רב תועלת | יהודה טרופר

 

הפרשן, המדען והפילוסוף רלב"ג כתב פירוש לחומשים ובצדו מסקנות קיומיות העולות מתוך הכתוב, שהן אב–טיפוס ללמידה משמעותית. עם השלמת המהדורה הישיבתית–מדעית של ביאורו לתורה

חמישה חומשי תורה עם ביאור הרלב"ג

מהדירים: ברוך ברנר וכרמיאל כהן (ספר בראשית – ברוך ברנר ואלי פריימן)

7 כרכים, תשנ"ג–תשע"ז

מעליות

 

אין תלמידי חכמים רבים שמחקריהם המדעיים תורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור או שהמציאו מכשיר מדידה שנועד לניווט בלב ים, ובוודאי לא כאלה שזכו לכך שעל שמם נקרא מכתש בירח. רלב"ג, רבי לוי בן גרשום (1344-1288), שהתגורר בפרובנס שבדרום צרפת, הגיע לכל אלה. בימים אלו יצא לאור הכרך השביעי והאחרון של פירושו לתורה, בהוצאת "מכון מֵעליות" שליד ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים. הוצאה זו התמחתה בהוצאה לאור של חלק מכתבי הרמב"ם במהדורות מדוקדקות, וכעת לאחר תהליך ארוך שנים השלימה את הוצאת פירוש רלב"ג לתורה.

כפי שאפשר להבין, רבי לוי בן גרשום הוא דמות רבת–אנפין. הוא כתב פירוש לתורה, לנביאים ראשונים, לאיוב, למשלי, לארבע מהמגילות – אסתר, שיר השירים, רות וקהלת, לדניאל, לעזרא ונחמיה ולדברי הימים. הוא עסק בפילוסופיה ובהלכה, ושני תחומים אלו משוקעים לכל אורך פירושו לתורה. שיטתו הפילוסופית יונקת מאריסטו ומהרמב"ם. מעבר ללימוד התורה היה מתמטיקאי ואסטרונום ידוע. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה גם בעולם הנוצרי, וכהוקרה על מחקריו נקרא בירח מכתש על שמו – Rabbi Levi.

ביאורו לתורה הודפס לראשונה כבר בעשור הראשון של הדפוס העברי במנטובה בשנת רל"ו (1476), מאז הודפס עוד מספר פעמים לרוב כספר עצמאי, ורק במעט דפוסים הודפס הפירוש לנביאים ולכתובים ב"מקראות גדולות". נראה שאורכו הרב מנע מרוב המדפיסים להכניסו ל"מקראות גדולות" בסמוך לפירושים אחרים. בימינו קיימות שלוש מהדורות: הוצאת מוסד הרב קוק ושתי מהדורות מדעיות – האחת של "הכתר" בהוצאת בר–אילן, והסדרה שלפנינו בהוצאת "מכון מֵעליות".

כתב ללא ספרים

המהדורה של מכון "מֵעליות" מתאפיינת במספר כלי עזר יעילים מאוד עבור הלומד, שלרובם אין מקבילה במהדורות האחרות: הערות פרשניות וביאורים תמציתיים ובהירים המסייעים בהבנת תוכן הפירוש, הפניות למקומות אחרים בפירושו שמאירים את דבריו במבט רחב יותר, ציון מקורותיו הפרשניים וההלכתיים, וכן הערות נוסח על בסיס כתבי יד. ישנו נספח חשוב המודפס בכל אחד מהכרכים, ובו פירוש מילים וביטויים מלשונו של רלב"ג שאינם נהירים לקורא הממוצע בימינו, ואי הבנתם עלולה להטעות את הלומד.

טוב עשו המוציאים לאור שיצרו מהדורה שניתן לקחתה לבית הכנסת בשבתות, ועל כן הודפס בה החומש עם פירוש רש"י, ההפטרות וברכותיהן, קריאת התורה וההפטרה לשבת ראש חודש. בסוף הכרכים של חומשי שמות ודברים הודפסו עשרת הדיברות בטעם העליון (בנוסח המדויק של הרב ברויאר) כפי שנקרא בתורה בקהילות רבות. הפטרות שמקורן בנביאים ראשונים בוארו על ידי רלב"ג, וביאורן מודפס עם ההפטרה.

