ארכיון הבלוג

תקופת החינוך הביתי | מאיר אביטן

 

החופש הגדול מספק להורים הזדמנות ליטול אחריות על חינוך ילדיהם ולהעמיק את מערכת היחסים איתם. בעקבות שלושה עקרונות חינוך, העשויים להפוך את החופש לתקופת צמיחה המשך הרשומה

מודעות פרסומת

תלמידים כבני אדם | ירמי סטביצקי

על החינוך הדתי להפנים ולזכור: קודם לקומה הדתית, תלמידינו צריכים להיבנות מבחינה אנושית ומוסרית. שם מצוי הפיתרון לבעיות רבות שצצות במהלך הדרך  המשך הרשומה

להרים את הדגל השמוט | חגי משגב

הקבוצות הקוראות לעצמן "תורניות" ומסרבות להכיר בלגיטימיות של דרכים אחרות, הפכו לקובעות הטון בחינוך הדתי. הגיע הזמן לשוב לשילוב הישן של תורה עם דרך ארץ המשך הרשומה

המחיר גדול מדי | מורי עטר

לעובדה שהנציגה היחידה במפלגה הדתית אינה מחויבת למצוות יש השלכה חינוכית על בנותינו. השטח בוער ואנו אחראים על כך
המשך הרשומה

סנגורם של האילמים | אהרן פוירשטיין

שני עקרונות הנחו את אבי, פרופ' ראובן פוירשטיין, במפעל האדירים הטיפולי שהקיםאמונה בשינוי והענקת עזרה לכל אדם. שנה לפטירת האיש שהאמין שתמיד עוד ניתן לתקן
המשך הרשומה

והגדתּ לבנך | שלום רוזנברג

היכולת לחנך מתבססת על קיומה של השפה, ולזו תפקידים שונים. בעקבות ארבעת הבנים שבהגדה
המשך הרשומה

חינוך אליטיסטי איננו תורני | אריאל פינקלשטיין

בניגוד לחשיבה התורנית הרווחת, מתברר שגדולי רבני הציונות הדתית, ובהם הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, היו נגד סינון תלמידים במערכת החינוך על רקע תורני
המשך הרשומה

סדיזם והתעללות | יפעת הוכמן

בתגובה ל"האם אפשר עוד לאלתר" מאת צחי כהן, גיליון פרשת ויגש המשך הרשומה

האם אפשר עוד לאלתר? | צחי כהן

"וויפלאש" הוא לא רק סרט על צמיחתו של צ'ארלי פארקר, אבי הג'אז המודרני, אלא זרקור חד המעלה את שאלת ההוראה בחברה ההולכת ומוותרת על ההצטיינות והגאונות שבה
המשך הרשומה

אל הלומד | טובה אילן

תורת החינוך של פרנקנשטיין, המוצגת בספר חדש, הציעה דרכי הוראה ולמידה שיש בהן לשקם תלמידים במשבר ועוררה שלא בצדק את ביקורתה של "הקשת המזרחית"
המשך הרשומה

תחשבו על זה | רבקה שאול בן צבי

מצגות משוכללות לא יצילו את ההוראה אם היא אינה מטמיעה את יסודות החשיבה העצמאית, ושטיפות מוח לא מחליפות חינוך. ספרו האחרון של מורה מובהק 
המשך הרשומה

תגובות לגיליונות קודמים – 866

המשך הרשומה

בית לא מוגן | אלעד רווה

סיפור אמיתי על הורים המזניחים במכוון את ילדיהם כדי להקנות להם עצמאות. עומס רגשי מזעזע המציב מראה עקומה להורות נכונה המשך הרשומה

להקנות דעת, לא "לחנך" | נדב שנרב

 תפקיד בתי הספר הוא להקנות ידע כמצע להשכלה אקדמאית. ביטול הבגרויות ומבחני המיצ"ב יפגע בתפקיד הזה ובתלמידים המוצלחים החיוניים לקיומה של המדינה. תגובה לצעדים האחרונים של 
משרד החינוך המשך הרשומה

תגובות ל"הצעה מזיקה"

[מאת הרב מאיר נהוראי, גיליון פרשת תצווה] המשך הרשומה

אקדמיזציה משתקת | אליעזר שביד

הכשל ביסוד בחינות הבגרות טמון בהשלטת המדד האקדמי על בתי הספר, השולל הוראה סובייקטיבית וערכית. תיקון הכשל הוא התנאי להצלחת הרפורמה שמקדם שר החינוך המשך הרשומה

