סיון הר שפי

בבית ההבראה

כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ:

אַבְרָהָם דְּווּי הַבְּרִית

יִצְחָק, כֵּהֵה עֵינַיִם

יַעֲקֹב, צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ

מֹשֶׁה בָּא, מְגַמְגֵּם

אַהֲרֹן כְּווּי אֵשׁ וְאִלֵּם

יוֹסֵף, מְטֹרָף מִשְּׁנוֹת בּוֹרוֹ וַאֲסוּרָיו

וְדָוִד מְצֻלָּק מִמִּלְחֲמוֹתָיו

בְּאוֹיְבָיו וּבִבְנוֹ.

כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ.

שֶׁאֹמַר כִּי יָצְאוּ שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים?

לֹא. הֵם יָצְאוּ

אֲחֵרִים. חֲסֵרִים,

אַךְ פָּחוֹת מְרִירִים, יוֹתֵר סַלְחָנִים

וּמַאֲמִינִים בְּטוּבְךָ.

יוֹתֵר מְבִינִים,

הֵם הָפְכוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם

לְתוֹרוֹת וּתְפִלּוֹת,

לְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת,

לְנִגּוּנִים.

וְעוֹד,

הֵם יָצְאוּ וְצֶאֱצָאֵיהֶם עִמָּם

כְּיוֹצְאִים מֵרֶחֶם אִמָּם,

עֲטוּפִים, רְחוּצִים וַאֲהוּבִים

לַמְרוֹת  – –

וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ.

*

.

הדוגרת

צִפּוֹר גְּדוֹלָה רוֹבֶצֶת עַל סֻכָּתִי.

צִפּ־אוֹר עֲצוּמָה

בְּצִלָּהּ נֵשֵׁב כְּעֵין נֶדֶר

 .

מִבַּעַד נוֹצוֹתֶיהָ כּוֹכָבִים יַתְווּ דֶּרֶךְ

וְאָנוּ כּוֹכְבֵי שֶׁבֶת

תַּחְתֶּיהָ

 .

בְּחַגְוֵי גּוּפָהּ

בַּסֵּתֶר בְּצִלָּהּ

בְּחֹם כְּנָפֶיהָ

 .

הֶמְיָה וְגִרְגּוּר עוֹבְרִים בִּי

צִפּוֹר חֲמָמָה

תַּחְתַּיִךְ וּבָךְ אֲנִי

נִהְיֵית

 .

צִפּוֹר פִּלְאִית

עָפָה עָפָה עַל מְקוֹמָהּ

צִפּוֹר פֶּתַח שָׁמַיִם

 .

צִפּוֹרְבוּצָה בְּיֹפִי

כְּמוֹ אֶבֶן עַל בְּאֵר, אוֹצֶרֶת בִּי

נְדוּדִים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד תשרי תשע"ד, 18.9.2013