ארכיון הבלוג

מודלים של התחלות | רננה בירנבוים

כמנהלת אולפני גיור אני מנסה להבין מהי החוויה הפנימית שחווים תלמידיי בעודם נכנסים בשערי העם היהודי, והאם הם חשים המשך או התחלה חדשה? על גיור ושלושה סיפורי ילדים המשך הרשומה

"אין לקבל גרים בארגנתינא כל ימי עולם" | אליהו בירנבוים

במטרה להילחם בהתבוללות גזרו רבנים לפני כתשעים שנה חרם האוסר לחלוטין על הגיור בארגנטינה. על תוקפו של החרם, ועל הדרכים לעוקפו בשעת הצורך המשך הרשומה

גם אנוכי פלאשי | מנחם ולדמן

השליח הראשון שביקר את יהודי אתיופיה נאלץ לשכנע אותם שגם הוא יהודי, למרות מראהו הבהיר. על האתגר הכפול בכניסתם השוויונית של הגולים אל ההוויה הישראלית המשך הרשומה

עוד לא יהודים, כבר לא גויים | אליהו בירנבוים

האם ניתן ללמד תורה ולספק תשמישי קדושה לגרים שטרם השלימו את התהליך? ומה לגבי השתתפות בתפילתם ועניית אמן על ברכתם? דילמות הלכתיות אצל מתייהדי סן סלבדור
המשך הרשומה

והונאת הגר מה תהא עליה | יצחק בן יוסף

סוגיית הגיור עודנה אקטואלית ומעורבות בה דעות, מחלוקות והשקפות כמו גם רגשות רבים. ספר חדש מציע מקורות, מברר את ההלכה ומוסיף לה פן מעשי
המשך הרשומה

השראה במקום דקדקנות | רונן נויבירט

בניגוד לדברי הראשון לציון, הרבנות הראשית אימצה בעבר את עמדת הפוסקים שהסתפקו בהליך הגיור בקבלת מצוות בסיסיות בלבד. המצב כיום  מחייב להמשיך בדרך זו
המשך הרשומה

לב היהדות הוא ההלכה | אריאל הורוביץ

הרב ישראל רוזן חושב שהצעת אלעזר שטרן בסוגיית הגיור, כמו גם ההתנגדות החרד"לית לה, מזיקות. הוא מתנגד לנישואין הלכתיים מחוץ לרבנות אך לא נבהל מכך ואף מוכן לקבל נישואין אזרחיים בישראל ובלבד שייקראו זוגיות
המשך הרשומה

חלק מאיתנו | אריאל הורוביץ

מדובר על מגמה עולמית ההולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות: קהילות שלמות של לא יהודים בכל רחבי העולם המבקשות להיות חלק מהעם היהודי. שיחה עם חוקרי התופעה וגם מפגש עם אנשי "כולנו", המבקשים להושיט להם יד המשך הרשומה

רבים מעמי הארץ מתייהדים | אליהו בירנבוים

ההידלדלות המספרית של העם היהודי בתפוצות קוראת לנו לנקוט יוזמה לגידולו הדמוגרפי של העם העתיק בעולם. המהפכה הציונית היום היא צירוף קהלים חדשים אל קרבנו
המשך הרשומה

מלב הנצרות למאה שערים | אליהו בירנבוים

סיפורו המופלא של אהרון קלדרון, כומר במנזר בנדיקטיני שהפך לחסידו של האדמו"ר מסטראפקוב
המשך הרשומה

שווה להיות יהודי?  | קלמן נוטריוס

הסערה סביב חוק הגיור מסיחה את הדעת מהבעיה האמיתית עם העולים מרוסיה: יחס פוגעני ומזלזל כלפיהם מצד הממסד הדתי. זהו התיקון הראשון שיש לבצע
המשך הרשומה

ניצוצות של השתדלות | רננה בירנבוים

במשנתו של ר' צדוק נשמת ישראל אמנם גבוהה מנשמת הגרים, אך המאמץ שהגר עושה כדי להיכנס תחת כנפי השכינה מקנה לו מעלה ייחודית. בזכותו בא תיקון לעולם המשך הרשומה

