עמרי שרת

ערך

"תְּקִילְתָּ בְמֹאזַנְיָא וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר" (דניאל ה, כז)

הֵרִימוּ אוֹתְךָ עַל מֹאזְנַיִם
שָׁקְלוּ, וְנִמְצֵאתָ חָסֵר.
מֵאָז אַתָּה גּוּשׁ עַל אָבְנַיִם
אַתָּה פְּסֹלֶת בְּיַד הַיּוֹצֵר,

אַתָּה שְׁאֵרִית מִסְתַּחְרֶרֶת
וְסִחְרוּר שֶׁכָּזֶה רַק גּוֹבֵר.
אֵין לוֹ סוֹף. חָשַׁבְתָּ אַחֶרֶת?
אוּלַי תַּחֲשֹׁב שׁוּב, חָבֵר –

עוֹד מְעַט לֹא תִּרְאֶה שׁוּם הֶבְדֵּל
בֵּין שָׁחֹר וְלָבָן וְשָׁחֹר
וְשָׁחֹרוְשָׁחֹרוְשָׁחֹר
וְהָאֵד הַנִּמְסָךְ אֶל הַסְּחוֹר

וְהַשֵּׁד הַמְּנַשֵּׁף מֵאָחוֹר
בְּחִיּוּךְ הַהוֹלֵךְ וְגָדֵל.
עַכְשָׁו מְאֻחָר כְּבָר לִבְחֹר
וּבְעֶצֶם, כְּבָר אֵין שׁוּם הֶבְדֵּל

בֵּין הָאִישׁ הָאָסוּר בַּנְּחֹשֶׁת
לָאָזִיק שֶׁאוֹתוֹ הוּא אוֹסֵר.
עֲצָתִי: אַל תַּבִּיט אֶל הַחֹשֶׁךְ
אַתָּה, שֶׁנּוֹלַדְתָּ חָסֵר.

מתוך כתב העת "הו!", גיליון מספר 10, העתיד לראות בקרוב

ציפי שחרור

אמי מרקידה כוכבים
כְּשֶׁאֲנִי מְגִיחָה מִתּוֹכָהּ, תִּינֹקֶת מֵחֲלוֹם מָתוֹק,
יְדֵי אִמִּי בּוֹעֲרוֹת, נוֹגְעוֹת אֵשׁ
וְתַבְשִׁילֵי מִטְבָּחָהּ הַצַּר מַזְהִיבִים בִּי.
אֲבָל בַּלֵּילוֹת אֲנִי מְנַסָּה לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנִּי אֶת צַעֲרָהּ,
וּבוֹדָה שֶׁאִמִּי
מַרְקִידָה עַכְשָׁו בְּשָׁמֶיהָ כּוֹכָבִים.

חוטי גשם
אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת הַלַּיְלָה וּמַגְבִּיהָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ
בִּזְרִיחָתָהּ אֲנִי אַכְזָרִית מִמֶּנָּה.
מֻכַּת יָרֵחַ בַּאֲפֵלַת תַּחְתִּיּוֹת אֲנִי גּוֹרֶרֶת מִלִּים
לִבְרֹא מֵהֶן אִשָּׁה חֲדָשָׁה מֻפְרֶדֶת מֵעֲבָרָהּ,
עֲשׂוּיָה חוּטֵי גֶּשֶׁם מְטֹהָרִים.

צימאון
הַחַלּוֹן פָּתוּחַ. גַּם הַלֵּב
וְהָאַהֲבָה שֶׁדַּרְכָּהּ לְחוֹלֵל
צְמֵאָה וּמְשֻׁגַּעַת

מתוך ספר השירים "לאונרד כהן שר לה"
הרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד

פורסם במוסף 'שבת' , 'מקור ראשון'א' סיון תשע"ד, 30.5.2014