ישנם כעשרים כתבי יד של פירוש רלב"ג על כל חומש וחומש, רובם מהמאות הארבע–עשרה והחמש–עשרה. חומשי בראשית, שמות וויקרא זכו לעיון מחודש של רלב"ג, עיון שבעקבותיו הוא הוסיף הוספות מרובות על פירושו המקורי ואף ערך מחדש את פירושו לחומשים אלו. רוב כתבי היד הנמצאים בידינו משקפים את מהדורה קמא, מיעוטם את מהדורה בתרא שנערכה מחדש, וכדרכם של כתבי יד יש גם נוסחים לא מדויקים המערבבים את המהדורות זו בזו. דבר זה אתגר את המהדירים והם טרחו רבות לברר את רמת הדיוק של כתבי היד השונים, ומתוכם גיבשו את נוסח המהדורה שבפנינו.

את הביאור לחומשי במדבר ודברים כתב רלב"ג ככל הנראה תחת עומס גדול, דבר העולה מחתימותיו לספרים אלו. בחתימת ספר במדבר כתב: "ובכאן נשלם זה הביאור מזה הספר; והשלמנוהו בזמן קצר מאוד ובזולת ספרים; ולזה יצטרך בגזרת ה' לעבור עליו שנית" (עמ' 457). בדומה לכך, בחלק מכתבי היד מופיע משפט סיום לספר דברים: "צריך לדקדק כל זה הספר כי עשיתי ביאורו בעיר אביניון בנחץ גדול, בזולת ספרי התלמוד והפסוק" (עמ' 590).

אורן כ. ניניו, חלום ישראלי, מראה מקום צהוב, 2017
מתוך התערוכה "אבולוציה",
המוצגת בחלל התערוכות ברביעיית פלורנטין, מעון 3, תל אביב

רלוונטיות לחיי הלומד

מבנה פירושו לתורה של רלב"ג ייחודי. רלב"ג חילק כל פרשה למספר "חלקים", לעיתים ארוכים ולעיתים קצרים, ועל כל חלק הוא מציע ביאור בשלושה שלבים. השלב הראשון הוא "ביאור המילות", המזכיר במידת מה את "מצודת ציון" על נביאים וכתובים. השלב השני הוא "ביאור העניין" או "ביאור הפרשה" ובו ביאור רציף של החלק כולו ללא חלוקה לפסוקים. השלב השלישי הוא "תועלות", מסקנות קיומיות העולות מתוך הכתוב ומציעות השלכות של הלימוד על שלושה תחומים בחיינו – דעות, מידות ומצוות.

התועלות בדעות עוסקות בתפיסת עולמו הפילוסופית של רלב"ג ובענייני אמונה. התועלות במידות מרחיבות בנושאי דרך ארץ, מוסר, עצות טובות לחיים ויחסים בין–אישיים שיש ללמוד מהתורה. התועלות במצוות מפרטות את המצוות הנלמדות מפסוקי חלק זה, ובחומשי שמות וויקרא רלב"ג הרחיב מאוד את העיון ההלכתי ל"שורשים" שהם פרטי פרטים הלכתיים. רלב"ג הציע לא פעם מקור חדש להלכות המופיעות בחז"ל, מקור על דרך הפשט המבוסס על לשון הכתוב, אף במקומות שבהם מצינו בתורה שבעל פה מקורות אחרים על דרך הדרש ההלכתי. רלב"ג עסק רבות בטעמי המצוות על ידי מתן הסבר רציונלי.

התועלות היוו מקור משיכה לרבים, ולאורך הדורות אישים שונים יצרו לקטים של תועלות במידות ובדעות והדפיסו אותם כספר עצמאי במנותק מהפירוש לתורה. טוב עשו המהדירים שכתבו ליד כל תועלת את המקור בתורה שממנו נלמד הדבר, כך שהלומד יוכל לעיין בפסוקים שמהם למד רלב"ג כל תועלת ותועלת.

