קטגוריה: גיליון תזריע תשע"ד – 868

הקסקט מתייג אותי בלא מתויגים | רחלי ריף

יאיר אסולין ישב במינכן וכתב עליה ספר שירה וישב בירושלים וכתב רומן, ובשניהם הוא מחפש משמעות וגאולה. הוא רואה את עצמו כחלק מהציונות הדתית הישנה ומזהה בגבולות ההלכה את סף הכניסה לחברה זו
המשך הרשומה

מודעות פרסומת

*(בְּאֶמְצַע גַּן עֵדֶן אַרְצִי קָטָן) | רעיה לפיד

 שיר המשך הרשומה

יונת דרור בתוך מסגרת| אבישלום שילוח

לבד מקומץ חוזרים בתשובה לא הוציאה מתוכה החברה החרדית אמנים. הרהורים על הפער שבין התפיסה החרדית ליסודות האמנות, לרגל פתיחת השלוחה החרדית של "בצלאל" 
המשך הרשומה

על כרחך אתה חי | חיים נבון

כשהזהות הלאומית, הדתית והמשפחתית נחלשת ונתפסת כדכאנית וערך הבחירה מתעצם, מתערערת היציבות הקבועה והבריאה ונוצרים עיוותים. בשבח הזהות ובגנות הבחרנות
המשך הרשומה

מאיר יערי ור' אלימלך | דוד מלמד

מנהיג "השומר הצעיר" ממרחביה נהג לציין את ייחוסו לר' אלימלך מליז'נסק. מה עשה הרב כשליערי החלוץ לא היה כסף משלו, אף לא לטבעת נישואין, אך הוא רצה לקיים חופה כדת משה וישראל?
המשך הרשומה

תגובות לגליונות קודמים – 868

המשך הרשומה

מבוא לטומאה וטהרה | דרור בונדי

כאשר אני מתייחס לחיי כתשובה לשאלה עליונה, הרי שכבר איני מייחס ערך מוחלט לעצם חיי, וממילא גם לא למותי. מטרידה אותי יותר משמעות קיומי מאשר עצם קיומי
המשך הרשומה

גולם! | שלום רוזנברג

העמים הקוראים לאחריות מוכנים למכור את סודות כלי ההרס הגדולים ביותר תמורת כסף או נפט
המשך הרשומה

מה הסיפור שלך? | חיותה דויטש

המציאות היא לא בהכרח הסיפור. המחשבות על המציאות והאופן שבו נבחר לספר את סיפור חיינו הם הסיפור שלנו
המשך הרשומה

מוטציה דתית | נחם אילן

התגובה העוינת לתרבות המערבית של הקיצוניים במאתיים השנים האחרונות שיתקה את מנגנון התפתחות ההלכה ככלי להתמודדות עם אתגרי הזמן. ספר על קנאות וטרור אסלאמיים 
המשך הרשומה

מאורות פריצות וזמירות שבת | זאב שביידל

רב, סטודנט הומוסקסואל ושחקנית הוליוודית נפגשים ברומן שכתב ראש ישיבה. הפתיחות היחסית נתקלת בנטייה הספרותית ל"סוף טוב" ולהעדפת אידיאות מופשטות על בני אדם מורכבים

המשך הרשומה

העט כמצפן | בכל סרלואי

על אף חוויות הזוועה במלחמת העולם, בחר המשורר הפולני להאמין באפשרות הדתית והאנושית לגאולה. קובץ שיריו מציג תהליך מרגש ומסעיר של אדם מוסרי וחכם 

המשך הרשומה

בלש מהסוג הישן | חבצלת פרבר

ספרי בלשים נטו להיות מאצ'ואיסטיים ושוביניסטיים עד שהחלו נשים לכתוב אותם. קריאה רעננה של בלש ותיק מתאפשרת כשמתייחסים אליו כאל רומן חברתי המשך הרשומה