מקור בתרגום

המילה שאליה כיוונו בקטע לפרשת וירא היא המילה "אירוע". כיום אין לך עיר שאין בה אולם אירועים, ואין לך יום שבו לא מדווחים על אירוע כלשהו, לטובה או להֶפְכָהּ.

מקורו של השורש אר"ע בשורש הארמי ער"ע – המקביל (וקרוב) לקר"ה העברי.

לוט הבורח מסדום מתחנן למלאכים שלא יהפכו את העיר הקרובה, שכן אין בכוחו לנוס ההרה: "וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה, פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי". המילים "תדבקני הרעה" מתורגמות "תְּעָרְעִינַנִי בִּשְׁתָּא", היינו תקריני רעה.

השורש הארמי ער"ע מתרגם גם את השורשים פג"ש ופג"ע בעברית – שהרי משהו הקורה לי הוא משהו הפוגע ופוגש בי. כך, המילים "ויפגע במקום וילן שם" האמורות ביעקב אבינו בבית אל מתורגמות: "וערע באתרא ובת תמן". אף הכינוי "מקרא קודש" האמור במועדים מתורגם "מערע קדיש", היינו מועד המזומן לקדושה, שבו חל מפגש עם הקודש.

אין להתפלא על המעבר מער"ע לאר"ע – שהרי קשה לגרון להפיק עי"ן ראויה לשמה ומיד לחזור על כך. כך, עם השנים נוצר בידול בין התנועות, והעירוע הפך לאירוע. תופעה דומה התרחשה במילה הארמית "אע" שפירושה "עץ". בפרק ה בדניאל מסופר על משתה בלשצר: "…וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא". כלומר: שיבחו לאלוהי זהב וכסף, נחושת ברזל עץ ואבן". תחת העיצור העברי צד"י מופיע בארמית עי"ן, אך המילה "עע" קשה להגייה והעי"ן הראשונה מתאלפת.

*

הקטע הבא התפרסם במוסף 'דיוקן' בשבוע שעבר. אחת המילים שבו מוצאה בארמית, ומקורה מתועד בתרגום אונקלוס לפרשת חיי שרה:

"מעבר לעובדה שאבן עזרא היה דמות מרתקת ומיוחדת במינה, ואנחנו עדיין עומדים ומשתאים נוכח רוחב האופקים ועומק היצירה שלו, יש גם הומור וציניות שהכניס לשיריו. יש שירי חידות, שירי ציור. אבן עזרא היה חדשן והוא לא התכופף, לא פחד להביע את דעתו. אין דבר שנמלט מעטו המושחז“.

מצאתם? אתם מוזמנים לשלוח תשובתכם לכתובת הדוא"ל makorbatargum@gmail.com. פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ד חשוון תשע"ג, 9.11.12