ארכיון הבלוג

בלדה חדשה לעוזב קיבוץ | ירון אביטוב

ביקורת חריפה לצד געגוע מלווים את יחסו של הגיבור לקיבוץ שעזב ושאליו חזר. לא לפני שלחם במלחמת יום כיפור, נאשם בריגול ועקר לגרמניה

המשך הרשומה

חידה מקומית | אביבה מהלו

תוכחת האוהב של בן הקיבוץ בנויה על רובדי מיתוסים קדמוניים שגילוים מעמיק את מסריה ומעצים את יופייה. לבוש חדש בכרך אחד לטרילוגיה הוותיקה 

המשך הרשומה

שוב פולחת בשדה / יעל (פרוינד) אברהם

בסרטה החדש נוגעת הדר פרידליך בקשיי ההזדקנות בקיבוץ המופרט ובשינויים הרבים העוברים על ותיקי ‘הניסוי החברתי הגדול של המאה העשרים‘ המשך הרשומה

לחזור לציון, להרפות מן ההלכה / אילון שמיר

 

החלוצים גדלו באווירה דיכוטומית שביקשה לאמץ את הכול או לוותר על הכול. הם בחרו לוותר, אולם צאצאיהם מבקשים לאמץ חלק מאורחות החיים שעליהם ויתרו – לא תמיד במסגרת ההלכה לכל פרטיה

המשך הרשומה

העבודה היא חיינו? / יעל ניצן (רובינשטיין)

 

שברו של הקיבוץ, שמקבל ביטוי קולנועי עדכני ב'עמק תפארת', נובע כמעט בהכרח מהשתתת הכול על ערך העבודה. הערה על סופו של הניסוי שהתחבב כל כך על הקולנוע

המשך הרשומה

אגדות לוז / רבקה שאול בן צבי

 

צבי לוז, אחד מן המפתיעים שבסופרים הישראלים, נותר עלום משך כל השנים ונודע רק במחקריו. פרס רמת גן שניתן לו לאחרונה על מפעל חיים משיב את שבותו הראויה

המשך הרשומה

תאונה היסטורית / יעל (פרוינד) אברהם

 

גל של ספרים עוסק לאחרונה בתופעה הקיבוצית, על מאפייניה הקומי-טראגיים ותהליך התפוררותה. ספרו של שחם עושה זאת באמצעות תיאור רגשי של זוג קשישים שתאונת דרכים שינתה את חייהם

המשך הרשומה

לבו במזרח / יעקב בר-און

 

שורשיו של הסופר אלי עמיר נטועים עמוק בתרבות המזרחית, אך אין בכך כדי למנוע ממנו להפליג למחוזות חדשים – הפעם בספר חדש על אהבה שמתחוללת הרחק מן הפרת והחידקל. ראיון

המשך הרשומה

הבועה הקיבוצית חודרת / אמנון לורד

 

ההוויה בקיבוץ, מנותקת מהחברה הכללית ואף ממבוגריה ומעברה שלה, מצליחה לנגוע ולחדור ממרחק השנים באמצעות דרכה הייחודית של המספרת לספר את סיפורה האישי שהוא סיפור קיבוצה. ספר שנקרא בבליעות גדולות

המשך הרשומה

שיפוט מהיר / שמואל פאוסט

 על: בלבב פנימה: סיפור קטן של גבורה גדולה, מאת: זאב קרוב; סיפור השיכחה, מאת: סטפן מריל בלוק; אלוהים בחדר האוכל, מאת: איריס קסל-בלינדה

  המשך הרשומה

באור השמש הארצישראלית / יעקב בר-און

מאז כתב את שירו הראשון, בשנת 36' למרגלות הגלבוע, לא חדל אנדד אלדן לכתוב שירה. "אני שותה שמש באהבה, והיא מעניקה לי מהחיות שלה ונכנסת לשירים שאני כותב", הוא אומר בביתו שבקיבוץ בארי, עם צאת ספר שיריו "באורו זורם הפרי בעורי"

המשך הרשומה