על: לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות, מאת: יונתן זקס; ידיד נפש, מאת: ארי איתן; המאמינים, מאת: זואי הלר

לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות, מאת: יונתן זקס, מאנגלית: צור ארליך, מגיד, 2010

מילים ספורות אינן מכילות את כל עושרו של הספר הזה. צריך פשוט לקרוא. הרב פרופ' זקס מנסח אתיקה יהודית שבמוקדה צו האחריות כלפי הזולת. אתיקה הנובעת מתאולוגיה הרואה את הבורא כמורה ומחנך, המוליך את ברואיו אט אט ונותן להם את הכלים לעשות את הישר והטוב. בידע ובווירטואוזיות מרשימים זקס מהלך בין המקורות היהודיים הקלאסיים, התנ"ך ופרשנותו, הגות יהודית ועולמית, שירה, ספרות, תאטרון, קולנוע ועוד ושוזר בהם סיפורי חיים מפעימים ומלאי חמלה. התוצאה – שהיא לעתים דרשנות מופלגת ומיישרת קצוות – מלמדת ומרגשת ומניעה את הקורא לפעול טוב בעולם. התרגום לעברית הוא לא פחות ממבריק. ספר חיוני לשיח היהודי המתחדש, התורני, החברתי והציבורי בישראל. זהו ספר חובה לכל אדם השואל מה תכליתו ומהי חובתו בעולמו. הן לנתקלים לראשונה במקורות היהדות והן למי ששולטים בהם וזוכים כאן למבט מקיף ומרענן על מהי המשמעות של היות יהודי מחויב.

ידיד נפש, מאת: ארי איתן, בבל וידיעות ספרים, 2010

סיפור שתחבולתו היא יומן שכתב בחור ישיבה צעיר ממוצא ספרדי, המתקבל ללימודים בישיבה אשכנזית, במסגרת המכסה לתלמידים בני עדות המזרח. הצעיר הביישן נתון להתחבטויות נפש. הוא מתוודע לעומק העדתנות (איני אוהב להשתמש במונח השגוי בהקשר זה 'גזענות') בעולם הישיבות האשכנזי, להתנשאות ולבורות של אלה שאליהם הוא נושא את עיניו. בדרך הוא פוגש באלטר-אגו שלו – נער ספרדי המתעקש לשבת וללמוד כמוקצה מחמת מיאוס בקצה הישיבה, שאינה רוצה בו. את מסכת הלבטים וייסורי הנפש מלווה פרשייה מכוערת של מאבק על ראשות הישיבה, הקורע את הישיבה לשני מחנות הנלחמים אלה באלה בדרכים בזויות. חשיפת הבעיה החברתית חיונית ביותר, אך הסיפור עצמו משעמם, תמים מאוד, נטול דרמה. כמה אפשר להמתין בציפייה לפרק הבא, שבו יתוארו אותם לבטים ובו יתגלה עוד פשקוויל או תעלול מכוער במאבק הפנימי בישיבה? השפה – גם אם אותנטית – היא מעין ניסיון כושל להתנסח בשפה גבוהה ומליצית, והתוצאה איננה מעשירה או מלבבת. סופו הטרגי של הסיפור מסיר כל שארית איפוק מהמספר, והוא נגרר למרבה הצער לפמפלט אנטי חרדי מתבקש אך פשטני.

המאמינים, מאת: זואי הלר, מאנגלית: יואב כ"ץ, סימנים וידיעות ספרים, 2010

סיפורה של משפחה יהודית שמאלנית הניצבת בפני משבר. אודרי האנגלייה פגשה בשנות ה-60 בג'ואל, עורך דין יהודי-אמריקני, והתאהבה בו, או בחיים בניו יורק. לזוג שלושה ילדים, הגדלים לתוך עולמם החד-משמעי והבלתי מתפשר באמונתו הליברלית-רדיקלית של ההורים. הסיפור מתרחש בראשית שנות האלפיים. ג'ואל, כבן 70, מתמוטט כתוצאה משבץ מוחי בעת שהוא מגן בבית המשפט על טרוריסט מאל-קאעידה. עם הזמן נחשפים לעיני משפחתו חייו הכפולים, ורעייתו – המרירה והתוקפנית והגיבורה המרכזית של הספר – נאלצת לחשוב מחדש על יחסיהם. סביב המשבר הזה בוחנים כל בני המשפחה את אמונותיהם מחדש. מרתק במיוחד – ומייצר השוואה מעניינת – הוא סיפורה של הבת, רוזה, מהפכנית סוציאליסטית שהתפכחה ומתמודדת עם החיבור החדש שלה ליהדות האורתודוקסית. בבהירות מכאיבה ובהומור סרקסטי מציג הספר את מערכת האמונות הסוציאל-שמאל-ליברלית, על הנאחזים בה, המזייפים והמתפכחים ממנה. אך למעשה הוא מנסה לפצח את תכונת האמונה היוקדת, כל אמונה, שבה נדמה שניחנים אנשים מסוימים יותר מאחרים. רומן שנון, בוחן כליות ולב ומעלה על פני השטח שאלות על אמונה ועל אידיאולוגיה.

פורסם ב'מוסף שבת', 'מקור ראשון', ה' בכסלו התשע"א, 12.11.2010