הרעיון ללימוד דף יומי במסגרת נשית עלה במוחה של ירדנה קופ-יוסף לאחר שראתה שגם נשים מסיימות ש"ס. שבע שנים לאחר פתיחת המחזור הראשון במת"ן חוגגים סיום ראשון

בשנת תשע"ה נוסד במת"ן שיעור דף יומי שאותו מלמדות נשים לנשים. היוזמה באה מכיוונה של ירדנה קופ-יוסף בשיתוף בוגרות המכון התלמודי העיוני של מת"ן ותלמידותיו. בכל בוקר מתכנסות בין 8-15 נשים ולומדות את הדף היומי. עתה הן עומדות בפני סיום חגיגי של המחזור הראשון.

ירדנה קופ-יוסף היא עורכת דין, יועצת הלכה ומרצה בכירה בתלמוד ובמשפט עברי במת"ן. בשנים האחרונות היא עוסקת בשילוב משפט, הלכה וביו-אתיקה, ומקדמת פתרונות למניעת סרבנות גט ויוזמות הלכתיות וחינוכיות אקטואליות במסגרת עמותת 'מפנים'. חשיפתה הראשונית לתלמוד החלה בגיל 15 בשיקגו, בלימוד אישי מרב ניצול שואה. לימודי הגמרא שלה זכו בעידודו של הרב אריה קפלן ז"ל, והמשיכו להתפתח במת"ן, באקדמיה ובמסגרות פרטיות בארץ. אנו פוגשים את ירדנה לראיון לרגל המאורע החגיגי שיתקיים בקרוב.

ירדנה קופ-יוסף

לבקר במסכתות

ממה קיבלת השראה לרעיון של שיעור ללימוד הדף היומי לנשים?

"האישה הראשונה שהכרתי שסיימה ש"ס הייתה מנוחה שבט, לבית קווינט, משפחה דתית-אמריקנית-למדנית. שמעתי שהיא סיימה את הש"ס ערב חתונתה, בגיל 20 בשנת תשמ"א. זכורות לי תדהמתי ותחושתי שהנה מתרחבים גבולותיו של האפשר.

"הרעיון להקים מסגרת נשית ללימוד הדף היומי נבט בי בעת שהתייעצתי עם פרופ' יוסף תבורי לגבי לימודים אקדמיים לנשים בתלמוד. כשבאתי לברר עמו אם נוכל לקיים מסגרת ללימודי תלמוד שתהיה משותפת למת"ן ולחוג לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, הוא שאל אותי: ש"ס כבר סיימת? האם מישהי מכן סיימה את הש"ס כולו, על 2,711 דפיו? והוא הוסיף: כדי לרכוש ידיעת עומק בתלמוד נדרשת היכרות עם כל מרחביו. חשתי שהוא צודק. הרי כל יהודי, גם מי שאין לו יומרות למדניות אך מבקש לרכוש השכלה תורנית משמעותית, חייב להתמצא בדפי גמרא רבים; ובוודאי אותן נשים צעירות, המבקשות להשתוות ללמדנים הגברים, אינן יכולות להסתפק בהיכרות עם מספר מוגבל של דפים, שאותם הן לומדות בעיון בבית הספר התיכון או במדרשה. ומעבר לכך, כמה נפלא יהיה לפתוח בפני נשים שחשקה נפשן בתורה את שערי הדף היומי".

מהו בעינייך סוד קסמו של הדף היומי, המושך אליו יותר ויותר אנשים בכל מחזור?

"הדחף להעמיק ולהקיף, שבעבר היה נחלתה של אליטה למדנית, התפשט. בראשית המאה ה-21 מצטרפת אליו גם המנטליות של הערכה להישגים גדולים ויוצאי דופן. באופקי תודעתנו מצויים שיאי גינס, תופעות כגון האיש שקרא את כל אנציקלופדיה בריטניקה או האישה שבישלה את כל מתכוניה של ג'וליה צ'יילדס. מעבר לכך, מוכָּר הסיפוק האנושי המושג במימושו של אתגר גדול, בהשלמת קנייתו של גוף ידע. תחושה זו אינה חדשה. במסכת שבת מסופר שאביי התפאר במסיבה שהיה עורך לתלמיד שסיים ללמוד מסכת.

"התלבטתי אם אכן ראוי להקים מסגרת כזאת, העלולה להיות שטחית בשל קצב הלימודים המוגבר. אף דברי רבי מאיר, 'כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו', עוררו בי את התהייה אם המאמץ הגדול הזה כדאי.

