ארכיון הבלוג

קורא על הדרך / יונתן ברג

 

עיבוד נכון של הזיכרון

שירתו של המשורר הקטלני ז'ואן מגריט מבקשת לפענח את יכולת ההרגעה העצמית של האדם ואת האפשרות לפרק את מטען הנפש באמצעות סליחה והיזכרות, כפי שהוא מתאר זאת: "בהפליגי במוזיקה / מרציף המציאות אני מרים עוגן/ אל לב ים מאפיל".

 

במרבית שירי מגריט מצויים גרעין מציאות, תמונת נוף, דמות אדם, יצירת אמנות, אשר סביבם הוא טווה את השבילים המתפצלים של המציאות. כוחה של שירתו מצוי בכך שהוא בורר מתוך התמונה תובנה, חוכמה שכולה ניסיון חיים. ומהו ניסיון חיים אם לא עיבוד נכון של הזיכרון: "אני הוא הבודה חזיונות נושנים, מיתוסים, חלומות".

בשירתו חותר מגריט לתת עדות על ריבוי הפנים של הקיום, על חדר החיים העמוס חפצים ואנשים. לדידו, ככל שהמרחב הפנימי גדוש הרי שההגנה מפני העולם, מפני מכות המציאות, רבה יותר. בשל כך  כתיבתו של מגריט מעניקה ביד רחבה ובדחיסות את ארון הספרים שלו, את תחנות חייו, את בני משפחתו ואת ההיסטוריה, שאצלו תמיד מוצגת דרך הגוף האישי אשר חווה אותה.

מגריט, שהוא גם ארכיטקט ידוע, וכפי שסיפר לי מתרגמו הוא שאחראי, בין השאר, על חידוש פניה של העיר ברצלונה, מביא אל השירה את האיפוק והסדר הטמונים בעיסוק בברזל ובאבן. שיריו, שאינם נענים לתבנית קבועה, מסורתית, אינם זונחים איזו תבונת פיגומים. כך, המהלך השירי בנוי נדבך ועוד נדבך ומבקש לבוא אל הישג של בהירות והכרה בפנים של המציאות.

בשירה העברית, בוודאי מאז שנות השבעים, לעתים נשכח הצורך במבנה לשם הזווית הלשונית ולשם ההגזמה בלשון. קריאה במגריט, המעמיד בית שירי כמו "אישה אחת ואיש אחד מאזינים למוזיקה,/ אולם המוזיקה, בין שאר האבדנים/ היא מראה שאינה משקפת דבר זולת/ תדמית זוהרת של ריקותה", מדגימה את הצורך באיפוק ומבנה.

מבט מאסף על שלל האיכויות בשירת מגריט מעמיד הצעה למרחב אישי, שבו ישנו מהלך של טיפול עצמי, חזרה על סיפור החיים מתוך מבט מברר המבקש להפיק סליחה, עצמית וסביבתית, ויותר מכך, לספר את הסיפור מחדש. מגריט מציע גם כיצד ניתן לעשות זאת בהצלחה, להיצמד ל"עובי" הקיום, כלומר לשדות התרבות והאמנות, לחפצי הבית ולתמונת רחוב הילדות, לפרטים שמעצבים אדם וקיום.

כעת, יכול גם הקורא כאן, ברפובליקה הספרותית המיניאטורית, להשתתף בחגיגת מגריט קטנה, כאשר ספר חדש, בתרגומו של שלמה אביו – "זה לא היה רחוק, זה לא היה קשה" – עומד לראות אור בהוצאת "קשב לשירה". לאחר צמד הספרים הקודמים "מעולם לא ראיתי עצמי יווני" ו"מבט במראה פנימית" (שממנו נלקחו כל הציטוטים ברשימה) כדאי לכם לטעום גם מהספר החדש.

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ'א בחשון תשע"ב, 18.11.2011