ארכיון הבלוג

כל המתאבלים עליה | חיותה דויטש

תגובות לאסון נעות בין התנזרות מהחיים לבין המשכם תוך מתן פשר למתרחש. 
לעיירה בסדרה האמריקנית יש מה ללמוד מיחס חכמים לחורבן
המשך הרשומה

מודעות פרסומת

להתפלל מחדש | אלחנן ניר

ממחצית סיוון ועד פתח התמוז קיווינו. כל היום וכל הלילה, שעה שעה ורגע רגע ציפינו לישועה, דמענו וגופנו נצרב לכוויה. ציפינו לישועה פשוטה ומאוד יומיומית –שישובו הטלאים אל חיק אמותיהם, שהנערים היקרים ומלאי הקסם הללו יחזרו לביתם – ילמדו נהיגה, יעסקו בתורה, ינגנו בגיטרה, יטיילו בארץ ויחפשו את עצמם ואת האמת. כי לפעמים דווקא הפשוט והטריוויאלי ביותר מתחוור כגאולה עצמה.

המשך הרשומה

בני אדם מנחמין | שמואל פאוסט

סיור בין כמה סיפורי מיתת נערים מציג מעושר התגובות של חכמינו ומאפשר ליטול את אופן ההתמודדות הרצוי. וגם שתיקה היא דרך התמודדות למי שלהם דומייה תהילה
המשך הרשומה

החיים כאמנות / שלום רוזנברג (לפרשת ויחי)

 

מה בין אבלות על אדם לאבלות על ספר תורה? בעקבות הרב י"ד סולובייצ'יק

המשך הרשומה

לא חוסר כבוד אלא אחוות לוחמים / גדעון ישראלי

 

האמנם העם כולו מתאבל דורות רבים על תלמידים שלא הלכו בדרכי רבם, ר' עקיבא, ולא נהגו כבוד זה בזה? או שמא כל זה אינו אלא סיפור כיסוי?

המשך הרשומה