"תשובה אחת אני מוצאת בסיפור על שלמה קרליבך. שאלוהו: מדוע אתה נושא עמך מזוודה גדושה בספרים לכל מקום? והוא השיב: ישנם תיירים המטיילים במחוזות רבים ברחבי תבל, ויש מי שאוהב לבקר בספרים ובמסכתות. כששאלתי את מנוחה שבט לגבי התועלת בלימוד שלמדה בצעירותה, היא אמרה שעל בסיס אותו לימוד ראשוני, בכל סוגיה שהיא נפגשת יש לפחות מן המוכָּר.

"תשובה אחרת מצאתי בדבריה המרגשים של ד"ר דבורה שטיינמץ, שנאמרו במעמד סיום הש"ס שלה. לימוד הדף היומי מזמן לה בכל יום מפגש מפתיע ושונה עם התורה. יש בלימוד זה בחינה של התמסרות ומעשה של עבודת ה'".

בסגנון אישי

מה היו הצעדים הראשונים של הקמת מיזם הדף היומי לנשים במת"ן?

"שמעתי שאחת מתלמידות המכון התלמודי העיוני – תוכנית בת שלוש שנים המיועדת ללומדות מתקדמות ביותר במת"ן – עומדת לסיים את הש"ס. התלמידה, עדינה שטרנברג (היום ד"ר לתלמוד ומרצה במת"ן), התחילה ללמוד דף יומי בהיותה תלמידת מדרשה בשנת תשנ"ז. עלה בדעתי שבית המדרש הוא המקום האידיאלי ללימוד כזה, וקיוויתי שלומדות נוספות תלכנה בדרכה, שאף הן תתמדנה ותסיימנה את לימוד התלמוד כולו. בעיני רוחי ראיתי את האפשרות שהשיעור בדף היומי יהיה גם מעבדת הוראה עבור הלומדות במכון התלמודי. ידעתי שהתלמידות מסוגלות להכין שיעור ברמה גבוהה.

"שוחחתי על כך עם כמה מתלמידות המכון, ובתוכן שרה בוימל (שלמדה עם כל אחד מילדיה ש"ס משניות לקראת בר המצווה שלהם) ונחמה זוסמן (עו"ד בפרקליטות המדינה), והן התלהבו וחיפשו משוגעות-לדבר נוספות. מאז נוסדה התוכנית בשנת תשנ"ה ועד היום מלמדת כל אחת מהן שיעור שבועי, והן מתכוונות להמשיך בכך גם בסבב הבא. נוצר גרעין קשה של ארבע תלמידות שלמדו מראשית המחזור. במשך המחזור כולו, לאורך שבע שנים וחצי, למדו כארבעים נשים פרקי זמן משמעותיים. בסבבים שבועיים של פרקי זמן של שנה לפחות לימדו את השיעור כ-25 מורות. 5-10 מהן תסיימנה בעצמן את הש"ס".

יש משהו מיוחד בלימוד הדף היומי על ידי נשים?

"בכנות אומר שאינני יודעת. נכחתי במספר קטן של סוגי שיעורים בדף היומי. במת"ן ראיתי שכל מורה מביאה את סגנונה האישי: אחת מדגישה את רש"י ואת המהרש"א; שנייה, למדנית באופייה, מעמיקה בשאלות תיאורטיות; ושלישית שוטחת בפני תלמידותיה ידע רחב ומסודר בתנ"ך ובתלמוד. ההשוואה למורי הדף שבהם אני צופה בשיעורים מצולמים באינטרנט מחזקת אצלי את הרושם שתמיד יביא המורה אל הדף את העניין המייחד אותו ואת אישיותו. מבחינה זו אינני רואה הבדל בין מורים גברים למורות נשים. מלומדות השומעות גם שיעורים מפי רבנים במקביל שמעתי שמורותיהן הן הטובות ביותר. אם מחפשים בכל זאת ייחוד ללימוד הנשי, ייתכן שהדבר מתבטא בחיבורה של התורה לחיים, ואולי בביטויים גלויים של התפעלות או של תמיהה. אציין כי קבוצת הלומדות משמשת גם מעין קבוצת תמיכה חמה, ששוררת בה אכפתיות הדדית".

האם את צופה שהפופולריות של לימוד הדף היומי בקרב נשים תתמיד, או שמא מדובר באופנה חולפת?

