ארכיון הבלוג
דורות של מהפכה | יהודה יפרח
האם אברהם קיים עירובי תבשילין ודוד לא באמת חטא? ומה משמעותו של עולם עם מקדש ונבואה בחיים המודרניים? הרבנים יעקב מדן ואמנון בזק בשיחה על לימוד התנ"ך בימינו והעלייה להר הבית, על ההתמודדות עם ביקורת המקרא ולימוד תנ"ך בעיניים חילוניות. המחלוקות הרבות ביניהם, הם אומרים, הן חלק חשוב מהמסר החינוכי
צילום: מרים צחי
ומפטירין בנחמה | שוקי רייס
עיון בחתימתם של ספרי המקרא מתקופת החורבן מוצא שהם מסתיימים בסיפור אופטימי, קטן או גדול. על המסר התיאולוגי העולה מסדר המקראות המשך הרשומה
תשתית זהות משותפת | יהודה ברנדס
מדוע חובה ללמוד תנ"ך, במיוחד בארץ ישראל, מדוע בעולם הישיבות לא מרבים ללמוד אותו, והאם ניתן להעניק לו פרשנות אישית. שו"ת על חשיבותו של לימוד המקרא בימינו המשך הרשומה
בין אמנות למסחריות | אוריאל חרל"פ
צפייה בשיחותיו של בן שלמה על פרשת השבוע מגלה את תפיסותיו הפרשניות הייחודיות, ואת מה שהוא ראה כליבה של התורה: השליחות המוסרית–חברתית של העם הנבחר
לא להתכנס לתוך הבועה | עידו פכטר
עזרא השכיל לתרגם את התורה למנטליות ימי הבית השני, ובדומה לו מבקש פרויקט “929“ להשיב את התנ“ך אל עם ישראל. גם אם יש נפילות, אין לפתוח תוכנית לימוד נבדלת לדתיים
המשך הרשומה
על דעת המקום | יואב שורק
סדרת ספריו החדשה של הרב יעקב מדן על המקרא היא הזדמנות לשיחה על גיבורי התנ"ך שלו, שכדי להבין אותם הוא יורד אל השטח, בדיוק כמו שרלוק הולמס. וגם על הוויכוח הנוקב שלו עם האקדמיה, על "חוק השבת", על טקסי הנישואין השוויוניים ("סחף מסוכן") ואפילו על שטרן ובנט המשך הרשומה
מתי ואיך החל הרצף המילולי היהודי | אבי בקר
פלא הקיום היהודי נעוץ במסורת המקרא והטקסטים שאחריו. בעיניים אתיאיסטיות ואוניברסליסטיות נותנים מחברי הספר מענה למערערים על קדמותו
המשך הרשומה
ערב פסח – נקודת ההתחלה | כרמיאל כהן
זיהוי המקומות הגיאוגרפיים המוזכרים במקרא חובר להגות ולאקטואליה בסדרת פינות רדיו שהייתה לספר. אביב בגִלגל הקדומה
המשך הרשומה
לא נוגע בתורה | מנחם בן־ישר
המתח בין נאמנות למסורת היהודית לבין השתלבות בזרם המדע הביקורתי ניכר בחייו ובכתביו של שד"ל. פרשנותו למקרא של מחדש הפשט מאיטליה המשך הרשומה
במקל, בלחי חמור או בשיניים | יעל מאלי
בעזרת מה רצח קין את הבל? התנ"ך לא מרבה בפרטים, ואמנים רבים נתנו לחידה פרשנות אמנותית, שהיא גם תשובה לשאלה כיצד רוצח האדם את זולתו
התנ"ך של התנאים | רפאל זר
עיון בספרות חז"ל חושף נוסח תנ"ך שונה מהנוסח שקיים לפנינו. ראשונים ואחרונים ניסו ליישב את הסתירות, אך ריבוי הדוגמאות מביא למסקנה שהנוסח השתנה עם השנים
לחבב את התורה | נעה לאה כהן
בעזרת איורים מופשטים, צלילים ופנס, מנגישה סופרת הילדים המוכרת, מיריק שניר, קיבוצניקית מלידה ואם לתשעה, את סיפורי הבריאה לציבור הרחב. תנ"ך, אמנות וילדים המשך הרשומה
פשט מתוך יראת כבוד | עמיחי גורדין
בתגובה ל"איש הישר בעיניו" מאת צחי כהן, גיליון פרשת שלח המשך הרשומה
