ארכיון הבלוג

להתמודד! | אלישיב קנוהל

עלינו לדאוג להתאים את דברי התורה למציאות המשתנה בעזרת הכלים ההלכתיים שניתנו בידינו. על ששת היעדים הבוערים המונחים לפתח הרבנים הראשיים החדשים   המשך הרשומה

מודעות פרסומת

לא הרבנות אשמה / אילעאי עופרן

 

רבים רוצים ביהדות משמעותית ומאירת פנים, אך המפתח לכך נתון בעיקר בידי החברה הישראלית עצמה

המשך הרשומה

הכפייה מנוונת – תנו לנו תורה גדולה / תומר פרסיקו

 

יש להשתחרר מעולה של הרבנות הראשית ולאפשר בחירה חופשית בין רבנים. רק כך תצמח דתיות שהיא לא רק בריאה ומוסרית אלא גם מקובלת ומשותפת לציבור רחב

המשך הרשומה

יום השואה הראשון / שמואל כ"ץ

 

עיון היסטורי מגלה כי הרבנות הראשית הקדימה את הכנסת בניסיונה לקבוע יום זיכרון לשואה, אלא שכשלה ולא הצליחה להטמיעו בציבור הרחב. לתולדותיו של עשרה בטבת כיום השואה

המשך הרשומה

בתגובה ל'רבנות מרחיקה' מאת שלמה ריסקין, גיליון פרשת ויצא

 

אין קדושה ברבנות / צבי ליפשיץ

 שבוע לאחר שהתפרסמו דבריי תחת הכותרת "להפריט את מוסדות הרבנות" (גיליון פרשת תולדות), קראתי את דברי הרב שלמה ריסקין תחת הכותרת "רבנות מרחיקה" (גיליון פרשת ויצא). הרב ריסקין ואני הקטן רואים עין בעין את חוליי הרבנות ואת הנזקים הנגרמים על ידיה, אבל מסקנותינו שונות. הרב קורא למעשה להחלפת הרבנות, ואילו אני קראתי לביטולה.

הרב ריסקין מצטט במאמרו התבטאות קולעת מאין כמוה של הרב סולובייצ'יק זצ"ל, על המונח "כפייה דתית" שהוא אוקסימורון. מה שנעשה בכפייה לא יכול להיות בעל משמעות דתית. תמהני אם הרב ריסקין נתן דעתו על כך שהמושג "רבנות ראשית" הוא אוקסימורון מאותו סוג בדיוק. 'ראשית' דהיינו ממונה, ואם היא ממונה לא יכולה להיות לה סמכות רבנית. "עשה לך רב" למדנו במסכת אבות – לך ולא לזולתך.

גישת הרב ריסקין, שהיא גם גישת ראשי ארגון "צהר" ובעצם גישת רוב ההנהגה הדתית-ציונית, מצערת אותי, באשר היא מרחיקה מאוד את אפשרות פתרון בעיית הרבנות "המרחיקה". הנוקטים בגישה זו נלחמים בטחנות רוח. דברי הרב ריסקין, כמו קמפיין "צהר", מופנים למעשה אל הפוליטיקאים השולטים ברבנות הראשית. לא זו בלבד שאוזנם של אלו ערלה, אלא שהם רואים במתקפה עליהם פגיעה בכבודם ומתחפרים עמוק יותר בעמדתם.

תומכי מוסד הרבנות מזכירים חזור והזכר את המוסד המקודש שהקים הרב קוק זצ"ל. אבל אסור להתעלם מן העובדה שהרב קוק הקים מוסד עצמאי לחלוטין – מחויבותו הייתה אך ורק לריבונו של עולם, תורתו ועמו. משהוקמה המדינה וראשיה הכפיפו את מוסד הרבנות לסמכותם ולגחמותיהם – פגה זכות קיומו. אם בשנותיו הראשונות כיהנו בו אנשים בעלי שיעור קומה שהעניקו לו מיוקרתם וסמכותם, הייתה זו לא יותר מהנשמה מלאכותית. בין המוסד היום לבין זה שהקים הרב קוק זצ"ל אין לא יותר משיתוף השם, ונשיאת שמו של הרב זצ"ל בהקשר למוסד הקיים הינה לעניות דעתי נשיאה לשווא.

