דליים ואופניים הופכים למטוס, רגעי חיים קופאים ודימויים מתעוררים לחיים. נאוה פרנקל יוצרת מתוך הקשבה לידע שמביא איתו הגוף, ללא צורך בסיפור או דמויות. תאטרון פוסט־דרמטי

המשך הרשומה ←