נפתחו לי שערים

אסתר ח"ג ויתקון

 *

מִתֵּל־אָבִיב בּוֹאֲכָה נֶגֶב

נִפְתְּחוּ לִי שַׁעֲרֵי הַבְּשׂוֹר,

טָבַלְתִּי בְּמִקְוֶה יָרֹק

 מָשׁוּחַ בְּאוֹר רַךְ

מִתְפַּשֵּׁט הוֹלֵךְ וְזַךְ.

 .

עַל אַדְווֹת דְּשָׁאִים

וְרִנַּת יְצוּרִים בַּשָּׂדוֹת

זָרַמְתִּי אֱלֵי מְחִילוֹת.

 .

לִטְבֹּל עוֹד וָעוֹד

בְּמִישׁוֹרָיו הַיְּרֻקִּים

שֶׁל  הַבְּשׂוֹר וְלִטְהֹר.

 ____________

.

 הנה דברים

מירון ח' איזקסון

 *

הִנֵּה דְּבָרִים חוֹזְרִים לַגּוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ,

לוֹקְחִים יָד בְּיָד אֶת מַה שֶּׁעַכְשָׁו

וְשׁוּב אֲנַחְנוּ תָּאִים רַכִּים

טֶרֶם הֶחְלִיטוּ אֵיזֶה אֵיבָר יִמְשֹׁל בָּם.

חֹמֶר הַגּוּף נִזְכָּר לְהִבָּקֵעַ

רֵיחַ קָדוּם מִתְפַּתֶּה

מִסְעוּדָה מִתְבַּשֶּׁלֶת עַל הַשֻּׁלְחָן,

אֵין חַבָּלוֹת בָּעֲצָמוֹת

וְאֵין מְזִמּוֹת בְּאֵזוֹר הַלֵּב

גַּם הַשְּׁטָחִים מוּכָנִים לְהִתְחַלֵּק אַחֶרֶת.

 . 

הִנֵּה דְּבָרִים הַמַּחֲזִירִים לַגּוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ:

צְרִיחָה חֲמוּרָה,

גּוּף גֶּבֶר פַּעַם אַחַת

בְּגוּף אִשָּׁה פַּעַם אַחַת,

שְׂרִיטָה וּמַפָּל שֶׁל בְּכִי

עַל מִצְחוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד,

וְאִישׁ פַּעַם אַחַת

מַנִּיחַ עַל כְּתֵפָיו אִישׁ אַחֵר

כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הָאֵשׁ יַחַד.

 .

וְאָז אֶפְשָׁר לְכַוֵּן מֵחָדָשׁ אֶת הַתָּאִים

לְחַבֵּק אֶת הָאִשָּׁה הַקְּרוֹבָה יוֹתֵר

וּלְהֵרָדֵם בֵּינוֹתֶיהָ בְּדֶרֶךְ שֶׁעַד כֹּה

הַגּוּף הַקּוֹדֵם לֹא הִצְלִיחַ.

________________

.

פריחת הספק

הדר ארציאל

 *

"כאשר אינך יודע מה דרך 
הרוח כעצמים בבטן המלאה

ככה לא תדע את מעשה הא־לוהים 
אשר יעשה את הכל"

(קהלת יא ה)

 .

מַבָּטְךָ הַנּוֹדֵף

מְרַצֵּד בֵּינֵינוּ,

רוֹדֵף אוֹתִי בַּלֵּילוֹת הָאֵלֶּה

הַשּׁוֹתְקִים.

שׁוּב

אַתָּה דּוֹמֵם אֵלַי מִלִּים

עַתִּיקוֹת יוֹמִין

סוֹבְבוֹת בְּמַעְגְּלֵי

אֵינְסוֹף.

וּמִבַּעַד לֶעָשָׁן הַצּוֹרֵב

הַנִּתְלָל מֵעַל

אֲנִי קוֹרֵאת בְּעֵינֶיךָ הַשְּׁקוּעוֹת

אֶת מַתְּנַת הַסָּפֵק

הַפּוֹרֵחַ.

טוֹמֵן אוֹתוֹ לְמַעֲנִי בִּגְלִימוֹת אֲפֹרוֹת,

מַעֲנִיק לוֹ אֶת שֵׁם

הָאֶתְמוֹל

וְהָאוּלַי

וְאֶת רֵיחַ הַיַּסְמִין וְהַלְּבוֹנָה.

בַּחֲשֵׁכָה אַתָּה לוֹחֵשׁ לִי מַבָּט רֵיק

מַשְׁעִין רֹאשׁ עַל זְרוֹעַ

עֲיֵפָה,

מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי עוֹד כּוֹס קָפֶה

כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת

הַלַּיְלָה הַזֶּה,

וְ"אֶת הַמַּאֲפֵרָה

בְּבַקָּשָׁה“.

 .

אֲנַחְנוּ נֵשֵׁב כָּךְ בַּמְּצִיאוֹת

הַמִּתְכַּהָה,

עֶרֶב אַחַר עֶרֶב

נִתְאָרֵג אֶל הַדְּפָנוֹת

הָעֲזוּבוֹת,

נַמְשִׁיךְ

לִשְׁתֹּק וְלִשְׁאֹל

עַל מַפְתְּחוֹת הָעוֹלָם

וְעַל מַעֲבָרִים,

אַחַר כָּךְ

נִכְתֹּב מִלִּים בּוֹדְדוֹת עַל

הַקִּירוֹת הַלְּבָנִים.

"לֹא צָרִיךְ לַחְרֹט"

אֲנִי אוֹמֵר,

"מֵהֵיכָן שֶׁלֹּא נִקְרָא אֶת הַשִּׁירָה הַזּוֹ

הַכֹּל יִכָּתֵב שׁוּב

מֵחָדָשׁ“.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט אלול תשע"ג, 4.9.2013