הכמות מבטאת איכות | יגאל אריאל

הלכות גיור נאמרו לגוי יחיד שבא להתגייר אך לא לעדה יהודית שלמה שנותקה מהעם במשך דורות, כעולי ברית המועצות. הדבר מצריך חשיבה מערכתית חדשה
המשך הרשומה

בכל עיר ועיר | נחום אליעזר רבינוביץ'

אין מקום לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות 
המשך הרשומה

סדרן מתחת לחופה | אליהו בירנבוים

האם רב צריך להיענות לכל זוג המבקש שיערוך את חופתו? על מעמדו של הרב בחופה ועל התמודדות עם אירועים בלתי צפויים המשך הרשומה

תגובות לגיליונות קודמים – 827

בתגובה ל"עד שקרעו ספר תורה בחמתן" המשך הרשומה

קבלת הגר וקבלת מצוות | שלמה דיכובסקי

הפוסקים כולם הכריעו שללא קבלת מצוות לא ניתן להתגייר. הרב שלמה דיכובסקי מגיב המשך הרשומה

אוצרות הידע קיימים / שרון שלום

בירור היהדות שעוברים עולי אתיופיה לפני הנישואין איננו נותן מענה הולם לשאלת זהותם של העולים. בעזרת זקני העדה ניתן לפתור את כל הספקות ההלכתיים תוך שנים ספורות המשך הרשומה

חומרה שלא שמענוה מעולם | יוסי גרינפלד

לדרישתם של בתי הדין מן המתגיירים להתחייב מראש לקיים את כל המצוות אין מקור בהלכה. המצער הוא שאפילו רבני הציונות הדתית לא מעִזים לצאת כנגד החומרה הזו המשך הרשומה

מעבר להגדרה ההלכתית / נתן לופס קרדוזו

יהודי אותנטי הוא מי שמביט על העולם במבט של נצח ומוצא בו את המצפן הרוחני שלו המשך הרשומה

בתגובה ל'השתלבות במסלול המהיר' מאת הראל גורדין, גיליון שבועות

המשך הרשומה

מתגייסים מאהבה / חיים אמסלם

שירותם של עולים חדשים מ'זרע ישראל' בצה"ל מהווה תנאי מספיק כדי לקבלם לגיור, גם אם אינם מקפידים על כל המצוות. דיין שאינו מכיר בערך הגיוס לא יבין זאת

המשך הרשומה

הפתרון: גיור תינוקות / אלחנן שילה

מענה לבעיית הגרים בימינו ניתן לגייר תינוקות במהלך שאיננו דורש קבלת מצוות על פי ההלכה. לצורך כך מספיק בית דין אחד שיתחיל לפעול

המשך הרשומה

גיור של כבוד וגיור של שקר / שלמה אבינר

בהתאם לבקשתם של גרי צדק, אין לרשום 'נתגייר' בתעודת הזהות של גרים. כל שכן למי שעבר גיור רפורמי

המשך הרשומה

השתלבות במסלול המהיר / הראל גורדין

בדיונו על נשות שלמה המלך, מלמד הרמב"ם על קיומו של מסלול גיור אלטרנטיבי שאינו עובר דרך הממסד ושההתחייבות בו לקיום מצוות עמומה. חומר למחשבה לבעיית הגיור בימינו 

המשך הרשומה

להפריט את מוסדות הרבנות / צבי ליפשיץ

 

הבעיה המרכזית של הממסד הדתי כיום איננה שר דתות כזה או אחר אלא תלותו בפקידות השלטונית. פעילות 'צהר' היא רק פירור קטן במהפכה שיש לעשות

המשך הרשומה

תגובות ל"גיור כממלכה" מאת נריה גוטל, גיליון פרשת נשא, א' בסיון תשע"א (6.3.2011)

תגובות מאת אמנון שפירא, הרב יואל בן נון, פרופ' צבי זוהר ותגובת הרב ישראל רוזן

המשך הרשומה

בסוף מתחילה החתונה / אלחנן ניר

 

