זְמַנִּים / בתאל יהלום

(לסבא)

 הַחַיִּים מְכַלִּים אוֹתְךָ

אוֹ הַמָּוֶת,

אוֹ מָה שֶׁבֵּינֵיהֶם.

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל הֶעָבָר,

שֶׁבּוֹ עוֹד לֹא נוֹלַדְתָּ,

עַל הֶעָתִיד,

שֶׁבּוֹ כְּבָר לֹא תִּהְיֶה

וְהֵם דּוֹמִים,

כִּשְׁנֵי מַעֲשֵׂי קֻנְדָס.

שׁוֹאֶבֶת

וְנוֹעֶצֶת אוֹתְךָ בַּזְמַנִּים.

רֵיחַ לֵדָה מַתְחִיל לְבַשֵּׂר,

הִנֵּה כְּבָר הַטַּעַם שֶׁל מַבָּטֶיךָ…

קְמָטִים עֲמֻקִּים

מְקַפְּלִים

תְּמוּנוֹת שֶׁל בַּיִת,

הִתְלוֹצְצוּת,

שְׂרֵפוֹת,

וְאָמָּנוּת יָדַיִם.

מַאְדִּירִים אֶת

הַנֶעֱדָרוּת.

עֲשָׂרָה קַבִּין שֶׁל אֱנוֹשׁוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם.

תִּשְׁעָה תָּפְסָה זִקְנָה.

—————————–

 * / אבישג עמית

 עַכְשָׁו

שֶׁהַכָּתֹם מִצְטַלֵּל

וּמִשְׁקְעֵי הֶעָלִים הַלַּחִים

שֶׁנִּתְגַּבְּעוּ בִּשְׁתִיקָה כָּל הַחֹרֶף

כְּבָר מִתְרַצִּים לָרַקָּפוֹת

עַכְשָׁו

שֶׁהֶחָרִיף

מִתְגָּרֶה בַּנְּחִירַיִם

מְבַעְבֵּעַ פַּעֲמוֹנֵי סוֹדוֹת מְצַחְקְקִים יָרֹק שֵׁדוֹנִי

מִבֵּין מַרְבַּדֵּי טַחַב רֵיחָנִי

וְשֶׁהָאוֹר יַהֲלוֹמִי

זָהָב נִגָּר נְטוּל מִשְׁקָל

וְהַסְּלָעִים

אֲנִי פּוֹעֶמֶת בְּצֵל נוֹשֵׁם

וְאֵין הוֹפֵךְ וְאֵין דָּשׁ

קְצוֹת רִיסֶיךָ הָאֲרֻכִּים

מְרַפְרְפִים עֲלֵי בָּבוּאוֹת

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י' חשוון תשע"ג, 26.10.12