זרים בבית אבא | מאיר אביטן

החינוך בישיבות הציוניות לאורם של פוסקים והוגים אשכנזים בלבד, גורם לתלמידיהן הספרדיים לאבד את זהותם האותנטית ומונע מהם לשוב ולהנהיג את קהילותיהם ברוח נכונה. בחלל שנוצר אנו מפסידים לש"ס

המשך הרשומה

לשמוע את ציוץ האפרוחים / צבי צמרת

חינוך, לפי ספרו של טרופר, משמעו פתיחת הלב אל התלמידים שתגרום להם להיפתח אל העולם. תמריץ לבוחרים באתגר החינוכי המשך הרשומה

עולם שבור על הרצפה / חנה השקס

בעוד ההגות הדתית מבוססת בעיקרה על תפיסות מודרניות, התרבות שמחלחלת לדור הצעיר מבוססת על תפיסות פוסט־מודרניות ויוצרת משבר אמוני. האתגר מונח לפתחם של ההוגים הדתיים המשך הרשומה

גם הרמת קול היא טראומה / רבקה שאול בן צבי

פגיעים, מופנמים, חרדים, יצירתיים, סובלים בשקט ומתויגים בטעות. זיהוים של ילדים הסובלים מרגישות-יתר, והידע כיצד לנהוג עִמם, עשויים להיות גורליים. הדרכה מגיל ינקות המשך הרשומה

והגדת לבנך / שלום רוזנברג

 

המרכיב הבסיסי בהכנסתו של הילד אל העולם הוא בדיבור עמו, ובקליטה שלו את השפה. מכאן אנו מקבלים תשובה על השאלה האם יש זכות לחנך ומה משמעותה

המשך הרשומה

דברים שרואים משם / ניר מן

 

הבעיות של מערכת החינוך הערבית נמצאות במקום אחר משחושבים, והאינטרס לשיפור המערכת הוא של החברה הישראלית כולה. רשמי מסע עם ד"ר צבי צמרת לנצרת, רגע לפני שעזב את משרד החינוך

המשך הרשומה

מ"אפקט הגולם" ל"מבחן בוזגלו" / מאיר אביטן

 

כמו ציפייה שמממשת את עצמה, כך גורלם של תלמידים נחשלים ייקבע לפי היחס שהמחנכים יפגינו כלפיהם. על אהדה, חום ושוויון בעקבות מלמד הדרדקי

המשך הרשומה

מי אמר שדתיות נמדדת בתפילה ובלימוד גמרא? / ירמי סטוויצקי

 

במקום הגדרה מצומצמת של העולם הדתי, ראוי שהחינוך הדתי יפתח עצמו למגוון רחב של ערכים וישים דגש על הקניית מידות. קול קורא להשבת הביטחון העצמי לחינוך הדתי-לאומי

המשך הרשומה

ארץ האפשרויות / אהרון פוגל

 

כמחנכים והורים עלינו להבין לאילו צרכים מספק הפייסבוק מענה, וללמוד מכך על הדרישות החינוכיות של הדור הצעיר. מבט חיובי על עידן האינטרנט

המשך הרשומה

נא להירגע: האיום הוא זבל סתמי ומהנה / חננאל רוזנברג

 

מערכת החינוך הדתית מגיבה לעליית ה'פייסבוק' בהיסטריה חינוכית מזיקה. עיסוקי-הסרק לא החלו בעידן ה'לייק', והחברות האמיתית לא עומדת להיעלם מהעולם

המשך הרשומה

השינוי מתחיל בבית הספר / עינט קרמר

 

איכות הסביבה כעוד מקצוע במערכת החינוך, וגם מבצעים כאלו ואחרים של מחזור בקבוקים, אינם כלים נכונים להעמקת המודעות הסביבתית. יש צורך במסר כולל המחובר ליהדות ולציונות

המשך הרשומה

ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק בתולדותינו / דוד בן גוריון

 

בר"ח אלול תשי"ג קיבלה כנסת ישראל את חוק החינוך הממלכתי. היעדים שהציב לו דוד בן גוריון מעוררים כבוד וגעגוע לשיח ערכי שאולי מתבקש לשוב אליו

