ארכיון הבלוג

הלילה של בת המזל | נַחֵם אילן

מקור שמה של המימונה, תרגום השרח לארון הספרים היהודי, המלצות נמלצות של חכמי מרוקו – מקצת מן המחקר המגלה תרבות ססגונית בשפעת לשונותיה
המשך הרשומה

מודעות פרסומת

על שקיעות והשקעות (לפרשת ויצא)

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּמֶש (בראשית כח, יא)

בתנ"ך השמש לעולם אינה שוקעת.

אנו רגילים לקרוא להיעלמותה של השמש מעינינו בשם "שקיעה", אך במקרא השורש שק"ע כלל לא מוזכר בהקשר זה. המשך הרשומה

מבארה שבע – תלה אביב (לפרשת ויגש)

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵא-לֹהֵי אָבִיו יִצְחָק (בראשית מו, א)

דומה שאין גן ילדים ברחבי הארץ שבו לא נשמע בשבועות האחרונים השיר הפותח במילים "ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו". מילות השיר נתחברו על ידי אברהם אברונין – איש לשון ודקדוק שעלה ארצה מאודסה שברוסיה בשנת 1910 – כתחליף למילים ביידיש שחיבר מרדכי רויטמן עשרות שנים קודם לכן, מילים שזכו לתפוצה רחבה למאוד בקהילות אירופה, בין השאר בזכות המנגינה הקליטה המוכרת.

המשך הרשומה

חמור גרם וגורמים בכירים (לפרשת ויחי. גיליון 697)

"יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מט יד)

"גורם בכיר בפמליית ראש הממשלה מסר…". סוד ידוע הוא שפעמים הרבה רצונם של בכירים שונים להסתיר את זהותם גורם להם להתכסות בכינוי "גורם", מבלי לחשוף את שמם. מהו "גורם" זה, והיכן מקורו?

המשך הרשומה

איך התבשל המטבח (לפרשת מקץ. גיליון 695)

"הבא את האנשים הביתה וטבֹח טבח והכן כי אִתי יאכלו האנשים בצהרים" (בראשית מג טז)

"ניתן לקבל מבחר מנות מהמטבח החלבי או הפרווה שלנו", מבשרת מודעת פרסום של מסעדה כלשהי בדרום הארץ. הצירוף "המטבח החלבי או הפרווה" אינו נראה זר בעינינו – אך לו היה נתקל בו יהודי בן הדורות הקודמים אפשר שהיה תמה:  הכיצד ילכו יחדיו מטבח – הנגזר מן השורש טב"ח – ומאכלי פרווה, שלא לומר חלב?

המשך הרשומה