חכמה רב תרבותית | רות פידלר
ספרות החכמה זוכה לעדנה מחקרית והיא נלמדת תוך השוואה פנים מקראית וחוץ מקראית. מעקב אחר תהליכי ההשפעה הנפתלים מצביע על רוחב עולמם של היוצרים החכמים המשך הרשומה
עם סגולה ואור גויים / מתיה קם
בן-גוריון מצא בתנ"ך את "סוד הפלא המשולש" של ההיסטוריה היהודית: הישרדותו של העם בתנאים כמעט בלתי אפשריים, פלא תחייתו המחודשת בארצו ופלא השפעתו על ההיסטוריה העולמית המשך הרשומה
ריקוד נבואי מופלא / עזרא אלכס הימן
ספר יהושע הוא תהליך ההתבגרות של עם ישראל בחייו בארץ. ביאור חדש משלב את העיון בפסוקים עם התרבות הפרשנית שבעל פה. בגובה השאיפה לגאולה המשך הרשומה
עוד על פולמוס התנ"ך: חגי משגב ושמוליק בן דוד
התנ"ך האבוד / חגי משגב
ההתעלמות מהכתוב בתנ"ך, וראיית המדרש כאילו היה פשט, מביאות לא רק לבורות, אלא לטוטליטריות המחשבה ולהוקעת האחרים ככופרים המשך הרשומה
תגובות לפולמוס התנ"ך
תגובה למאמרים: "ארמון או מחילה" מאת הרב אמנון בזק, ו'הם אינם בני אדם כמונו', הרב שלמה אבינר. המשך הרשומה
פולמוס לימוד התנ"ך: הרב שלמה אבינר והרב אמנון בזק
הם אינם בני אדם כמונו / שלמה אבינר
ההסתכלות על התנ"ך מתחת לגובה העיניים מאבדת את האפשרות לעלות מעלה ולהידבק בקדושתם של גדולי האומה. כדי להעביר עליהם ביקורת יש להיות טהור, קדוש ונטול נגיעות
משפחת יוצאי מצרים / מתיה קם
עיוניו המחודשים של בן-גוריון בתנ"ך, על רקע תקומת ישראל, הביאו אותו למסקנות מפתיעות לגבי מספרם של יוצאי מצרים. לשיטתו אלה היו מועטים והצטרפו לבני עמם שנותרו בארץ
בתגובה ל'הפרדה מגדרית בארם נהריים' מאת גדי גבריהו, גיליון פרשת וישלח
לא לומדים צניעות מן התנ"ך / גלעד פרי
כמה טוב שלא הונהגה הפרדה בארם נהריים, כותב גדי גבריהו, שאלולא כן לא היה פוגש יעקב אבינו את רחל, עבד אברהם לא היה מכיר ליצחק את רבקה, וכך עמנו לא היה קיים. גבריהו מתרפק למעשה על הנהגות הצניעות בתקופת האבות ויוצא בקריאה לבני דורו: החומרות, ההנהגות וההפרדות העוסקות בצניעות מיותרות ומופרכות הן. תלמדו מהלכות הצניעות של אבותינו הקדושים. ואני אומר: אל תגזור גזירה שווה מצניעותם של אבותינו. הרי באותה מידה היית יכול לומר: איזה מזל שלא קמו גדולי הדור באותה תקופה ואמרו – אסור לאדם לשאת יותר מאישה אחת, שכן איסור מופרך זה היה מונע מיעקב אבינו לשאת ארבע נשים, וכן מאברהם אבינו ומדוד המלך, וכך עמנו כנראה לא היה מתקיים.
ועוד, הרי באותה מידה ניתן היה לומר: כמה טוב שיהודה הלך לזונה, תמר, שהיא בעצם כלתו, ובעצם זהו תחילת סיפורו של העם היהודי. אח, איזו קדושה. ובואו נחשוב על ראובן ויוסף, למשל – גם אחים וגם בני דודים. מצב אידיאלי. ואם החישובים שמורים על כך שרבקה התחתנה בגיל שלוש נכונים הם, מזל שהמועצה לשלום הילד לא הייתה קיימת. אחרת יצחק היה יושב בכלא כלשהו ועם ישראל לא היה נוצר. מזל גם שהיה מותר לנשק ולחבק אז, כמו שיעקב נישק את רחל, כי אם היה עושה זאת היום, הוא היה עלול לשבת במעשיהו, באגף התורני.
