ארכיון הבלוג

רבנות יוצרת | רחלי ריף

שנה לאחר שהסמיך שתי נשים לרבנות ועורר סערה בחברה הדתית, מתכונן הרב הרצל הפטר לפתוח תוכנית רשמית ללימודי הסמכה לרבנות, לנשים ולגברים. בריאיון איתו הוא מספר על הרעיון שצמח מלמטה, על התגובות האוהדות בארץ וההתנגדות בארה"ב ועל התשובות שמצא דווקא בחסידות. מבחינתו, לא מדובר בפמיניזם אלא במוסר המשך הרשומה

מודעות פרסומת

נעדרים מהשיח | משה בארי

כשהעולם הרבני מתעלם מהשאלות הערכיות שמעסיקות כיום את החברה המערבית הוא מאבד את יכולת ההנהגה שלו. לקראת יום הפליט העולמי  המשך הרשומה

 לשון לימודים | אליהו בירנבוים

מזה מאות בשנים אחד מתפקידיו המרכזיים של רב הקהילה הוא הדרשה. כיצד נושאים אותה ועל מה לא כדאי לדבר?
המשך הרשומה

מדגיש את המשותף | עידו פכטר

הרב קלמן בר, רבה החדש של נתניה וה"הישג" הטרי של הציונות הדתית, מפתיע בהיחלצות מכל קטלוג: ר"מ בישיבת הסדר שנבחר בזכות תמיכת האדמו"ר מצאנז, מרבה לצטט מהרב קוק וזוכה גם להוקרה חרדית. מסר האחדות שלו אינו שולל את קיומם של מנהגי עדות ושל ארגוני רבנים שונים, דוגמת "צהר". רבנות במגמת הנגשה המשך הרשומה

אינטליגנציה רבנית | אריאל הורוביץ

הרב רמי ברכיהו, רב הישוב טלמון, ליווה במשך החודש האחרון את משפחת שער בהכרעות קשות, כמו למשל האם להזמין את מירי מסיקה לעצרת בכיכר, את יאיר לפיד להספיד והאם לערוך הלוויה נפרדת. משכונת הבוכרים וקירבה לרב עובדיה לתורת הרב קוק ואל הישראליות המשך הרשומה

מנהיג אחד לדור | אריאל פינקלשטיין

עיון במקורות ההלכה מעלה בבירור כי חכמינו התנגדו לכהונה כפולה של רבנים בתפקידי הנהגה. המציאות בחלק מרבנויות הערים כיום מלמדת שהם צדקו
המשך הרשומה

בכל עיר ועיר | נחום אליעזר רבינוביץ'

אין מקום לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות 
המשך הרשומה

הפיתרון הוא רבנות חיובית | אריאל הורוביץ

כבר לפני חמש שנים הוכרז הרב אריה שטרן כמועמד הציונות הדתית לרבנות ירושלים. בינתיים הוא מדבר על מצב הרבנות, על נשים וספר תורה ועל הומוסקסואלים בקהילה, ומסרב להתרגש מרנסנס השיבה החילונית לארון הספרים היהודי המשך הרשומה

הייתי חושב לעצמי די | אלחנן ניר

הסתלקות הרב עובדיה חותמת תקופה של שורת מנהיגים תורניים שנתקיימו בהם תורה וגדולה במקום אחד. לצד היתמות יש כאן גם הזדמנות לצמיחה ולהתבגרות רוחנית המשך הרשומה

רבנות בעולם משתנה | אליהו בירנבוים

המציאות המורכבת של יהדות התפוצות דורשת רבנות מסוג אחר – כזו שלא רק תפסוק הלכה, אלא תשמש מורה רוחנית ותהפוך את היהדות לרלוונטית גם בעבור אלו שאינם שומרי מצוות

המשך הרשומה

רב לשם כבוד | משה שטרן

התואר "רב", המוצמד כיום לכל עסקן חרדי, עושה עוול לרבנים האמיתיים וגורם להשנאת הרבנות. אף אדם לא היה קורא "דוקטור" למי שלא עבר בחינות הסמכה

המשך הרשומה

מחלוקת לשם שמים? | רונן נויבירט

מלחמות הרבנים סביב הרבנות הראשית לוו בחרמות, בגידופים ובביזוי תלמידי חכמים. 
שלושה כללים מנחים למחלוקת לשם שמים

המשך הרשומה

הרב כמותג־על / חיים מאיר נריה

העתקתו הספרותית של הרב הראשי של יהדות צרפת, כמו גם המצאת דמות הרב הבדיונית בידי הרב מיכאל ברויד מארה“ב, חושפות כי הרב 
 החדש נתפס כמותג לכל דבר. הגיע הזמן להתבגר