נרחיב את הדיבור על החלק הייחודי שבפירוש זה – התועלות. השדה החינוכי בימינו עוסק רבות ב"למידה משמעותית", בחיפוש הרלוונטיות של התורה לחיינו ובשיח על ערכים הצומחים מתוך לימוד התורה.

עיסוק זה מציף שאלות רבות בדבר היחס הראוי שבין לימוד התורה לבין הרלוונטיות שלה לחיי הלומד. עד כמה צריך לימוד התורה להיות רלוונטי לחיי הלומד? האם שיח רלוונטי לא גוזל זמן יקר ומצמצם את היקף החומר הנלמד? האם השיח הרלוונטי לא מעמעם את הערך הנצחי שבתורה? ברצוני להציע כיוון חשיבה לשאלה זו מתוך עיון בפירוש רלב"ג לתורה.

מסקנות מפרשת ויצא

מצאנו ראשונים, כרש"י ורשב"ם, שהלקח לחיים אינו גלוי ומפורש בפירושם. לעומתם מצאנו ראשונים שלעיתים קרובות (רד"ק) או רחוקות (רמב"ן) כתבו במפורש מהו הלקח או המסר החינוכי העולה מהתורה, לרוב בלשון: "להודיע". אולם אף אחד לא עשה זאת בשיטתיות של רלב"ג, כמרכיב עצמאי ובאופן עקבי לכל אורך הפירוש על כל יחידת לימוד ולימוד.

רמב"ן כתב באיגרתו לבנו: "כאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר תוכל לקיימו". אמירה זו מבטאת גישה חינוכית שבה המחנך מכוון את הלומד להסיק מסקנות מתוך הכתוב, אולם לא מגדיר עבורו את המסקנות הנלמדות מהלמידה. ייתכן שזה נובע מתפיסה חינוכית שלפיה כאשר הלומד מסיק את המסקנות בעצמו, אזי "תורת ה'" הופכת להיות "תורתו" האישית, והיא נטועה עמוק יותר בקרבו, ואילו כאשר מסיקים מסקנות עבורו הן חיצוניות לו והשפעתן פחותה. נראה שרלב"ג חולק על כך, והוא לא ראה לנכון להסתפק באמירה כללית על הצורך ליישום התורה בחיינו. ייתכן שחשש שאמירה תיאורטית ללא דוגמאות מעשיות עלולה לא לבוא לידי ביטוי מעשי, ועל כן הוא נתן דוגמאות מעשיות ליישום רלוונטי של התורה.

להלן מספר דוגמאות לתועלות במידות ובדעות. הדוגמאות הן מתוך פרשת השבוע, פרשת ויצא. משום קוצר היריעה נותיר לקוראים לעיין בפרשה ולמצוא את המקור המבסס כל אחת מתועלות אלו.

פרשת ויצא חלק א':

"התועלת השני הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיעשה פעולותיו בזריזות ולא יתעצל בהם, כי העצלה היא מידה מגונה מאד, מַרְחֶקֶת האדם מכל שלמות" (עמ' 364).

"התועלת השלישי הוא במידות, והוא שאין ראוי לאדם למסור עצמו לסכנות" (שם).

"התועלת השמיני הוא בדעות, והוא להודיע שההשגחה הא–להית בפרטי האדם לא תהיה לבד בנתינת הטובות המדומות ובהסרת הרעות, אבל תשתדל גם כן לתת למושגח אמונות ודעות אמיתיות" (עמ' 365).

פרשת ויצא חלק ב':

"התועלת הששי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיאסוף קרוביו הביתה בבואם אצלו, ולא ימנע מהם לחמו, כי הם עצמו ובשרו, ובזה תִּשְלם האהבה בין בני המשפחה" (עמ' 393).

