שיר

א. 

לַיְלָה לַיְלָה בַּכְּפָרִים
אֲנִי יָשֵׁן כְּדֵי לֹא לִרְאוֹת
אֶת הַכֹּחַ שֶׁצּוֹעֵד בִּי
חוֹמֵק מִפַּנָּסֵי הַתְּאוּרָה
נִצְמָד אֶל הַקִּירוֹת.
סָגוּר, סָגוּר
עוֹלֶה הַקּוֹל מִן הַמַּתֶּכֶת
עַל הַדְּלָתוֹת רוֹעֵם צָבָא

 לַיְלָה לַיְלָה בַּכְּפָרִים
נְחִיל צִבְעֵי פָּנִים
מְחַלְחֵל בַּסִּמְטָאוֹת,
פּוֹרֵץ לַחֲדָרִים ־
חֲלוֹם נִגְרַר מִבַּיִת בִּדְמָמָה.
חֶמְלָה קוֹשֶׁרֶת נַעֲלֵיהּ בְּאֵימָה.
פַּחַד הָעֵינַיִם נֵאֵטָם.
רַעַד הַיָּדַיִם נֵאֵזָק.
וְכַמָּה פְּעָמִים כְּבָר נֶעֱצָר הָמַה –

אַחֲרֵי הַכֹּל
חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל יָדִית אֲחִיזָה
וּבִרְבּוֹת לֵילוֹת אַתָּה שׁוֹכֵחַ
שֶׁהַנֶּשֶׁק בָּאֶצְבָּעוֹת דּוֹרֵך
עַל הַמָּחָר
שֶׁל אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה
עַל הַמָּחֳרָתַיִם שֶׁלְּךָ
שׁוֹכֵחַ שֶׁאַתָּה כַּדּוּר בַּקָּנֶה
שֶׁל מְכוֹנַת הַפַּחַד מֵעַצְמָהּ.

 ב.

יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא פָּרַקְתִּי לוֹ.
מִחוּץ לַמִטְוַחִים שֶׁלִּי
שְׁלָטִים קְטַנִּים שֶׁל אֵין מֵעֵבֶר
וַאֲנִי מְפַקֵּד הַמִּטְוָח
וַאֲנִי הַשּׁוּרָה הַנִּשְׁכֶּבֶת
מוּל הַמַּטָּרָה
אֲנִי בְּתֹם מַטָּח הִנַּחְתִּי אֵת רָאשִׁי
עַל כָּתֵף הַנֶּשֶׁק הַקָּרָה
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁפָּגַעְתִּי
וְחָשַׁבְתִּי לִפְעָמִים שֶׁהִיא זוֹ שֶׁיָּרְתָה

—-

 עדן יהודה מסיים את שירותו הצבאי 
במסגרת ישיבת ההסדר בירוחם

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד חשוון תשע"ד, 18.10.2013