ארכיון הבלוג

המתווך שחזר מן הכפור | אמנון לורד

בשונה מג'ון ויין ב"המחפשים", בסרטו החדש של סטיבן ספילברג מצליח בן דמותו העדכני, טום הנקס, לחזור מהמלחמה הקרה הביתה, לאמריקה. אלא שהבית הוא כבר לא מה שהיה פעם  המשך הרשומה

אלוהים לא מרחם על ילדי הגן | עמיחי חסון

בסרטו "הגננת" מתאר נדב לפיד את עולם השירה הישראלי כמלא בעצמו ובמעט אנשים. השירה משמשת דימוי לדבר מה שאבד מהעולם, והרגעים החזקים בסרט נוצרים דווקא מהיעדר מילים
המשך הרשומה

צופים בתמונות נפשנו | חגית חוף

הקולנוע, אולי האמנות האהובה ביותר היום, עונה על צרכים נפשיים ורגשיים, על הצמא להשתייכות ועל הצורך בשחרור מרוע. ספר פסיכולוגי מנתח סרטים וצופים
המשך הרשומה

אגיד לך ת'אמת ריבונו של עולם | חיותה דויטש

תפילות הפכו לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של הקולנוע, ורק לאחרונה שולבו גם בסרטים ישראליים, חלקן מחוץ למקום התפילה הרשמי. ללמוד מהתפילה הויזואלית
המשך הרשומה

בתקווה שתבינו את הרמז | צחי כהן

אחת הדרכים הבדוקות להרוס סרט היא להצהיר בתוכו בגלוי על משמעותו ומסריו. "לוסי" הוא סרט בעל יומרות פילוסופיות, ולכן ההצהרות המפורשות בו הרסניות במיוחד 
המשך הרשומה

הוזה אל האינסוף / חגית גרוסמן

 

 ז'אק קתמור היה אמן אנרכיסט, כריזמטי ונטול רסן. הבמאי והסולן אורי דרומר לא הכיר אותו אך נשבה בקסמה של הדמות וכעת הוא אוצר תערוכה מעבודותיו  

המשך הרשומה

לא תעמוד על דם רעך / אילת וידר-כהן

 

שני סרטים שעוסקים בפגיעה מינית יצאו לאור לאחרונה. האחד עלילתי ומתרחש בישראל והשני תיעודי ומתרחש בבולטימור, ושניהם נוגעים במקומות של כאב, רוע וגם תקווה ואחריות

המשך הרשומה

העבודה היא חיינו? / יעל ניצן (רובינשטיין)

 

שברו של הקיבוץ, שמקבל ביטוי קולנועי עדכני ב'עמק תפארת', נובע כמעט בהכרח מהשתתת הכול על ערך העבודה. הערה על סופו של הניסוי שהתחבב כל כך על הקולנוע

המשך הרשומה

עין אחת עצומה / יובל ריבלין

 

הקולנוע הציוני בראשית דרכו משקף את הזהות הלאומית שביקשו יוצריו לעצב. ספר חדש המוקדש לנושא שופע פרטים ואנקדוטות, אך נמנע מעיסוק בתכנים ובמשמעותם ובשאלות הרלוונטיות לימינו על השפעת הקולנוע על בנייתו של האתוס הציוני

המשך הרשומה

אפילת הפרברים / יעל רובינשטיין

 

הקולנוע האמריקני העצמאי אוהב להציג את הפרבר הבורגני הכל-אמריקני, זה של האנשים המהוגנים, כמסתיר מאחוריו סודות אפלים וניכור נורא. זעקה דרך דימוי קולנועי

המשך הרשומה

אהבה מהסרטים / יעל רובינשטיין

 

שלל טכניקות של תסריט מאפשרות לספר סיפורי אהבה אמינים, שאין להם למעשה הקבלה של ממש במציאות. מסתבר שהמורות באולפנה צודקות

המשך הרשומה

הדילמה האמנותית של הקולנוע / יעל רובינשטיין

 

למרות שהנוסחה ההוליוודית של 'קוד הייז' פועלת במרץ, אמני הקולנוע ביקשו ללכת אל מעבר לבנאלי ויצרו את 'הגל החדש' וצורות נוספות של קולנוע לא מרגש. הדגש על האסתטיקה הצורנית מפרנס את החוגים לקולנוע, אבל לא 'עובד'

המשך הרשומה

אאוט-סיידרית / יעל רובינשטיין

 

היעדרותה העיקשת של ירושלים מהיצירה הקולנועית מבטאת הלך רוח של דחיקה תרבותית ויחס מנוכר כלפיה. רק מהפכה תודעתית תביא לשינוי המאזן

המשך הרשומה

(סרטי) בורקס בארץ המובטחת / יעל רובינשטיין

 

הקולנוע הישראלי עוסק שנים רבות בעלייה ובהגירה, בדרכים רבות ושונות המשקפות את המרכזיות של הסוגיה באתוס של מדינת ישראל. מרוקאי, רוסי וקיבוצניק: אצלנו מדובר בסיפור  אופטימי

המשך הרשומה

תיעוד קולנועי של טרגדיה מובנית / יעל רובינשטיין

 

המאה העשרים ואחת פתחה את העיסוק הקולנועי בחוויית ההגירה, עם שלל סרטים שעוסקים, ברובם, בהגירה המוסלמית לאירופה. הם סוגרים מעגל עם סרטי המאפיה האיטלקית של המאה הקודמת

המשך הרשומה

תחושת הקיום המתפוגגת / יעל רובינשטיין

 

שתי יצירות דרמטיות חדשות מציגות את מעמדה הרעוע של הזקנה בעולם המודרני, ומציעות פתרונות שונים בתכלית. בין 'נבלות' ל'פריחת הדובדבן'

המשך הרשומה