המשך הרשומה

תורה לרואים בלבד / איתמר מרילוס

עיון במסורת הרבנית מגלה כי תפקידים בכירים היו חסומים בפני רבנים שלקו בעיוורון. 
האמפתיה הגיעה לעתים דווקא מכיוונם של אלה שלקו בו בעצמם  המשך הרשומה

בין הינדואיזם לקטניות / עידו פכטר

הרב פרופ' דניאל שפרבר, למד שנים רבות בישיבת 'חברון' ולאחר מכן נסע לטייל בהודו ואף שימש שם כרב. כיום הוא נציג הרבנות הראשית בוועידות בין־דתיות ומוציא ספר מפתיע העוסק לראשונה ביחס ההלכתי לדתות המזרח

המשך הרשומה

החורבן והזיכרון / שמואל כ"ץ

ההכרזה על כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגבורה נעשתה בניגוד לעמדת הרבנות הראשית, שקבעה קודם לכן את י' בטבת. סקירת יחסה של הרבנות ליום זה לאורך שנות קיומה

המשך הרשומה

רב למופת / שמואל פאוסט

כששמו הטוב, מעמדו ועתידו, נתונים על הכף, נאבק הרב הידוע המואשם בחטא על האמת שלו. מבעד לקליפתו הצהובה מציע הספר דמות רבנית שונה ודיון ציבורי מעניין המשך הרשומה

תבוא עליו ברכה? / אלישיב קנוהל

תמיד יהיה מתח בין המושכים להקל ובין המושכים להחמיר, ולא תמיד ההחמרה היא המשובחת מנקודת המבט של המבקשים לחזק את התורה. מהו דין ומהי חומרה, ומתי נכון להקל המשך הרשומה

עצה טובה של מומחה / נדב שנרב

הוראותיהם ופסקיהם של רבנים, תהא גדולתם אשר תהא, הם בגדר 'עצה טובה' שניתן לסמוך עליה ולקוות כי הוא מכוונת לרצונו של הקדוש ברוך הוא. הם אינם יוצרים חלות הלכתית. האמת היא חיצונית ואובייקטיבית, והמבחן העליון הוא היכולת לכוון אליה המשך הרשומה

עובדי קהילה / הדר ליפשיץ

כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל המשך הרשומה

בתגובה ל'לא הרבנות אשמה' מאת הרב אילעאי עופרן, גיליון פרשת משפטים

 

לקראת רבנות במימון קהילתי / ראובן קרוגר

 לא ניתן להציע שינויים במבנה הרבנות מבלי לתת את הדעת על תקצובה. קהילות חו"ל יכולות לשמש מודל   

הדיון המלומד שהתנהל מעל דפים אלו בנושא הרבנות התאפיין בכנותם המרשימה של כל אחד מן הכותבים וברצונם לחולל שינוי של ממש בחיי הדת בחברה הישראלית. לא פחות מרשימה היא שתיקתם המוחלטת בנושא התקציבי. האם מישהו מהם נתן את הדעת על ההשלכות הכלכליות של עצותיהם הנכבדות? האותיות "כ-ס-ף" לא נפלטו מקולמוסם. הדרישות שהרבנות תעבור "הסבה מנטלית" (הרב ריסקין) או שהציבור הישראלי יגלה "מעורבות ושותפות בעולם הדתי" (הרב אילעאי עופרן) הן הצהרות יפות וראויות, אך בשל העדר מענה כלכלי נמצא שהן דלות וחסרות מיקוד כבסיס למדיניות ציבורית יישומית.

התורה עצמה איננה מהססת לעסוק בנושאים כלכליים וארגוניים מובהקים לצדו של חזון חברתי גדול. את לוחות הברית קיבלנו בהר סיני לאחר קבלת ייעוץ ארגוני מכהן מדיין, ומפרשת תרומה והלאה מדווחת התורה עד השקל האחרון על תוצאות המגבית הציבורית שפנתה ללבו ולכיסו של כל חבר בקהילה. שיטה זו של מימון צורכי הדת באופן וולונטרי על ידי כלל חברי הקהילה התפשטה בכל ארצות תבל חוץ מבמדינת ישראל. בכל העדות ובכל הזמנים, הבינו היהודים שהקמת פלטפורמה ארגונית המאפשרת השתייכות קהילתית כרוכה במחויבות כלכלית. רק במדינת היהודים הפסיקו היהודים לשלם ישירות עבור שירותי הדת. במקום לבנות מערכת שנשענת על נדיבות הלב מחד ועל מחויבות קהילתית מאידך, העברנו את סמכויות הקהילה ואחריותה לשלטון המרכזי ושלוחיו, עם כל התוצאות העלובות שעליהן קוננו הכותבים.  

