אאוטסייד | לביא שוורצגורן (שיר)
זֶה כְּבָר גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אַתָּה בְּיָמִים אֵלּוּ
הוֹלֵךְ לְצַד כְּבִישִׁים אֲרֻכִּים
שֶׁרַק כָּךְ, אַתָּה אוֹמֵר, תּוּכַל לָחוּשׁ בְּחֹם הַבַּיִת
שֶׁהִשְׁאַרְתָּ מֵאָחוֹר.
וְהַקַּיִץ שֶׁלְּךָ חָלַף
וְאַתָּה לְבַד. בְּלִי אַהֲבָה מִשְׁפָּחָה חֲבֵרִים
רַק הַכְּבִישׁ וֵא–לֹהִים.
אַתָּה מְחַיֵּךְ,
כָּל אִישׁ צָרִיךְ כַּנִּרְאֶה לְגַלּוֹת מַתָּיְשֶׁהוּ
אֶת אֱלֹהֵי הָאֲנָשִׁים הַבּוֹדְדִים.
וְאַתָּה, אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי.
בְּבַקָּשָׁה אַל תַּעֲצֹר לִי
שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ לְגַלּוֹת כֵּיצַד
מְטַוֵּחַ בֵּין חֲלָלִים סְגוּרִים
מְגַלֶּה בַּטִּפּוֹת, בָּרְעָמִים, בָּעֲנָנִים
שֶׁהוּא חוּץ.
רָמוּס, פְּרָאִי לְעֵת עַתָּה,
מְאֻשָּׁר.
וּבְבַקָּשָׁה אֶל תִּדְאַג.
אֲנִי מַּבְטִיחַ לְךָ שֶׁעוֹד יַגִּיעַ הַצֹּמֶת
שֶׁאַפְנֶה אֶת הַמַּבָּט וְאֶלְחַשׁ: הַבַּיְתָה
אֲבָל עַד אָז
הַמַּבָּט קָדִימָה הוּא הָאָח הַמְחַמֶּמֶת
וְהַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה הִיא הַכֻּרְסָה
שֶׁאֲנִי שׁוֹקֵעַ בָּהּ לְאִטִּי
וּמַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ טוֹב.
פורסם במוסף ,'שבת' מקור ראשון א' כסלו תשע"ו, 13.11.2015
פורסם ב-15 בנובמבר 2015,ב-גיליון תולדות תשע"ו - 953, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

השארת תגובה
Comments 0