שאול וידר

סוס המלך

 הוּא רוֹצֶה לְהַרְעִישׁ כָּל הַשָּׁנָה

לֹא רַק בְּפוּרִים.

כְּשֶׁמַּגִּיעִים לַסּוּס בְּסִפּוּר הַמְּגִלָּה,

הוּא נוֹשֵׁם עָמֹק

עוֹלֶה עַל גַּבּוֹ

וּמַתְחִיל בִּרְכִיבָה

אֶל עֵבֶר אַרְמוֹן מְלוּכָה

מִשֶּׁלּוֹ.

בְּלִי שַׁרְבִיט זָהָב

לְלֹא כֶּתֶר לְרֹאשׁוֹ.

רוּחַ נוֹשֶׁבֶת מוּל פָּנָיו

שׁוֹרֶקֶת אֵלָיו.

בִּפְנִים אַתָּה מֶלֶךְ

אֲמִתִּי.

 

מה אתחפש

 בְּ”כָּל נִדְרֵי” פִּינוּ סוֹגֵר מַעְגָּל בְּמִלִּים.

שֶׁל תִּקְוַת לֵב כְּמוּסָה

מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד לְיוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא.

כָּךְ בְּנַעֲרוּת

בַּחֲרוּת

בַּגְרוּת

וּלְעֵת זִקְנָה.

 

וּבְמוֹצָאֵי פּוּרִים שָׁמַעְתִּי יְלָדִים אוֹמְרִים:

"אֲנִי יוֹדֵעַ לְמָה אֶתְחַפֵּשׂ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה!”

מִיּוֹם פּוּרִים זֶה עַד יוֹם פּוּרִים הַבָּא

חָפְשִׁיִּים מֵחִפּוּשִׂים,

הֵם חוֹלְמִים

אֵיךְ יִהְיוּ לְבוּשִׁים בַּשָּׁנָה הַבָּאָה

בְּתַחְפֹּשֶׂת חֲבֵרָם, מֵהַשָּׁנָה.

 

מתוך ספר השירים "דרך הבשמים" שראה אור בהוצאת כרמל

 

*

שירה כהן

שיר אהבה

 

מֻקְדָּם מִדַּי לַחְפֹּר

בֵּין שִׂיחֵי הַוְּרָדִים

 

אֲבָל הִיא מֻכְרָחָה לְהַשְׁאִיר

מֵיתָרִים מֵהַמַּנְדּוֹלִינָה

שֶׁלֹּא רָצְתָה לִלְמֹד לְנַגֵּן בָּהּ

בִּגְלַל שֶׁיָּדְעָה שֶׁהַזְּמַן הוּא קָצָר

וְלָכֵן הֶעֱדִיפָה לְאַמֵּן אֶת הַסּוּס

לִגְמֹא מֶרְחַקִּים שֶׁלֹּא יְאֻמְּנוּ

 

כְּשֶׁתִּרְעַד הָאֲדָמָה

אוֹ תִּהְיֶה מִלְחָמָה

(בַּיּוֹמָן הִיא רוֹשֶׁמֶת מַה בִּמְדֻיָּק)

 

מִישֶׁהוּ זָר שֶׁאֵין לָהּ מֻשָּׂג

יַעֲצֹר וְיַגִּיעַ דַּוְקָא לְשָׁם

 

יִמְצָא אֶת הַצְּלִיל שֶׁיִּתֵּן לוֹ חַיִּים,

בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַמֵּיתָרִים שֶׁטָּמְנָה

וְהִנֵּה הִיא מַשְׁאִירָה לוֹ אֶת הַסּוּס הָאֶחָד,

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ

בַּמֶּרְחָב הַשָּׁקֵט שֶׁמֵּעֵבֶר לְשָׁם

 

מתוך ספר השירים "מלכודת" שראה אור בהוצאת פרדס

 

*
חנה טואג

פליטה

כָּכָה בָּרָאתָ אוֹתִי. עַל קַו הַגְּבוּל.

שַׁעַטְנֵז. צֶמֶר וּפִשְׁתִּים גַּם יַחַד.

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת מִתְנַגְּחוֹת בָּעִיר הַקְּטַנָּה שֶׁל

הַגּוּף. בַּרְזֶל הַבָּא בְּסֶלַע עַתִּיק

וְיוֹנָה קְטַנָּה הוֹמָה בַּחֲגָוָיו.

וְכַמָּה מְגָרֵד הַפִּשְׁתָּן בָּעוֹר.

מוֹסִיף חֲבַרְבּוּרוֹת עַל חֲבַרְבּוּרוֹת.

וְאֵין בִּי מֵעֻזּוֹ שֶׁל נָמֵר כְּדֵי לִגְנֹב אֶת הַגְּבוּל.

קָשִׁים שׁוֹמְרֵי הַגְּבוּל בַּדֶּרֶךְ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת

וּבְקַו אַמַּת הַמַּיִם רוֹצֶה הַמִּדְבָּר לְהַשְׁאִיר חוֹתָם

לְסַמֵּא בְּחוֹל עֵינַיִם שֶׁהִתְחִילוֹ לִרְאוֹת

מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁהַצֶּמֶר צַר

מְכַסֶּה בְּקֹשִׁי אֶת עֶרְיַת הַפְּלִיטוּת

 

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ח' אדר תשע"ה, 27.2.2015