שלא אובן לא נכון: אינני מתומכי ההפרדה דווקא. לא אחרים נשים שמזייפות שירי ארץ ישראל באוטובוס טיולים ושמי לא יימצא בפשקווילים הזועקים פריצעס פריצעס. אני רק אומר שבל נערוך השוואות מופרכות לתקופת התנ"ך. אנחנו לא שם והם לא פה. זה לא עובד. לא אמין. הדור שלנו, עם כל הכבוד, אינו דומה ולו במעט לדור של האבות. בדור שלנו, כל ילד, מכל מקום, במגע אצבע, יכול להגיע לדברים הכי נוראים בעולם – הכי סוטים, הכי טמאים, הכי שפלים. בדור שלנו, אם תרצה או לא, תיאלץ לעבור במרחב הציבורי על פני תמונה של אישה בבגדי חווה, שמוכרת על ידי גופה מוצר כלשהו. בדור שלנו, כבר כל ילד יודע ומכיר מה שבדורות הקודמים לא שמעו על קיומו.
זמננו היום שונה. רבים יודעים להגיד זאת כשמדובר בהלכות צניעות אחרות- נגיעה, כיסוי ראש, מכנסיים. אמירות כגון ״אלה הלכות שהיו רלוונטיות פעם״ אני שומע די הרבה. באותה מידה, גם המעמד ההוא בבאר לא רלוונטי. לא בצחוק, לא ברצינות ולא בכלל. ובוודאי שאי אפשר להסיק ממנו שום דבר שקשור בצניעות.
אתה מבקש ללמוד על צניעות? בשביל זה יש לנו התורה שבעל פה, שמשתלשלת מאז ועד לרבותינו. הבה לא נתרגש משני הצדדים. לא נתרגש מצד החומרות הפושטות והולכות בכל מיני מקומות, ולא נתרגש מההשוואות להלכות הצניעות שנהגו בדורות הקודמים. אלו ואלו לא רלוונטיות. הדור שלנו הוא הדור שלנו, נקודה. אין דומה לו באתגריו, במאפייניו, בדמויותיו ואפילו באופנתו. לעומת זאת, לאורך כל הדורות השולחן ערוך הוא אותו שולחן, והמשנה ברורה היא אותה משנה. תפתח ותקרא מה כתוב שם באמת על הפרדה, התרחקות וקול אישה.
אני מניח שגם רבי יוסף קארו לא למד את ההלכות שכתב מהאבות הקדושים.
פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' בטבת תשע"ב, 30.12.2011
עוד טרם בואו של אברהם / מתיה קם
קריאת פשוטה בתנ"ך הביאה את דוד בן גוריון לטענתו מעוררת המחלוקת על קדמותם של העברים בארץ, שבה פתח את מגילת העצמאות
אבי ההיסטוריה היהודית / מתיה קם
מאורעות שונים עברו על אברהם אבינו ובכולם משתקפת ההיסטוריה הישראלית לדורותיה. קטעים מהרצאתו של דוד בן-גוריון על דמותו של אברהם בשנת העשור לכנסי התנ"ך
ספרו בגויים כבודו / אלחנן ניר
אלפי יפנים שרו בדבקות משך ימים שלמים "אנא בכוח" ו"עם ישראל חי" וביקשו להתחבר לאוצר ההתמודדות היהודי. מסע נחמה, חצי שנה לאחר הצונאמי, ביפן
יונה בורח מעורכת מציקה / עינת ברזילי
סיפורים קטנים ועכשוויים מאוד נרקמים בספר סביב דמויות מקראיות ידועות. הטובים שבהם הם אלה שמבודדים רגש אחד דומיננטי וטווים ממנו עלילה חדשה
יותר היסטוריה, פחות ספר ירמיהו / חיים נבון
הרב לאו מציג את ספר ירמיהו בדרך הפוכה מזו שבחר המחבר הקדום ובוחר בפרספקטיבה ההיסטורית. הספר הוא נדבך חשוב נוסף בעולם לימוד התנ"ך המתחדש וחיבור הולם לעולמו של הקורא החילוני המשך הרשומה
איש הברזל, המלך והצחוק / יוסי אחימאיר
דברים שנאמרו על יצירתו של ז'בוטינסקי, 'שמשון', לרגל צאתו של הספר "שמשון הלך אחר עיניו" מאת ד"ר עירית אמינוף המשך הרשומה
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.