ארכיון הבלוג

בשבילי הוא בית והוא ילדות | טל נוימן

אני מגיעה לרגעי הגירוש והדמעות והלילות בלי השינה והגברים שתמיד נראו חזקים וחסונים ופתאום מסתובבים עם עיניים אדומות. זיכרונות של ילדת גוש קטיף
המשך הרשומה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל