ארכיון הבלוג

יהודי לפני ישראלי | יואל רפל

 

אלי ויזל אהב את מדינת ישראל והיה מסור לה בכל נפשו, אבל לא ראה בה תנאי מחייב לקיום היהודי. בעקבות תפיסתו הציונית והיהודית, עם שנה לפטירתו המשך הרשומה

מודעות פרסומת

היאלמותו של משה השמש | יואל רפל

את אירועי ליל הסדר האחרון בבית הוריו בסיגט בשנת 1944 מתאר אלי ויזל בגרסאות שונות לאורך כתביו. מבין התיאורים מצטיירת יהדות המסרבת להאמין בגורלה הקרב ובא המשך הרשומה

כשהלילה פוגש את האור | יוחנן פריד

 

כיצד הגיב ניצול השואה למשנתו האופטימית של הראי"ה קוק? רשימות מתוך לימוד שערכתי עם אלי ויזל  בכתבי הרב חושפות את החיבור בין שני האישים הגדולים

המשך הרשומה

לוחם למען עמו | יואל רפל

אלי ויזל, שהוגדר לא פעם כיהודי המשפיע בעולם, היה לפני הכול מורה שתרם את הכנסותיו מהרצאותיו למוסדות רווחה ותורה בישראל. הוא ביקש להיזכר כמי שפעל למען יהודי ברית המועצות המשך הרשומה

מסיגט ועד לדלאי–לאמה | יואב שורק

"אפשר לחיות בלי תקווה ואולי בלי אמת – אך לא בלי תפילה, שהיא החיפוש אחר שתיהן. תפילה פירושה להיות חי, לנוע כלפי החיים". מתוך ריאיון עם אלי ויזל שפורסם במוסף זה לפני כחמש שנים המשך הרשומה

יהודי קיומי / יואב שורק

שיחה עם אלי ויזל, הסופר והעיתונאי שהפך לסמל של זיכרון השואה, מזכירה את קיומה של יהדות שהיא ציונית ובה בשעה קוסמופוליטית, אוניברסלית ובאותה נשימה מחוברת לגמרי לוויז'ניץ. מסע דילוגים מסיגט ועד לדלאי למה

המשך הרשומה