ארכיון הבלוג

"בחלומות אני שרה בקול הקודם שלי" | רחלי ריף

היא התחילה כילדה מקוננת בבתי אבלים בכרם התימנים לפני שהופיעה בחפלות, פרצה לתודעה באלבום משיריה ולימדה את זוהר ארגוב. על אף מחלת הסרטן שנטלה ממנה את מיתרי הקול, אהובה עוזרי לא מפסיקה להופיע, לנגן ולכתוב מוזיקה, ובעיקר לזכות באהבת הקהל. שיחה אופטימית עם זכייתה בפרס אקו"ם למפעל חיים המשך הרשומה

פוליטיקה על צווארה | חוה פנחס־כהן

בספר דברי הימים של פרס ישראל ייאמר כי השנה לא ניתן הפרס לספרות בשל ליקוי מאורות ציבורי. על שיפוט, סמלים ישראליים וספרות עברית
המשך הרשומה

מסתת בגוש של שיש / יעקב בראון

ממרומי גילו, נתן שחם אינו מוותר ומקפיד להוציא ספר כל שנתיים. לרגל זכייתו בפרס ישראל הוא מספר על התחנות בתיאטרון ובמוסיקה, על הביקורת הקטלנית של קורצוויל ועל הרושם מגינתר גראס המשך הרשומה

שמים בתוך הבור / אריאלה הירש-ישראלי

 

תערוכת הרטרוספקטיבה של מיכה אולמן מאפשרת מפגש עם יצירותיו הפשוטות והמטלטלות של אחד מגדולי האמנים בישראל. החול, השולט בעבודותיו, יוצר מפגש נוקב של הנשגב עם הארצי

המשך הרשומה

המשוררת שלא רצתה להזדקן / גדעון טיקוצקי

 

בשנותיה האחרונות פנתה לאה גולדברג אל הציור, ובחרה בסגנון שירי המתקרב אל לשון הדיבור. על הנסיבות, הנחשפות כאן לראשונה, שהובילו לקבלתה את פרס ישראל רק לאחר מותה

המשך הרשומה