ארכיון הבלוג

בתגובה ל'אחר, חזור בך!' מאת הרב ישעיה שטיינברגר, גיליון פרשת שמות

 

גם הסנהדרין עלולה לטעות / אברהם זהבי

 הרב שטיינברגר דן במאמרו, בין היתר, בלגיטימיות שבייחוס טעויות לחז"ל. לקראת סוף המאמר הוא כותב: "אם אתה חושד את חז"ל בטעות, אינך מאמין בתורה שבעל פה, ואז גם תורה שבכתב אין לך". אני תמה איך מתיישבת אמירה זו עם הכתוב בויקרא ד, יג: "ואם כל עדת ישראל ישגו, ונעלם דבר מעיני העדה, ועשו אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה ואשמו", וכן עם האמור בבמדבר טו, כד: "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה וגו'". מכתובים אלה עולה מפורשות שהשגגה והעלם הדבר רובצים גם לפתחם של "עיני העדה", הם הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית.

"לראיה", כביכול, שאין ליחס לחז"ל טעות, מפנה הרב שטיינברג למסופר במשנת ראש השנה סוף פרק א, שם ציית ר' יהושע לקביעת ראש חודש תשרי בבית דינו של רבן גמליאל, למרות שהיה ברור לו שהיא מוטעית: "והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו".  אך לפי האמור באותה משנה לא חזר בו ר' יהושע מחשבונו, אלא השתכנע מדברי ר' עקיבא שלעניין קביעת המועדים יש גזרת הכתוב שהיא אינה תלויה במצב האסטרונומי האובייקטיבי אלא בהכרעת הסנהדרין, גם אם טעו – "שנאמר: אלה מועדי ה' אשר תקראו אֹתם – בין בזמנם בין שלא בזמנם".

לא בכדי נמנע ר' עקיבא מלהפנות את ר' יהושע לכתוב בדברים יז, יא "על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", שנדרש בספרי כהוראה לציית לסנהדרין "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהיא ימין". הפסוק הנ"ל ומדרשו רלוונטיים רק לכתוב בראש העניין שם: "כי יפלא ממך דבר…", ואילו טעותו של רבן גמליאל לא הייתה נפלאת מעיני ר' יהושע, כאמור. זאת ועוד; מדרשו של הפסוק דלעיל בירושלמי הוריות (א, א) הפוך מזה שבספרי: "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, תשמע להם? תלמוד לומר: 'ימין ושמאל' – שיאמרו על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל".

בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנת הוריות הוא תופס כעיקר דווקא את המדרש שבירושלמי, וכותב שהמציית לפסיקת הסנהדרין בידיעה שהיא מוטעית "הרי הוא מזיד". אף על פי כן, מתכפר לו העוון בקרבן שגגה, משום "שהוא שגג באמרו יתעלה 'על פי התורה אשר יורוך וכו", וחשב (בשגגה!) שחובה לעשות על פיהם, ואפילו טעו".

לסיום אני מרשה לעצמי לתמוה על הביטוי הבוטה שבו השתמש הרב שטיינברג: "אחר". האם לאור המובא לעיל מהרמב"ם גם הוא היה נחשב כ"אחר" שכפר בתורה ובשכרה?

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ג' בשבט תשע"ב, 27.1.2012 

 

מודעות פרסומת