 שאלת גיורו של אדם המבקש להתגייר דווקא בערב פסח חושפת את שאלת עיקרו של החג: קרבן הפסח של הראשית או דווקא השבת הגדולה והמוחמצת של האחרית

המשך הרשומה

התודעה בשלה, וכעת נדרש לתרגמה להלכה / אשר כהן

 

בתגובה למאמר 'להצטרף לעם ישראל: הפתרון' מאת אלחנן שילה:

הצעה לשינוי תודעתי משמעותי מהווה תמיד עדות לחוסר נחת, לאכזבה ואף לייאוש מהתודעה הקיימת הנתפסת כבלתי ראויה, כבלתי מתאימה וכחסרת יכולת להתמודד עם אתגרי המציאות. את מאמרו המאתגר והמעורר למחשבה של אלחנן שילה יש לראות כעדות נוספת, וכנראה לא האחרונה, לתחושת חוסר האונים לנוכח ההתמודדות עם הגדול שבאתגרי הזהות של העם היהודי בישראל כיום – אתגר התרחבות העם היהודי בישראל שבמסגרתה מאות אלפי עולי חבר המדינות וצאצאיהם שאינם יהודים על פי ההלכה מתערים ונטמעים בחברה היהודית.

במאמר זה אבקש לטעון שאין כל צורך בשינוי תודעתי כפי שמציע שילה, מכיוון שהתודעה הקיימת, לפחות זו הציונית הדתית, מספיקה בהחלט. יתר על כן, רכיביה של תודעה ציונית דתית זו מתאימים מאין כמותם להתמודדות עם האתגר המדובר. אלא שהבעיה איננה בתודעה אלא בהוצאתה מהכוח אל הפועל, בהעברתה משלב ההשקפה לשלב המעשה. במילים אחרות, התודעה הציונית הדתית ראויה, מתאימה ומספקת – וכל מה שנדרש הוא אומץ לב ושאר רוח לתרגם אותה לשפת העשייה ההלכתית.

מהפכה תקועה

הציונות הדתית היא מהפכה בלתי גמורה, מהפכה שבתחומים מסוימים, כדוגמת הגיור, נתקעה בשלב התודעה ללא יכולת וללא אומץ של נושאי ההלכה וסמכויותיה לתרגם אותה לעשייה הלכתית. הציונות הדתית ביצעה מהפכה תודעתית עמוקה שכיום נראית מובנת מאליה. החרדים מתייחסים לעם ישראל במשמעותו המטאפיסית, עם ישראל המדומיין כפי שהיה ראוי להיות, היינו עם ישראל שכולו חרדי. כשהם מצהירים על דאגתם לעם ישראל הם עושים זאת בכנות ובאמונה, אלא שהצהרתם לא מתייחסת לעם ישראל הריאלי, הקיים במציאות.

הציונות הדתית קיבלה הכרעה מהפכנית בהתייחסה לעם ישראל הריאלי על מגרעותיו ומעלותיו, ומתוך כך הפכה לחלק אינטגרלי מהרעיון הציוני ומהעשייה הציונית. יתר על כן, בהגותו של הראי"ה התבססה סופית התודעה בדבר קדושתו הדתית של המהלך הציוני ומכאן תפיסת קדושתה של הממלכתיות היהודית החדשה – אתחלתא דגאולה. מאומה לא חסר בתודעה זו כדי להתמודד עם האתגר המדובר. אסתכן באמירה חדה יותר: לו היינו נדרשים להמציא יש מאין תודעה חדשה שתתאים להתמודדות עם אתגר הגיור במתכונתו הנוכחית, לא היינו ממציאים תודעה הולמת יותר לפתרון הבעיה. שהרי אם המהלך בכללותו הוא בעל משמעות דתית, והמדינה היא בעלת משמעות גאולתית, מה עוד מפריע לפתרון הבעיה?