קרן מסייעת

לפני כעשרים שנה, החלו להופיע סימנים ראשונים של שינוי בריכוזי התיישבות של עולים חדשים (בעיקר אנגלו-סקסים) כמו רעננה ובית שמש. אנשים אשר הכירו את התרבות הקהילתית מחוץ לארץ, ואשר תשלום מסי חבר למימון אחזקתה של הקהילה – ובכללה משכורתו של הרב – נראה בעיניהם כדבר טבעי, העתיקו את השיטה לארץ יחד עם השינויים המתבקשים. כך למשל הם קבעו שהמשרה תהיה משרה חלקית, בניגוד למקובל בחוץ לארץ שם הרב מועסק במשרה מליאה.

בינואר 2007 הקימה עמותת "לקראת שליחות" (גילוי נאות: הכותב מכהן כמנכ"ל העמותה) "קרן הזנק" על מנת לשבור את המחסום התרבותי בעניין ולהאיץ את התהליך למיסוד רבנות קהילתית עצמאית. מאז חתמו ארבע עשרה קהילות על הסכמי שיתוף פעולה, מרמת הגולן עד עוטף עזה.

הסיוע מבוסס על "מאצ'ינג" לאורך שלוש שנים, שבהן חלקה של הקרן הולך ופוחת וחלקה של הקהילה הולך ועולה. המטרה היא להבטיח לרב הכנסה משלימה מכובדת של כ-5,000 שקלים ברוטו עבור משרה חלקית. מהשנה הרביעית ואילך, לאחר שתרומתו של הרב לקהילה הוכחה, הקהילה כבר בשלה לשאת את משא הרבנות באופן עצמאי. העלות המשוערת לחבר קהילה בסוף התהליך, בקהילה ממוצעת בת מאה משפחות, לא עולה על סכום של 100 שקלים לחודש (קצת יותר מההוצאה החודשית על עיתון מקור ראשון במהדורת שבת!). בשיטה זו הושקעו בחמש השנים האחרונות למעלה מ- 1,000,000 ש"ח על ידי חברי קהילות בארץ למימון איכות חייהם הקהילתית והתורנית!

תוכנית זו הינה 'פיילוט' שנועד לשכנע עוד ועוד קהילות להשקיע ברבנות הקהילתית. התוכנית נשענת נכון לעכשיו על כספים פילנתרופיים שגויסו למען מטרה זו. בטווח הרחוק יותר, ייתכן שיש מקום לבחון את העברת המימון המסייע לרשויות המדינה כדי שזו תעודד מעין "הפרטה" של הרבנות תוך עידוד הקמתן של קהילות עצמאיות ברחבי הארץ.

אימוץ הדגם הגלותי

האנטי-תזה לרבנות מרוכזת ומרחיקה היא קהילה מקומית מקרבת. אחינו בגולה הוכיחו שניתן להקים בית כנסת שיהווה אבן שואבת לציבור הרחב, בית יוצר לזהות יהודית, תוך לקיחת אחריות על בחירת הרב באופן שיהלום את צרכי הקהילה. זאת, מבלי להתעלם מהמשמעויות הכלכליות של ההחלטה – "כל איש אשר ידבנו לבו". באותו אופן, בית כנסת קהילתי פתוח ומזמין תוצרת כחול-לבן יכול להיות בית יוצר לזהות יהודית-ישראלית.

הגמרא במסכת מגילה (כא ע"א) קובעת ש"עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל שיקבעו בארץ ישראל". ככל הנראה הגמרא אינה מתכוונת לסופת טורנדו שתעקור ממקומם את רהיטי בית הכנסת ותטלטל אותם במרומים לארץ, אלא לתהליך פרוזאי יותר של שינוי חברתי-תרבותי-כלכלי, שבו הפן המכיל והרב-גוני של בית כנסת בגולה, בהנהגתו של רב מוכשר ומסור, נעקר ונשתל בזהירות ובהתאמה באדמת ישראל.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ח' באדר תשע"ב, 2.3.2012 

 

לקראת קהילות פתוחות בישראל / אליהו בירנבוים

 

על מנת לחדש את עטרת הקהילתיות היהודית יש לשנות את תפיסת הקהילה מהתארגנות סביב בית כנסת למוקד שייכות ומשמעות שרלוונטי גם למי שאינם מתפללים. גם תפקיד הרב יקבל משמעות אחרת

המשך הרשומה

פרישמן במדבר / אריאל לוינסון

סיפוריו של דוד פרישמן על בני ישראל במדבר ועל המרד שלהם בהנהגה הכהנית באו מתוך רצון לחשוף את הקרע בין החילונים הראשונים לבין ההנהגה הרבנית. עיון בכתביה העזים של דמות מרכזית בספרות העברית שנשכחה

המשך הרשומה