שלושה זוגות משוררים כותבים לט"ו באב

ענת לוין

היינו שניים

לֹא הָיָה לָנוּ בַּיִת
לֹא הָיוּ לָנוּ חֲבֵרִים
יָשַׁבְנוּ עַל הַסַּפְסָלִים הַנְּמוּכִים
דִּבַּרְנוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיְתָה עִמָּם
כָּל מַשְׁמָעוּת
אַךְ
צִבְעָם הָיָה נוֹטֶה כְּלַפֵּינוּ:
צָהֹב וְזָהָב וְרוֹעֵד.

עדי

שֶׁבָּאֲרָצוֹת שֶׁלּוֹ תָּמִיד שֶׁמֶשׁ
וְאֶפְשָׁר לָלֶכֶת לַיָּם

–

עדי עסיס

*
אַתְּ שׁוֹכֶבֶת עַל עָנָן. מְרִימָה רַגְלַיִם בָּאֲוִיר. תּוֹמֶכֶת עִם הַכַּפּוֹת שֶׁלָּהֶן בַּשָּׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִפְּלוּ. הַיּוֹם אוֹ מָחָר אֶעֱלֶה בַּסֻּלָּם, הַמַּגִּיעַ עַד אֵלַיִךְ. אֶשְׁאַל בִּשְׁלוֹמֵךְ. אֲכַסֶּה אוֹתָךְ בִּשְׂמִיכָה שֶׁל עָלִים כְּתֻמִּים, שֶׁאָסַפְתִּי מִתַּחַת לָעֵצִים הָעֵירֻמִּים.

 *
אַתְּ מַגִּיעָה לְכָאן רְכוּבָה עַל אוֹפַנַּיִם. מַשְׁעִינָה אוֹתָם עַל עֵץ. מִתְיַשֶּׁבֶת עַל יָדִי עַל סַפְסָל נָמוּךְ כְּמוֹ מִדְרָכָה. רוֹצָה לְסַפֵּר לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ. הַיָּם מוּלֵנוּ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁל אַחַר־צָהֳרַיִם. מְגַלְגֵּל לְעֶבְרֵנוּ כַּדּוּרִים שֶׁל קֶצֶף בְּכָל הַגְּדָלִים.

______

אבישר הר שפי

 יום השישי

אַתְּ מִתְרַחֶשֶׁת כִּנְשָׁמָה
שֶׁבָּאת כִּשְׁמוֹ, כְּטַל
רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים
בְּאֵר רֵיקָה כַּלְּבָנָה
לְהָאִיר לָךְ
לְהַמְשִׁיךְ לָךְ שְׁקֵדִיּוֹת

צילום: דפנה טלמון http://flickr.com/talmon

כְּשִׂמְלָתֵךְ בְּהִירַת הָרַחֲמִים
עַכְשָׁו כְּשֶׁהָרְצָפוֹת כְּבָר עֲרוּכוֹת
וְהַקְּלָרִינֶט נָדַם
וְעוֹד מְעַט
שֶׁבָּאת

*

אַתְּ
שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת הָאֲוִיר
לִרְעָדָה אַתְּ
שֶׁמְּעַגֶּלֶת אֶת הַתְּכֵלֶת
שֶׁמַּנִּיחָה לָנוּ כְּכֶתֶר
נְשִׁימָה
שֶׁאֶצְבְּעוֹתַיִךְ
הָאוֹר וְהָאוֹר

–

סיון הר שפי

נס

כְּמוֹ נִסֵּי הַמִּדְבָּר,
אֲנִי מְגַלָּה
שֶׁאֵינֶנִּי בָּלָה בְּעֵינֶיךָ
כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ
חִנְּךָ לֹא כָּלָה
וְכִי יָדֵינוּ עוֹשׂוֹת
אַהֲבָה גְּדוֹלָה

שלוש, מעין ברכה

וְלָמָּה אֵין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל הָרֵיחַ
וְעַל מַעֲשֵׂה הָאַהֲבָה
וְהַשִּׁירָה
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית
וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁהַבְּרָכָה בְּגוּפָם
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבְּסוֹפָם
אָנוּ עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים
בְּרַח וּדְמֵה
בְּרַח וּדְמֵה

______

אורית גידלי

עַצְמֵנוּ הָעֲיֵפִים מַבְטִיחִים לְעַצְמֵנוּ אֶת עַצְמֵנוּ הָרַעֲנַנִּים.
מָחָר, אֲנַחְנוּ לוֹחֲשִׁים.
אֶת כָּל הַגּוּף אֲנִי מַשְׁעִינָה עָלֶיךָ.
אֵיךְ זֶה שֶׁחוֹמֶקֶת מֵאִתָּנוּ הַלְּבָנָה שֶׁבַּכַּדּוּרִיּוּת,
זוֹ שֶׁהִזְרַחְתָּ בִּי עוֹד כְּשֶׁהִכַּרְנוּ.
הֲלֹא דַּי הָיָה בַּמִּלָּה אַחַת כְּדֵי שֶׁאֶצְחַק מְאֹד.
אֵינִי מוּכָנָה עוֹד לְחַכּוֹת.
הַגַּן נוֹשֵׁב עָלַי בֹּקֶר אֲבָל הַקֹּר נוֹשֵׁב עָלַי סְתָו.
בּוֹא עַכְשָׁו.
אֲנִי לֹא מְבַקֶּשֶׁת שֶׁנִּגְנֹב אֶת הָאֵשׁ,
נָחוּץ לָנוּ רַק הַחֹם.
הַדְּחָק כּוֹפֶה עָלֵינוּ לִהְיוֹת מְדֻיָּקִים.
יִתְכַּבְּדוּ הָאֵלִים וְיִגְנְבוּ הֵם מֵאִתָּנוּ
אָנוּ

צילום: דפנה טלמון http://flickr.com/talmon

, בְּנֵי הַתְּמוּתָה, שֶׁלֹּא מוּכָנִים לָמוּת.

–

אלכס בן ארי

אֶת אֲהוּבָתִי
אִי אֶפְשָׁר
בְּהַיְקוּ.
אִי אֶפְשָׁר
בְּסּוֹנֵט.
אִי אֶפְשָׁר בְּחָרוּז
לָבָן.
פַּנְטוּם
מְרֻבָּע
טְרִיוֹלֵט.
בָּלָדָה
אוֹדָה
סֵסְטֵט.
וִילַאנֵלָה
טֵרְצִינָה
אוֹקְטָבָה
קוּפְּלֵט. לֹא
יַשְׂכִּילוּ.
פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ב אב תשע"ג, 19.7.2013