רבני פוע"ה כלואים בשיח הגברי / אילת וידר כהן

 את המושג "מערכת ממכרת" ככינוי לשלטון גברי פגשתי לראשונה בספרה של נורתרופ "גופה של אישה, תבונתה של אישה". נורתרופ עבדה כרופאת נשים מצליחה מאוד בסביבה גברית והישגית. לאחר שסבלה בעצמה מבעיות רפואיות היא הגיעה לתובנות משמעותיות לגבי בריאותן של נשים. היא הקימה מרפאה שבה נשים מטפלות בנשים ויחד עם זאת קיימה קשר פורה עם עמיתיה הגברים. בספרה היא סוקרת אינסוף תובנות, מחקרים ואסטרטגיות טיפוליות מתחום בריאות האישה תוך התייחסות לשלבים השונים במעגל החיים הנשי. לדבריה, כאשר שיף טבעה את המושג "המערכת הממכרת" ב-1987 היא קידמה את הבנתנו בנוגע לבעיות החברה באורח דרמטי, ואפשרה לנו לזהות את נטיית ההתמכרות שלנו למערכות הגבריות השולטות בחיינו, שאינן פועלות אלא כשיכוך זמני של כאב אמיתי הנובע מקונפליקט במקום התמודדות איתו. מערכת ממכרת זו אינה מיטיבה לא עם הנשים ולא עם הגברים. זו התמכרות למוכר שכבר אינו משרת אותנו.

היא מסבירה: "הבנת הקשר בין התמכרות לבין שלטון אב היתה מפתח להבנתי את הדפוסים העומדים מאחורי בעיות הבריאות העיקריות של נשים". להבנתה ההתייחסות לבעיות רפואיות שמהן סובלות נשים צריכה להיעשות מתוך מבט הוליסטי הרואה את גוף האישה כמכלול של גוף, נפש ונשמה, ולא כמכונה שצריך לתקן ולתפעל באופן מיטבי. לשם כך יש ליצור שיח שנשים מובילות וקיימות בו כנוכחות משמעותית.

דבריה של נורתרופ על אודות המערכת הממכרת הדהדו בתוכי בדיונים שקדמו לכנס פוע"ה. מדי שנה מגיעות ל'קולך' פניות מנשים המתארות פגיעה ועלבון קשים בעקבות כנס פוע"ה, הן כמשתתפות אשר גופן נידון על ידי גברים בפורום ציבורי והן מרופאות וחוקרות אשר מארגני הכנס פנו אליהן בבקשה להמליץ להם על מרצה גבר בתחום ההתמחות שלהן, גם כאשר הן המומחיות הבכירות בתחומן.

לבקשת הרב בורשטיין נפגשנו עם רבני המכון בשבועות שקדמו לכנס במטרה למנוע משבר.  ניסינו להעביר את נקודת המבט שלנו. הסברנו לרבני פוע"ה את חוויית הפגיעה של אשת מקצוע המתבקשת להמליץ על גבר שירצה במקומה ואת התחושה של אישה אשר דנים באיבריה האינטימיים בשיח גברי של גברים עם גברים. שאלנו אותם האם היו מוכנים להשתתף בכנס שבו יהודים אינם מורשים להשתתף כמרצים. קראנו להם לעבור מעמדת התגוננות לעמדת מנהיגות, להבנה כי השיח צריך להשתנות, כי ניתן להקשיב לאישה מרצה באופן ענייני ומקצועי מבלי לראות בה דמות מפתה ומעוררת מבחינה מינית. הסברנו כי מניסיוננו המקצועי ניתן לעשות עבודת קודש נפלאה עם המגזר החרדי תוך הטמעת החשיבות בהעצמת האישה ולא מתוך כניעה לגדרי צניעות מחמירים שפוגעים בציבור הנשים והגברים כאחת בשל היותם מעצבי תודעה מעוותת שלפיה האישה פאסיבית, שתוקה ומפתה ואילו הגבר אקטיבי, אגרסיבי ושטוף יצר מיני. בנוסף, הבענו הערכה לעשייה של פוע"ה למרות המחלוקות העמוקות.

אך הניסיון להידברות נכשל. מה שהתחיל כדיאלוג שיש בו הקשבה הידרדר לכדי שיח תוקפני וכוחני כלפינו. לעת עתה, רבני פוע"ה ממשיכים להתנהל בתוך שיח גברי-מסורתי הן בתחום הרפואי והן בתחום ההלכתי.

ברור לנו שהנושא טעון מאוד ונדרש תהליך עמוק וארוך-טווח כדי להגיע לשינוי המיוחל. מעל לכול נדרש שינוי באיכות השיח. נדרשת יכולת הקשבה לחוויה הנשית המשתנה והמגדירה את עצמה מחדש ובכך גורמת להגדרה מחודשת של כלל המבנים החברתיים; נדרשות יכולת התגברות על החרדה שהשינוי הזה מעורר, יכולת להבין כי שיח הצניעות העכשווי יוצר אווירה לא צנועה בעליל עד לכדי אווירה פורנוגרפית, ויכולת להבין כי יש כאן התנגשות ערכית הדורשת הכרעות כואבות.

כמו בהתמודדות מול תנועת ההשכלה והחילוניות, הממסד הרבני נדרש להכיר בכך שלא מדובר על התנגשות בין עגלה ריקה לעגלה מלאה אלא על התנגשות בין שתי עגלות מלאות. נורתרופ טוענת שכדי להתקדם "עלינו להחליט לנוע הלאה ולהשאיר את האשמה מאחורינו". רק על ידי השארת האשמה מאחור ומוכנות לשיח ערכי-מוסרי-יהודי מתחדש ניתן יהיה להרחיב את הגשר וליצור בו אפשרות מעבר ותנועה למכלול העגלות הנוסעות עליו.

ארגון 'קולך' עסוק בעשייה מרובה בכל ימות השנה בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, החקיקה, היזמות וההגות היהודית. הוא מפעיל תוכנית העצמה לנערות ונערים במערכת החינוך, קידום חקיקה, טיפוח יזמות נשית-יהודית, ייעוץ והעצמה לקרבנות פגיעה מינית ועוד ועוד. השמעת קול ומחאה אינן שוללות עשייה, להפך – הדיבור והעשייה מזינים אלו את אלו ומקדמים אותנו צעד נוסף לעבר השינוי המיוחל.

אילת וידר כהן, פסיכולוגית קלינית, יו"ר הנהלת קולך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ז בשבט תשע"ב, 10.2.2012