"כדאי לדייק: היום מדובר באחוז קטן ביותר בהשוואה לגברים. אני מכירה את השיעורים לנשים במת"ן ירושלים, במת"ן בית שמש ובאלון שבות, לעומת אלפי שיעורי דף יומי לגברים. מצד שני, זוהי תמורה דרמטית ביחס לעבר. אני מכירה אישית עשרות נשים המסיימות את הש"ס, ובכללן אישה המסיימת בפעם השלישית, ואחרת המסיימת בפעם השנייה. גם כאן, בדומה לנשים האומרות 'קדיש יתום', אף אישה אינה עושה זאת כדי להפגין או כדי להוכיח דבר-מה. מחויבות יומיומית כה קשה במשך שבע שנים וחצי אינה יכולה לנבוע מדווקאיות גרידא. התמסרותן מרשימה ביותר. שמעתי על אישה שבעת שערכה טיול במזרח הרחוק חיפשה שם שיעור בדף היומי, כדי שלא תצבור פיגורים".

מסיימות הדף במת"ן

גם בבית שמש

ירדנה מספרת על התפשטות הלימוד: "אחת הנשים שלמדו עמנו הגיעה דרך מודעת פרסומת בעיתון. בשיחת טלפון מקדימה היא הדגישה שהיא אינה שומרת מצוות. היא שאלה אם נדרשים תנאים מוקדמים. השבנו שאין כאלה. ועלוּת, שאלה. ענינו שלא נדרש גם כל תשלום. הכול לומדות ומלמדות בהתנדבות. היא הצטרפה ולמדה עמנו במשך שלוש שנים. אט אט החלה לשמור מצוות. כשפגשתי אותה לאחרונה, והיא חבושת פאה, שאלתי אותה אם בכוונתה להשתתף ב'סיום', שייערך במת"ן בי"ד באב בבוקר, והיא השיבה: אבל השתתפתי בלימוד במשך שלוש שנים בלבד. אינני מרגישה מספיק רצינית… הרגעתי אותה שנשים רבות השתתפו איתנו בלימודן של מסכתות אחדות בלבד.

"הלימוד במת"ן עצמו התפשט כאשר בעידודה של הרבנית מלכה בינה ובניהולה של גב' יפעת קרש-עמיר נפתח שיעור לדף יומי בבית שמש לפני שלוש שנים וחצי".

מהן התגובות כלפי לימוד הנשים בדף היומי?

"התגובות החיצוניות לשיעור משתרעות על פני קשת רחבה: מנשים רבות שאינן משתתפות בלימוד אני שומעת שהן חשות גאווה מעצם קיומו; תמיכה ואהדה נשמעה ממגוון רחב של נשים דתיות וחרדיות בחגיגת סיום סדר קודשים שערכה אחת המורות; תגובתם של למדנים גברים תלויה בגישתם הבסיסית כלפי לימוד התורה שבעל פה לנשים. מעניין אותי לדעת עד כמה מובילי האתרים הרבים של הוראת הדף היומי מודעים לקהל הנשים הצופה בהם, והאם הדבר מפריע להם. בסיום שעורכת הקהילה האורתודוקסית המודרנית בארצות הברית (בנפרד מסיום הש"ס של החרדים והאורתודוקסים המרכזיים) משולבות נשים כדוברות וכמלמדות.

"מעניינות ביותר התגובות שקיבלנו מגברים שנכחו באקראי בבית המדרש בשעת השיעור. אחד מהם, מגיד שיעור זה עשרות שנים בקהילה שמרנית, ציין שהופתע לטובה ממשמע אוזניו. הוא אמר: זה היה פשוט שיעור טוב. אני חושב שכך אלמד הערב את הדף היומי ביישוב שלי".

מהו סוד ההצלחה בעינייך?

"ראשית – מסירותן של הלומדות והמלמדות; שנית – השעה. 8:10 בבוקר היא שעה שאינה יום ואינה לילה בסדר יומן של נשים רבות; שלישית – תמיכה בלתי פוסקת של מלכה בינה ובית מת"ן; ומעל לכול – סייעתא דשמיא גדולה".

*

הרב מרדכי ברויאר ז"ל סיפר פעם ששמע על תייר שהגיע לארץ ישראל וביקש לראות בה מה שלא יוכל לראות בשום מקום אחר בעולם. המארח הציג בפניו מוסדות מחקר מרשימים, אולם הוא טען שמוסדות לא פחות מרשימים קיימים גם בחו"ל. לקח אותו המארח לישיבת מיר. האורח שאל למעשיהם של היושבים בבית המדרש. "הם לומדים", השיב המארח. "ומה יוצא להם מן הלימוד הזה? תואר? פרנסה?", "לא כלום. לשם המצווה הם עושים", השיב המארח. על כך אמר האורח: "זהו דבר ייחודי, שלא ראיתי מימיי". והרב ברויאר הוסיף: שוו בנפשכם שהיה מביא את האורח ללימוד רציני של נשים במת"ן. שם היה יכול להוסיף: אלה אפילו אינן מצֻוות. הן לומדות לשם הדבר עצמו.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' אב תשע"ב, 27.7.2012