ארכיון הבלוג

בתגובה ל'רבנות מרחיקה' מאת שלמה ריסקין, גיליון פרשת ויצא

 

אין קדושה ברבנות / צבי ליפשיץ

 שבוע לאחר שהתפרסמו דבריי תחת הכותרת "להפריט את מוסדות הרבנות" (גיליון פרשת תולדות), קראתי את דברי הרב שלמה ריסקין תחת הכותרת "רבנות מרחיקה" (גיליון פרשת ויצא). הרב ריסקין ואני הקטן רואים עין בעין את חוליי הרבנות ואת הנזקים הנגרמים על ידיה, אבל מסקנותינו שונות. הרב קורא למעשה להחלפת הרבנות, ואילו אני קראתי לביטולה.

הרב ריסקין מצטט במאמרו התבטאות קולעת מאין כמוה של הרב סולובייצ'יק זצ"ל, על המונח "כפייה דתית" שהוא אוקסימורון. מה שנעשה בכפייה לא יכול להיות בעל משמעות דתית. תמהני אם הרב ריסקין נתן דעתו על כך שהמושג "רבנות ראשית" הוא אוקסימורון מאותו סוג בדיוק. 'ראשית' דהיינו ממונה, ואם היא ממונה לא יכולה להיות לה סמכות רבנית. "עשה לך רב" למדנו במסכת אבות – לך ולא לזולתך.

גישת הרב ריסקין, שהיא גם גישת ראשי ארגון "צהר" ובעצם גישת רוב ההנהגה הדתית-ציונית, מצערת אותי, באשר היא מרחיקה מאוד את אפשרות פתרון בעיית הרבנות "המרחיקה". הנוקטים בגישה זו נלחמים בטחנות רוח. דברי הרב ריסקין, כמו קמפיין "צהר", מופנים למעשה אל הפוליטיקאים השולטים ברבנות הראשית. לא זו בלבד שאוזנם של אלו ערלה, אלא שהם רואים במתקפה עליהם פגיעה בכבודם ומתחפרים עמוק יותר בעמדתם.

תומכי מוסד הרבנות מזכירים חזור והזכר את המוסד המקודש שהקים הרב קוק זצ"ל. אבל אסור להתעלם מן העובדה שהרב קוק הקים מוסד עצמאי לחלוטין – מחויבותו הייתה אך ורק לריבונו של עולם, תורתו ועמו. משהוקמה המדינה וראשיה הכפיפו את מוסד הרבנות לסמכותם ולגחמותיהם – פגה זכות קיומו. אם בשנותיו הראשונות כיהנו בו אנשים בעלי שיעור קומה שהעניקו לו מיוקרתם וסמכותם, הייתה זו לא יותר מהנשמה מלאכותית. בין המוסד היום לבין זה שהקים הרב קוק זצ"ל אין לא יותר משיתוף השם, ונשיאת שמו של הרב זצ"ל בהקשר למוסד הקיים הינה לעניות דעתי נשיאה לשווא.

אני קורא לרב ריסקין, לידידי הרב סתיו, ולכל מי שתורת ישראל, אהבת ישראל וכבוד שם שמים יקרים לו. אנא, השתחררו ממחויבותכם לרבנות הראשית. במקום לפנות אל אוזנם הערלה של הרבנים ופטרוניהם הפוליטיקאים, פנו אל העם. אוזניו של זה כרויות לשמוע מכם את בשורת יהדות החסד, הצדקה והמשפט. כוחכם בפוליטיקה אפסי, אבל בקרב העם הוא עצום. במקום "לזרוק מכל המדרגות" את הפונים אליכם בבקשת חתונה עוקפת רבנות (ביטוי של הרב סתיו המצוטט בעיתון "הארץ") – קבלו אותם בזרועות פתוחות. ולא רק חופות. סדרו גיטין, התירו עגונות, גיירו גרים, הקימו מוסדות השגחת כשרות. אין אף פוליטיקאי שיוכל לעמוד בפני המהפכה שגישה כזו תיצור.

ב"כיכר פריז" בירושלים יושבת בסטיליית "היכל שלמה" (ואני יודע שהרבנות כבר לא יושבת שם, אבל הסמל הוא סמל…). לידה טחנת רוח. במקום להילחם בטחנת הרוח, הפילו את חומות הבסטיליה. אלו עמידות להתקפות מן החוץ והדרך היחידה להפילן היא על ידי ריקון התוכן בפנים – או אז יקרסו החומות פנימה מאליהן.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ' בכסלו תשע"ב, 16.12.2011 

 

מודעות פרסומת