חנה טואג

בית 

"מימי לא קראתי לאשתי אשתי… 
אלא לאשתי ביתי…" 
רבי יוסי בן חלפתא

בְּיַפָּנִית קוֹרְאִים לְאִשָּׁה

בַּיִת

וּכְשֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת טֶקֶס

לְתֵה אוֹמְרִים לָהּ: בַּיִת שֶׁלִּי

תָּבִיאִי תֵּה

וְהִיא מְהַדֶּסֶת בְּרַגְלֵי צִפּוֹר קְטַנּוֹת

וּמַרְחִיפָה אֶצְבָּעוֹת

עַל הַקַּנְקַן וְיוֹצֶקֶת

מַה שֶּׁהִיא

מֵהַבַּיִת שֶׁהִיא

וְאֶצְלֵנוּ, אִם זָכְתָה הִיא

עֲקֶרֶת הַבַּיִת

מַה שֶּׁנִּקְרָא עִקַּר הַבַּיִת

וְאִם לֹא – נֶעֱקָר לִבָּהּ

כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַחוּמִי

שֶׁשָּׁכַח לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ

וְקָרַס מִתַּחְתָּיו הַגַּג

וּמֵת מִכֹּחָהּ שֶׁל דִּמְעָה

אַחַת רוֹתַחַת

שֶׁהִזִּיל עָלָיו

בֵּיתוֹ

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ד ניסן תשע"ו, 22.4.2016