המשך הרשומה

המפתח לכניסה לארץ / יעקב הלוי פילבר

הארץ דורשת מודעות חברתית. אוהל

שתי מצוות כלליות נצטוו ישראל במדבר סיני. על הראשונה שבהן, "קדושים תהיו", כתב הרמב"ן (ויקרא יט ב): "אחר שפירט האיסורים שאסר, ציווה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות". מטרת מצווה זו שלא יהיה האדם "נבל ברשות התורה", או כמו שאמרו חז"ל (יבמות כ ע"א): "קדש עצמך במותר לך". המצווה השנייה מופיעה לקראת כניסתם של ישראל לארץ  – "ועשית הישר והטוב". גם זו מצווה כללית, וכפי שפירשה הרמב"ן:

וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך רכיל, לא תקום ולא תטור, ולא תעמוד על דם רעך, לא תקלל חרש, מפני שיבה תקום וכיוצא בזה, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שייכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודיבורו בנחת עם הבריות, עד שייקרא בכל עניין תם וישר.

על פי דברי הרמב"ן אפשר לומר שמצוות "קדושים תהיו" מכוונת ל"בין אדם למקום", ואילו מצוות "ועשית הישר והטוב" היא "בין אדם לחברו". מעתה צריך להסביר מדוע את מצוות עשיית הטוב והישר נצטוו ישראל רק סמוך לכניסתם לארץ, ואילו מצוות "קדושים תהיו" נאמרה לישראל עוד בהיותם במדבר.

והנה, אפשר לומר שעיקר עבודתם של ישראל, כל משך היותם במדבר – כאשר דאגת הפרנסה הייתה מהם והלאה, ואת כל צורכיהם קיבלו ישירות מהשמים – הייתה לקדש את חייהם עד המעלה של "קדש עצמך במותר לך". רק בשנת הארבעים, סמוך לכניסתם לארץ, שבה החיים הם טבעיים, עולה הצורך להכנה לחיים חדשים, לחיים שיש בהם עניים ועשירים, חלשים וחזקים, שבעים ונצרכים. במציאות חברתית שכזו אי אפשר להסתפק בקדושה בלבד ועל עם ישראל להיות שלם גם בתחום החברתי. לכן, עוד קודם כניסתם לארץ כבר מצווה התורה את עם ישראל במצות עשיית הישר והטוב, שבזכותה יהיו זכאים להיכנס לארץ – ותכליתה מפורשת בתורה: "למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך, להדוף את כל אויבך מפניך כאשר דבר ה'".

הכניסה לארץ כשלעצמה אינה מטרה אלא אמצעי, כמו שהמדינה אינה התכלית אלא כלי שצריך לצקת בו תוכן. וכדי שהבאים לארץ לא יעדיפו את המסגרת החומרית על התוכן הרוחני – כמו שראינו אצל בני גד ובני ראובן, שאמרו תחילה: "גדרות צאן נבנה למקננו" ורק אחר כך "וערים לטפנו", שעשו את הטפל עיקר ואת העיקר טפל – הסמיכה התורה לכניסה לארץ את המעשה החינוכי, ובסמוך לציווי של עשיית הטוב והישר כתבה: "כי ישאלך בנך מחר לאמר". לאמור: המפתח לחברה מוסרית וטובה הוא החינוך. את החינוך צריך להתחיל כבר בגיל הילדות, ובפרשת "כי ישאלך" מלמדת אותנו התורה כיצד עליו להיעשות: תנאי ראשון הוא שיתנהל דו שיח קבוע בין דור ההורים לדור הבנים, שהחינוך ייעשה בהידברות הדדית ולא בהכתבה מלמעלה. תנאי נוסף להצלחת החינוך הוא לאפשר לילד לשאול את כל השאלות, אפילו דברים העומדים ברומה של האמונה, כמו השאלה: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' א-להינו אתכם" – שאלה הכוללת את כל חלקי המצוות. את התשובה לכך יש להשיב בנחת, כדברי הכתוב: "ואמרת לבנך", וידוע ש"אמירה" שהיא לשון רכה.

כמו כן, חשוב שהתשובה לא תהיה כדי לצאת ידי חובה, אלא תינתן בהרחבה, ואם יש צורך יש להתחילה בסקירה היסטורית מאז היינו עבדים במצרים, סקירה המחברת את השואל אל העבר וגם אל העתיד, ככתוב: "ואותנו הוציא משם (העבר), למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו (העתיד)". ואולי זה המקור לדברי הראי"ה קוק שכתב (אגרת קע): "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית היא לעשותו טוב וישר".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ב באב תשע"א, 12.8.2011

בשפה אחרת / זאב שביידל (יולי)

 

סקירת כתבי עת מהעולם:

המשך הרשומה