עלייה זו, כולל יהודיה הלא-הלכתיים, הצילה, פשוטו כמשמעו, את מדינת הלאום היהודית, היינו את האתחלתא דגאולה. מי שלא מאמין, שייקח מחשבון כיס פשוט, ישלוף מהמאזן הדמוגרפי מיליון איש, יחשב את המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים ויתחיל להרהר במושגי מדינת הלאום ובתנאים לקיומה. ומה משמעות הבטחות הנביאים לקיבוץ נידחי ישראל בזמן הגאולה? האם דברי הנביאים מכוונים לחרדים מוויליאמסבורג הקופצים לביקור בישראל הציונית, או שמא הם מכוונים במיוחד ובעיקר לאותם נידחים שהחלו להתבולל תחת לחצי המשטרים שבהם חיו?

כל מה שנותר הוא לתרגם את התודעה לשפת המעשה ההלכתי בלי להזדקק, כהצעתו של שילה, להפחתת מרכזיותו של הגיור, רעיון שממילא הוא חסר סיכוי כפי ששילה עצמו מודה. כדי לעבור לשלב העשייה ההלכתית עלינו ללמוד מהחרדים. גם הם מתחילים משלב התודעה ולאחר עיצובה וניסוחה הם מוצאים בספרות ההלכה הנרחבת רק את ההלכות המתאימות לתודעתם – במקרה הצורך הם מפרשים מחדש הלכות שבעבר הובנו אחרת; וכשגם זה לא ניתן, הם לא מהססים לבצע בהלכה רפורמה עמוקה – כן, רפורמה, על כל המשמעויות ההיסטוריות של המונח.

"שעת הדחק" היא שעת רצון

התודעה החרדית, כפי שציינו לעיל, נשענת על התמקדות בעם ישראל המטאפיסי ולא בעם ישראל הריאלי. כנובע מכך, הם תופסים עצמם כשומרי הגחלת, כנאמניה הלגיטימיים היחידים של המסורת הדתית וההלכה, וכחיל החלוץ הממתין לביאת המשיח. רק על רקע זה ניתן להבין הצעות מופרכות, כביכול הלכתיות, דוגמת ההצעה לכתוב על תעודת גיור שהיא תקפה רק אם נושאה הוא שומר מצוות, ולחייב כל מתגייר לחדש את תעודת הגיור בכל שנה. מאחורי הצעה מבישה זו, הנוגדת את ההלכות הנוגעות ליחס הראוי לגרים, עומדת התודעה החרדית במתכונתה העכשווית.

אם אכן התודעה הציונית הדתית בדבר משמעותה הדתית של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא כנה, אמיתית, עמוקה ואיננה מן השפה לחוץ, כל מה שנדרש הוא למצוא את ההלכות המתאימות בים ההלכה ולפרש את ההלכות הקיימות בהתאם לכללים. בניגוד לחרדים הרפורמים, לשם כך לא נדרשת שום רפורמה בהלכה.

בתחומים מסוימים כבר הוכיחו חלקים בציונות הדתית שהתשתית התודעתית שלהם יכולה לעבור לשלב העשייה ההלכתית. רבני צוהר מצאו את ההלכות הקיימות כדי להציל את הפיחות בהיקף הנישואים הדתיים, פיחות שניתן לייחס גם להשתלטות התודעה החרדית על הרבנות הראשית. כך היה גם בשנת השמיטה האחרונה.

מכיוון שאינני איש הלכה, לא אתייחס להיבטים ההלכתיים אלא לשפה העולה ומתגלה בשיח ההלכתי הציוני-דתי בתחום הגיור. יש בה כדי להעיד על חוסר ביטחון עצמי וחולשת הדעת בשלב המעבר מהתודעה לעשייה ההלכתית. שוב ושוב עולה מבין השורות "שעת הדחק", קרובתו של "בדיעבד".

לבעלי התודעה הקיימת בדבר משמעותה הדתית של מדינת ישראל וקדושתה של הממלכתיות, "שעת הדחק" איננה אלא "שעת רצון", ו"בדיעבד" הוא "לכתחילה" למהדרין שבמהדרין. אם לא יקראו יתר על המידה מה שכתוב ביתד נאמן, הם גם ימצאו את ההלכות המתאימות.