ארכיון הבלוג
למלא את החלל הפנוי | אהרן ליבוביץ
יש מעט זיוף בשמחה המתפרצת בנוסח מנייני קרליבך. שמחה אמיתית איננה זקוקה לריגושים חיצוניים, אלא צומחת מתוך חיבור רגשי לבדידות הקמאית שבאדם
גאולת השמחה / שלום רוזנברג
ההומור מסוגל להחיות בני אדם, אך כשמשתמשים בו לשם לעג, הוא נטמא ומחולל. בין הלץ והבדחן המשך הרשומה
בסוף מתחילה החתונה / אלחנן ניר
שאלת גיורו של אדם המבקש להתגייר דווקא בערב פסח חושפת את שאלת עיקרו של החג: קרבן הפסח של הראשית או דווקא השבת הגדולה והמוחמצת של האחרית
מעבדות לעבדות / עידו רכניץ
עבודות הפסח אינן תקלה היסטורית או חומרה שאין לה מקור. הן קשורות בטבורן למהותו של חג היציאה מעבדות פרעה לעבדותו יתברך
מלכות שלאחר המלכות / רבקה מרים
כל אדם היה 'מלך' בזמן זה או אחר, ולו רק לרגע מסוים, ועל כל אחד מאיתנו נגזר לחוות בשלב כלשהו את הירידה מהמלוכה. על האפשרות לשמחה בתוך העולם
רזי התורה עוברים בתהומות המלנכוליה / אלחנן ניר
המגיד ממזריטש שנפטר בי"ט בכסלו, והאדמו"ר האמצעי מחב"ד שנקרא על שמו, לימדו כי יש לעבוד את ה' באמצעות המרה השחורה. לא עוד חסידות המזוהה עם שמחה, אלא כזו המלמדת לעבוד מתוך כאב