"התועלת התשיעי הוא במידות, והוא שכאשר יגיע לאדם שירות ממי שיבוש לשאול ממנו שכר, ראוי שיתעורר מעצמו לתת לו שכרו, ולא יעלים עיניו מזה" (עמ' 394).

"התועלת העשרים הוא בדעות, והוא לפרסם ענין השגחת ה' יתעלה בשפלים, ושהוא רואה דמעת העשוקים" (עמ' 396).

"התועלת השלושים ושנים הוא במידות, והוא שאין ראוי לאדם – כשירצה דבר–מה מאנשי ביתו – שיכריחם בזה על צד האונס והניצוח, אבל ישתדל לפתות אותם ולהגיעם אל מה שירצהו בתכלית מה שאפשר, כדי שיתעוררו לזה מעצמם" (עמ' 399).

אחריות רוחנית–חינוכית

אפשר לראות בתועלות הרלב"ג אב–טיפוס ל"למידה משמעותית" המציבה ארבעה עקרונות יסוד לימודיים–חינוכיים:

מטרת לימוד התורה איננה רכישת ידע בלבד, אלא מקור להשפעה על חיינו.

יש לגזור מהלימוד תובנות קיומיות באופן מודע ומכוון.

התובנות לחיים נובעות מלימוד מעמיק.

ההשלכה לחיים היא חלק מהתהליך הלימודי של תורת ה' ולא נספח.

העיקרון הראשון פשוט לכל הרואה בתורה את תורת ה'. העיקרון השני מתנגד לטענה שלא נצרך תהליך חינוכי על מנת להפנים ערכים, מידות ודעות, משום שדי בכך שבסגולת לימוד התורה להשפיע על נפש הלומד, לעדן מידותיו ולבנות את דעותיו. רלב"ג אינו מסתפק בכוחה הסגולי של התורה, אלא רואה צורך להגדיר ערכים ומידות ולציין במפורש מה יש בדמויות אבותינו ההופך אותם לדמויות ראויות לחיקוי. העיקרון השלישי יוצא כנגד ניסיונות לראות בתורה מקור לדרשנות פופולרית שטחית ורדודה. רלב"ג מבסס כל תועלת על הכתוב או על דברי חז"ל. התועלות הן השלב השלישי של הביאור, לאחר ביאור המילים וביאור הפרשה במלואה. העיקרון הרביעי מתנגד לדעות המצמצמות את לימוד התורה להבנת הכתוב, ורואות בחינוך תוצאה נלווית שהיא עצמה אינה לימוד תורה. בפירוש רלב"ג הלמידה (ביאור המילות וביאור הפרשה) והחינוך (תועלות) יוצרים יחדיו את היצירה השלמה של הביאור לתורת ה'.

אם נאסוף את כל התועלות במידות נאחז בידינו ספר הדרכה על דרך ארץ, התנהלות בין–אישית ומוסר, ואם נאסוף את כל התועלות בדעות נגלה שבידינו ספר אמוני–פילוסופי המזכיר את מורה הנבוכים.

רבי לוי בן גרשום יצר יצירת מופת המשלבת את חכמת העיון הרציונלי בכתובים יחד עם אחריות רוחנית–חינוכית לקהל קוראיו הן באמונות ודעות והן בדרך ארץ. יישר כוחם של הרב ד"ר ברוך ברנר והרב ד"ר כרמיאל כהן שההדירו יחד את ששת הכרכים מספר שמות ואילך. בההדרת הכרך הראשון, ספר בראשית, שיצא לאור בשנת תשנ"ג, עסקו ברוך ברנר ואלי פריימן. נקווה שלא יארך היום ויצא לאור הכרך המסכם, שלפי דברי המהדירים יהיה בו מבוא נרחב ומפתחות מפורטים לכל שבעת הכרכים.

הרב יהודה טרופר הוא מפמ"ר תנ"ך בחמ"ד, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה ומרצה במכללת שאנן

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, ו' כסלו תשע"ח

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 בנובמבר 2017, ב-גיליון ויצא תשע"ח - 1059, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: