בורח יפו ונזכר 

אליעז כהן

 .

הַמַּדְרֵגוֹת מְתֻקָּנוֹת כְּבָר לַעֲלוֹת בָּהָר.

אֲבָל צְלוֹפַח פְּלָדָה נִפְתָּל בַּגַּיְא

בְּמֵעָיו אָנֹכִי, יוֹרֵד יָפוֹ

פֶּרַח נְבִיאִים שֶׁקָּמַל לִפְנֵי זְמַנּוֹ

*

יְרֹק־הָעַד שֶׁל הַיְּעָרֵים זוֹרֵק בִּי קֶדֶם וְאָחוֹר:

אֲנִי שָׁב אֶל שַׁחֲרִית חַיַּי

בַּמֶּרְחָבִים הָאִינְדְּיָאנִיִּים שֶׁל שׁוֹמְרוֹן

הָיִינוּ צוֹעֲקִים, מְיַלְּלִים, כּוֹבְשִׁים פְּסָגוֹת, מוֹצִיאִים

צְנוֹן וְגֶזֶר מִן הַחַאמְרָה

בַּצִּפָּרְנַיִם שֶׁיִּשְּׂאוּ אֶת זֹאת הָאֲדָמָה

שָׁנִים רַבּוֹת.

הַבָּנוֹת כֻּלָּן הָיוּ לָנוּ לַאֲהוּבוֹת

כִּסֵּא הָפוּךְ אוֹ גֶּזַע עֵץ נָטוּי

הָיוּ לִשְׁנֵי סוּסִים

*

כָּאן קְטָלָב וְאַלּוֹנִים כְּבַגָּלִיל הַטּוֹב.

דַּאר־אַ־שֵׁיח' וְאִישׁ זָקֵן רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ

גַּרְעִין אֲנִי נִבְקָע

אֶל תּוֹךְ מִפְגַּשׁ הָרַכָּבוֹת

*

וְכָאן הָרִים הָרוֹעֲדִים

תִּרְאוּ־תִּרְאוּ אֵיךְ הֵם מְרַקְּדִים

כִּפְלָמִינְגּוֹ אוֹ אַיָּלִים

עִם שֶׁפַע הַמַּרְאוֹת עַכְשָׁו גִּלִּיתִי:

אֶת רִיתְמוּס הָרַחֲבוּת לָקַח ווֹלְט וִיטְמַן

מִתְּהִלִּים

*

הַלְלוּיָהּ!

הַלְּלוּ אֶת אֲ־דֹנָי מִן הַגַּנִּים!

הַלְּלוּהוּ מִשִּׂיחֵי־צָלָף, מֵהַסֶּלַע הַנֶּחְצָב

מִן הַסִּירָה הַקּוֹצָנִית.

הַלְּלוּהוּ מִן הָעֲנָנִים, הַלְּלוּהוּ תַּחְתּוֹנִים

וְעֶלְיוֹנִים.

הַלְּלוּהוּ מִפְּצִיעַת הָאֲדָמָה, מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַבַּרְקָנִים.

הַלְּלוּהוּ מִן הַצָּהֹב אֲשֶׁר לַקַּיִץ וּמִן הָאֶרוֹס הַמָּתוֹק

אֲשֶׁר לַתְּאֵנִים.

הַלְּלוּ נָשִׁים יָפוֹת וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר צַלְמוֹ נִשְׁקָף בָּכֶם

מִן הַפָּנִים.

*

הַאִם אֶזְכֶּה לִכְתֹּב עוֹד שִׁיר חָדָשׁ

לַעֲשׂוֹת־נַפְשִׁי־מִשְׁפָּט־כָּתוּב?

הַשָּׂדוֹת כִּמְעַט־כֻּלָּם כָּעֵת קְצוּרִים.

זָהָב חָשׂוּף בִּקְצוֹת הַגִּבְעוֹלִים מוֹרִיק בְּחִלּוּפֵי עַפְעַף

לִשְׂדוֹת הַתִּירָס הַגְּדוֹלִים

(שִׂיחִים־לַחִים בָּהֶם נִבְלַעְתִּי לֹא־אַחַת)

שָׁב אֶל הַנְּעֹרֶת, אֶל שְׁעַת מִנְחָה גְּדוֹלָה

שֶׁצָּעַקְתִּי אִשָּׁה, עֵמֶק צַר לִטְמֹן בּוֹ

אֶת זַרְעִי

*

וְשָׁם חַמָּנִיָּה אַחַת טְמִירָה וּצְהֻבָּה וְצִבְעָהּ כְּעֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

וָאָבֹא בָּהּ בְּכָל לַהֲטִי וָאֶקְטְפֶנָּה וָאֶעֶקְרֶהָ מִשֹּׁרֶשׁ וָאֲבִיאֶנָּה

אֶל בֵּיתִי.

*

וְכָאן מַטָּע צָעִיר יָפֶה כִּפְנֵי הַנְּעָרִים

וְכָאן הָעֲרָבוֹת שֶׁל הַכֻּתְנָה

מֵעַל מְרַפְרְפוֹת יוֹנֵי־הַבָּר, סִיסִים וּסְנוּנִיּוֹת

בְּכַנְפֵיהֶן חִצִּים שֶׁל אוֹר מִלֶּב הַתְּכֵלֶת

אֶל לֶב הָאֲדָמָה

*

צְלוֹפַח־פְּלָדָה שֶׁזֶּה שָׁעָה וּמֶחֱצָה בְּלָעַנִי

הָפְכוּ כָּל צַלְעוֹתָיו זְכוּכִית.

וָאֵרֶא כִּי הָאָרֶץ מִישׁוֹרִית הִיא

וּבָהּ־בָּעֵת נִפְתַּח לִבִּי שׁוּב לְהַפְלִיא:

*

הַלְלוּיָהּ!

הַלְּלוּ אֵל מִן הַמְּסִלּוֹת וְהַכְּבִישִׁים!

הַלְּלוּהוּ מִשַּׂלְמוֹת הַמֶּלֶט וּמִגְּדֵרוֹת כָּל הַבָּתִּים.

הַלְּלוּהוּ מִגְּשָׁרִים, מִפָּנָסֵי הַתְּאוּרָה וּמִגַּגּוֹת הָרְעָפִים.

הַלְּלוּהוּ מִיְּצִיקוֹת בֶּטוֹן, מִכָּל־גּוֹנֵי־אָפֹר

מִצּוֹפְרֵי־מַשָּׂאִיּוֹת, מֵרַכָּבוֹת, שִׁלְטֵי חוּצוֹת, מִמְּנוֹפִים

הַלָּלוּ מֵחֲנֻיּוֹת הַמּוּתָגִים, מִקַּנְיוֹנִים, מִכָּל רָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים!

*

צְלוֹפַח־פְּלָדָה־זְכוּכִית שֶׁנִּתְפָּרֵק אוֹתִי הֵקִיא אֶל הָרְצִיף.

נְהַר־הַכְּבָר, בָּבֶל הָאֲנָשִׁים

כִּמְעַט פּוֹתֶה בִּי שֶׁצִּוָּה אָז אוּרִי־צְבִי:

לִטְבֹּל הָעֵט בְּזֶה הַדָּם הַיְּחֶזְקֵאלִי

אֲבָל אֲנִי הַיּוֹם לְהִמָּלֵט מִן הַנְּבִיאִים

אֶל שְׂפַת הַכְּבָר, העוד־מְעַט

שֶׁל תֵּל־אָבִיב

*

הוֹ תֵּל אָבִיב, הָעִיר בָּהּ מְרֵרָתִי כִּלִּיתִי

עִם־לֹא־מְעַט־תְּשׁוּקוֹת.

סְדוֹם קְרָאְתִּיהָ, זוֹנָתִי וְגַם

בַּת־יָם וְסֵתֶר מַדְרֵגוֹת.

מִסִּפֵּךְ אֶל אַפִּי רֵיחַ יָם

מְנַחֵם נַקְבּוּבִיּוֹת. חֵי רֹאשִׁי

עוֹד אָבוֹא אֶל חוֹפֵךְ, אוּלַי הַיּוֹם

לִטְבֹּל רַגְלַי הָעֲיֵפוֹת

וְאֶת נַפְשִׁי.

(מתוך פואמה בכתובים)

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט אלול תשע"ג, 4.9.2013