ארכיון הבלוג

למלך אין כתר | מנחם בן

אלתרמן האפיל עליו, דור זך זרק אותו לכלבים, ואברהם שלונסקי – במובנים רבים אבי השירה העברית החדשה – נדחק אל השוליים. בעולם השירה של היום נראה שאין לו סיכוי לתקומה  המשך הרשומה

מודעות פרסומת

יצירת שעה | צבי לוז

שלושתם חידשו אז – איש כדרכו אך בכוונה מודעת ובהצלחה רבה – את שימושיה היצירתיים של העברית המתחילה. על שלונסקי, יזהר ושטיינמן שהערצתי בנערותי
המשך הרשומה

כמה אפשר להתהלך עם הא-לוהים? / אביעזר ויס

 

פרשיות אברהם מספרות על ביטול האישיות והאחריות שלו אל הכרעתו הסתומה של הבורא, המגיעה לשיאה בעקידה. אחריה, אברהם יורד מן ההר, שב אל עצמו ומתחיל לחיות. קריאה מפתיעה

המשך הרשומה

המשוררת שלא רצתה להזדקן / גדעון טיקוצקי

 

בשנותיה האחרונות פנתה לאה גולדברג אל הציור, ובחרה בסגנון שירי המתקרב אל לשון הדיבור. על הנסיבות, הנחשפות כאן לראשונה, שהובילו לקבלתה את פרס ישראל רק לאחר מותה

המשך הרשומה

לא גדולה מן החיים / חמוטל בר-יוסף

 

ההערכה המתחדשת והמעמיקה לשירתה של לאה גולדברג נובעת מהאיכויות הייחודיות של קולה הספרותי. זה התאפיין בענווה, באהבת הפשטות ובוויתור על ניסויים ספרותיים נועזים למען מתן ביטוי לירי לחיים עצמם

המשך הרשומה

הבדידות מקרבת אותנו / יעקב בר-און

 

בתו של המשורר אברהם שלונסקי מבכה על כך ששוכחים את אביה ומספרת על הבית רוחש התרבות, על האב אוהב הילדים, על נשותיו ועל מסירותו ליצירה

המשך הרשומה

מאיסת האליטות / צור ארליך

 

שירתו של שלונסקי, אבי האליטה השמאלית בתרבות הישראלית, ננטשה על ידיה. היא מאסה בממד הסוציאליסטי של שירתו, על שתי פניו – הסטליניסטיות, אך גם החלוציות; ומבלי דעת אימצה את ממד הכמיהה אל ההתחסלות ואובדן הזהות העצמית

המשך הרשומה