצר הרע, טבעו האגואיסטי של האדם. היא מעשה ידיו של משהו ומישהו שטניים. ושוב, דברים אלה יישמעו מוזרים מדי לאוזניים רציונליות שיתעקשו בצדק לדרוש "הסבר". אינני רוצה להסבירם. מבקש אני מהקוראים להתייחס לדבריי בשלב זה כדברי אגדה, אך גם לשקול אפשרות נוספת, שאכן, לאורה החשוך והאפל של השואה, ייתכן שהעולם יוכל להיות מוסבר רק על ידי דברי אגדה, ולא על ידי תורות מדעיות או פילוסופיות.

משמעות חרישית

כולנו, בני ישראל, היינו מועמדים להילקח לאושוויץ. ולמרות האבסורד, צעקת משמעות חרישית בוקעת אלינו מן הגיהינום. מעידות על צעקה זאת תופעות מוזרות. אינני יכול לשחרר אף יהודי מחלומות הבלהה שתוקפים גם אותי מדי פעם בפעם. אני מנסה להתנחם בכך שאנו בני הקרבנות ולא, חלילה, בני הרוצחים, ואף לא בני משתפי הפעולה או צאצאי אלו שאטמו אוזניהם משְׁמוֹעַ את זעקת הקדושים. בני הדור השני עדיין מנסים לברוח מאושוויץ, והנה מתמיה להיווכח עד כמה אנשים שונים רוצים "להיכנס" לאושוויץ. למה התעקשו הפולנים והרוסים שנים כה רבות להעלים את העובדה שיהודים נרצחו באושוויץ או בבאבייאר? למה שאפו מסדרים קתוליים לבנות מנזרים באושוויץ? שאלות אלו היו עבורי חידה מטרידה, עד שיום אחד הבנתי את אשר אולי הם עצמם לא הבינו.

בנשמתנו היינו בסיני, אך לא זכינו לראות בעינינו את השכינה יורדת על ההר, מצביעה עלינו ומכריזה "אהוביי אתם". אולם "זכינו" לראות את השטן יורד עלי אדמות ומכריז עלינו, בני העם היהודי, "אויביי אתם", ואויבי השטן הם העם הנבחר. השטן עצמו הפך עֵד לכך. זאת קפיצה אבסורדית אבל אמיתית, והיא מובנת לכל אדם ישר ובר-דעת. פעמים שונות שמעתי בנוסח זה או אחר ביטוי שהופנה במישרים אליי: "חבל שהנאצים לא גמרו את העבודה". יש אנטישמים בעולם והם פרים ורבים. אולם יש גם "גויים" ישרים ומוסריים. והם מבינים, במודע או בתת המודע שלהם, שמי שלא היה מועמד להילקח לאושוויץ איננו מהווה אופציה רוחנית לאנושות! או אז חייבים הם להמציא את הנוכחות בגיא ההריגה כדי לזכות לכבוד האולטימטיבי, להיות מוכרז כ'אויב' על ידי השטן.

וכי תשאלו: הלוא גם רבים אחרים נרדפו על ידי הנאצים? נכון, אך אנו נרדפנו לא בגלל מעשינו או השתייכותנו הפוליטית, ודאי לא בגלל היותנו סכנה לגרמניה. לא בגלל היותנו ה'אחר' כפי שרבים בעיוורונם מכריזים היום. בגלל היותנו יהודים נרדפנו, לרבות תינוקות וזקנים שלא יכלו להרע. הלוא אף צוענים נרדפו? אולי, למרות שבאופן פרדוקסלי, יהודים ניצלו על ידי צוענים חסידי אומות העולם. אלא שיש הבדל עצום. נניח שהיהודים היוו סכנה ביולוגית וגנטית, למה להתעלל ביהדות? למה התאווה השטן לחלל ספרי תורה וכל קדושי ישראל? למה מלחמה ביולוגית נגד היהודים אך גם מלחמה פילוסופית נגד היהדות. כאן נעוצה המשמעות הייחודית והחרישית של השואה. השטן הופיע והצביע עלינו ועל תורותינו כאויביו. השטן ראה נכונה את אויביו, בני העם הנבחר על ידי הקב"ה. זהו קול חרישי שאנו שומעים מעבר לטרגדיה ולכאב.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ו באייר תשע"ב, 18.5.2012

מודעות פרסומת

פורסמה ב-18 במאי 2012, ב-גיליון בחוקותי תשע"ב - 771, ערכים מלקסיקון יהודי / שלום רוזנברג ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 4 תגובות.

  1. קולע ונכון עכשיו אנחנו צריכים ללכת עם האמת ולא לתת ליצר הרע להפיל אותנו הוא לא יפסיק לנסות

  2. בס"ד עש"ק עקב תשע"ב

    כדאי לציין שהיום בו פורסם מאמרו של פרופ' שלום רוזנברג – כ"ו באייר – הוא התאריך העברי של סיום מלחמת העולם הראשונה. בהקדמה לשו"ת ברכת חיים לרבי חיים יצחק ירוחם אב"ד אלטשטאדט, מגדולי גאוני גליציה (נפטר י"ט בתשרי תש"ג בגטו סומבור) מובא שאמר שכאשר תיגמר המלחמה יש לעשות את יום הניצחון על הנאצים ליום טוב. במידה מסויימת התקיימה כוונתו ע"י קביעת יום הודאה ביום כ"ח באייר, על ההצלה מידי מי שזממו להשלים את מה שלא הספיקו הנאצים.

    מלחמת העולם השניה היתה שואה גם בקנה מידה עולמי, עשרות מיליוני הרוגים. האנושות גילתה מה קורה כשיש התפתחות עצומה בכוחו של האדם בעוד באישיותו נשאר הוא אותו פרא אדם פרימיטיבי.

    במידה רבה סימנה טראומה זו את ראשית גמילתו של עשו מהתמכרותו לחרב. שתי תרבויות שאלפי שנים קידשו את החרב – גרמניה ויפן – עברו סובלימציה. הם גילו שבמקום לכבוש את העולם בחרב, ניתן 'לכבוש את העולם' ע"י פיתוח התעשיה בדרך שתביא להם שגשוג כלכלי – ולעולם ברכה.

    גם הנשק הגרעיני שיצר 'מאזן אימה' הביא למצב שאין מעיזים לחשוב בכיוון של מלחמה עולמית. לחשוב על כך שההיסטוריה של המערב, מאות שנים של 'סיפור בהמשכים' בלתי פוסק של מלחמות בין המעצמות, קיבלה שינוי מהותי. אם יש מלחמות, זה בשולים – המלחמה שנתפסה במשך דורות כגורם לתהילה 'יצאה מן המודה'.

    יהי רצון שנזכה להתגשמותו המליאה של חזון 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

  3. לדעתי מאד נוח -לתלות הכל בשטן..לדעתי האדם הוא זה שברא את השטן והשתמש בו…השטנים היו היטלר והימלר והיידריך ואנשי הס.ס.השטנים היו יצורי אנוש מושחתים ומרושעים שבחרו כדי להציל את עורם-לעשות מעשי נבלה ולבגוד באחיהם.ואם נשאל:איפה האחריות האישית המוסרית?הרי גם היו יהודים שהתרפסו לפני הגרמנים -ועשו דברים איומים כמו משה חיים רומקובסקי מגיטו לודג' שהקריב את ילדי ישראל באקציה הנוראה-קראתי על זה…היו גם ביודנראט כאלה-שכדי להציל את עורם לא חסו על אחיהם…והיו קפואים -גרועים מהגרמנים עצמם…במחנות ההשמדה -לצערי שמעתי סיפורים שכאלה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: