יַלְדוֹת בֵּית רַבָּן
בִּתְפִלַּת פְּסַנְתֵּרִים
מוֹשְׁכוֹת נְשָׁמוֹת עַתִּיקוֹת,
וּבַחֶדֶר עוֹמְדִים
נְסִיכִים וּמְלָכוֹת
וְשָׁרִים אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת.
אֵיךְ הָיָה לָךְ רוּחַ קְטַנָּה
וְנוֹעֶזֶת שֶׁהֵבֵאת מֵעֹמֶק הַיָּם
שֶׁקָּרְעָה בִּגְּזֵרָה, בְּעֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת
אֶת
קָשֶׁה וּמָתוֹק זִוּוּגָם
וְחָמְקָה דֶּרֶךְ קְלִיד אֶחָד שֶׁנִּרְדַּם,
דֶּרֶךְ מִי אֶחָד פָּחוֹת
שֶׁיָּבוֹא לְהַשֵּׁם אֵלַי,
שֶׁאֶרְקֹם תַּחֲרָה אֶת שֶׁנְהַב תְּפִלּוֹתַי.
נִשְׁבַּעְתִּי,
לֹא אֹמַר עוֹד
וַאדֹנָי זָקֵן
וַאֲנִי אֶהֱיֶה לוֹ כַּלָּה
בְּעֵינֵי אֱגוֹזִים שֶׁאִישׁ לֹא פִּצֵּחַ
בְּעֵינֵי אַיָּלָה נִבְהֲלָה,
בְּכֶתֶר שָׁזוּר בְּמִכְסָף שְׂעָרִי
בְּכַלָּנִית פְּזוּרָה עַל שִׂמְלָה.
נִשְׁבַּעְתִּי
לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית דַּעְתִּי
לִגְמֹעַ אֶת יֵין הַמֶּרְחָק.
וְאַבָּא עָמַד לְיָדִי וְצָחַק
וְאַבָּא עָמַד וְצָחַק.