אני קורא לרב ריסקין, לידידי הרב סתיו, ולכל מי שתורת ישראל, אהבת ישראל וכבוד שם שמים יקרים לו. אנא, השתחררו ממחויבותכם לרבנות הראשית. במקום לפנות אל אוזנם הערלה של הרבנים ופטרוניהם הפוליטיקאים, פנו אל העם. אוזניו של זה כרויות לשמוע מכם את בשורת יהדות החסד, הצדקה והמשפט. כוחכם בפוליטיקה אפסי, אבל בקרב העם הוא עצום. במקום "לזרוק מכל המדרגות" את הפונים אליכם בבקשת חתונה עוקפת רבנות (ביטוי של הרב סתיו המצוטט בעיתון "הארץ") – קבלו אותם בזרועות פתוחות. ולא רק חופות. סדרו גיטין, התירו עגונות, גיירו גרים, הקימו מוסדות השגחת כשרות. אין אף פוליטיקאי שיוכל לעמוד בפני המהפכה שגישה כזו תיצור.

ב"כיכר פריז" בירושלים יושבת בסטיליית "היכל שלמה" (ואני יודע שהרבנות כבר לא יושבת שם, אבל הסמל הוא סמל…). לידה טחנת רוח. במקום להילחם בטחנת הרוח, הפילו את חומות הבסטיליה. אלו עמידות להתקפות מן החוץ והדרך היחידה להפילן היא על ידי ריקון התוכן בפנים – או אז יקרסו החומות פנימה מאליהן.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' בכסלו תשע"ב, 16.12.2011 

 

רבנות מרחיקה / שלמה ריסקין

 

להחלטתו של הסופר יורם קניוק לוותר על זהותו היהודית כמעט אין כיום שותפים, אך דרכה הנוכחית של הרבנות הראשית עלולה להוביל רבים לצעד דומה. ניתן וצריך לקרב

המשך הרשומה

להפריט את מוסדות הרבנות / צבי ליפשיץ

 

הבעיה המרכזית של הממסד הדתי כיום איננה שר דתות כזה או אחר אלא תלותו בפקידות השלטונית. פעילות 'צהר' היא רק פירור קטן במהפכה שיש לעשות

המשך הרשומה

איבדנו את הסבלנות לחיות עם דעות של אחרים / אבי גז

 

הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, כואב את חוסר היכולת לדבר בחברה הישראלית, מספר על ילדותו במרוקו ומדבר על המצב בעולם הערבי, על אירועי מגרון ועל יציאת הצוערים בעת שירת הנשים

המשך הרשומה

מנהיגות מהיכל שלמה / שמואל כ"ץ

 

הרב יצחק נסים זצ"ל הביא לרבנות הראשית רוח מרעננת של מנהיגות בטוחה בעצמה. הרב שלא ויתר על כל שדרות העם לא ויתר גם על כבוד היהדות ועמד בעוז מול תכתיבים של שרי הממשלה. 30 שנה להסתלקותו

המשך הרשומה

חג שחרור ירושלים: עיצובו של יום / שמואל כ"ץ

 

על השיקולים, הלבטים, המחלוקות וההחלטות בדרך לקביעת יום ירושלים כיום שמחה והודיה על ידי הרבנות הראשית

המשך הרשומה

חידוש שלא היה כמותו מימי בית שני / שמואל כ"ץ

 

על עיצוב דמותו הרוחנית של יום העצמאות בידי הרבנות הראשית בשנת ה'תש"ט – שיקולים, נימוקים והחלטות 

המשך הרשומה

הדרך הקשה מחכם באשי לרבנות ראשית / שמואל כ"ץ

ההתקפות הרבות על הרבנות הראשית מחייבות אותנו לשוב מעט לאחור ולהבין מאין היא צמחה ומה הם הישגיה החשובים. סקירה היסטורית שבה מעורבות סוגיות של מעמד האישה, הכלת החברה הציונית חילונית והרבה מדיניות בריטית

המשך הרשומה